דירוג המרכז האקדמי – רופין – דירוג האוניברסיטאות והמכללות

עדכון 2022:  גדלנו. ואנחנו כבר פחות קיבוץ

מאז שנכתב המדריך הראשון עבר המרכז האקדמי רופין מהפיכה שקטה.  מה שהיה נראה – לטוב ולרע – כמו קיבוץ ישן נראה היום הרבה יותר מודרני.  הבניינים הישנים עדיין נמצאים ועדיין יש להם את הקסם הקיבוצניקי, אבל ביניהם בולטים הספריה עם קירות הזכוכית המודרניים שצופים לשדות עמק חפר, בניין מנהל עסקים החדש יכול בקלות להשתלב בקמפוס של אוניברסיטת רייכמן בהרצליה. גם המון פסלים סביבתיים התפזרו במדשאות ומגרש החניה המזעזע נסלל ועכשיו אפשר להיכנס לקמפוס כמו סטודנט צפונבון ולא כמו מישהו שחוזר מהפלחה.

גם מבחינה אקדמית המרכז האקדמי רופין השתנה:  התוכנית  למדעי הים הפכה להיות בית ספר משולב במרכז האקדמי (על אף שהיא עדיין נמצאת במכמורת).  תוכנית ה-BA למנהלים, שהיתה שילוב מוזר של תוכנית 'פרטית' במכללה ציבורית נסגרה וכיום יש רק חוג אחד למנהל עסקים במקום שניים.  התוכניות לתואר שני התרבו מאד וכיום ישנם 7 מסלולים לתואר מוסמך. בתואר הראשון נוסף תואר בסיעוד שלא סקרנו אותו ובסך הכל המכללה מציעה 12 חוגי לימוד (ועוד 2 מסלולים דו-חוגיים):

• 4 מסלולי הנדסה: מחשבים, תעשיה וניהול, חשמל ומדמ"ח
• 2 מסלולים במדעי הים: מדעי הים וביוטכנולוגיה ימית
• 3 מסלולי כלכלה: חשבונאות, כלכלה וניהול, ומנהל עסקים
• 3 מסלולי מדעי החברה: עבודה סוציאלית, סיעוד, ופסיכולוגיה וסוציולוגיה

מה לא השתנה?  האופי הקיבוצניקי עדיין ישנו אצל (חלק) הסטודנטים, כולל פאב במעונות וקוד לבוש הרבה יותר משוחרר ממכללת נתניה השכנה.  גם הנגישות של המרצים עדיין בליגה אחרת מרוב המוסדות האחרים, כולל ה'סלבים' מביניהם כמו פרופ' יוסי יסעור.

סקירת 2005: אנחנו בצד של הסטודנטים

במרכז האקדמי רופין מצאנו מערכת אקדמית עם דרגה מפתיעה של מחויבות לשביעות הרצון של הסטודנטים. בהתאם, הסטודנטים חשים שהם מקבלים חוויה אקדמית שבה המרצים והמזכירות תמיד "בצד שלהם". רבים מהסטודנטים תיארו את עצמם ככאלה שהתקשו במסגרות אחרות, וכאן מצאו מסגרת נוחה ונינוחה יותר.

נמצא צפונית לצומת השרון, על כביש מספר 4. הסביבה כפרית וירוקה, וכל כמה רגעים עובר בכביש טרקטור או כלי רכב חקלאי אחר. מכללת רופין, הנראית כמו יישוב קהילתי, משתלבת היטב בנוף הירוק והפסטורלי. הקמפוס עצמו בנוי בצורה שטוחה ומעוגלת, בלי מבנים גדולים או מפלצות בטון מזדקרות. במרכז המכללה הוצב פסלו של ארתור רופין, שעל שמו נקרא המוסד. הבניינים הנמוכים והקטנים, חלקם קרוואנים גדולים במיוחד, מחוברים באמצעות שבילים מטופחים ומדשאות רחבות. הניקיון מופתי, וכך גם השקט השורר במקום.

המרכז נוסד בשנת 1949 על ידי תנועות ההתיישבות, כמרכז ארצי להכשרת אנשי מקצוע בתחומים שונים הקשורים להתיישבות. כיום, לומדים ברופין כ-3300 סטודנטים בעבור שכר לימוד השווה לשכר הלימוד באוניברסיטאות (להוציא הסטודנטים במסלול BA למנהלים, ששילמו שכר לימוד של מכללה פרטית – התוכנית נסגרה. ר'  להלן).

תנאי הקבלה לרופין מחייבים תעודת בגרות מלאה (חוגים מסוימים דורשים בגרות במתמטיקה ברמה של 4 יחידות לימוד לפחות), ואינם מחייבים ציון פסיכומטרי, אם כי ניתן להתקבל גם על סמך שקלול של ציון הפסיכומטרי עם ציוני הבגרות.

ברופין פועלים שלושה בתי ספר: בית הספר למדעי החברה והניהול כולל בתוכו את החוגים לכלכלה ומינהל, לכלכלה וחשבונאות, למינהל עסקים, BA מנהלים ואת החוג למדעי ההתנהגות. בית הספר להנדסה כולל בתוכו את החוגים להנדסת תעשייה וניהול, להנדסת מחשבים ולהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. התוכנית למדעי הים והסביבה הימית מפעילה תוכנית ייחודית ומעניינת, שהחלק המעשי שלה מתקיים בחוף מכמורת הסמוך.

המרכז האקדמי רופין זכה למיקום האחד-עשר בדירוג הכולל של המוסדות האקדמיים בישראל, וניצב במקום החמישי המכובד בין המכללות. זהו המקום השלישי בין המכללות הציבוריות (אחרי האקדמית תל אביב-יפו ומכללת הדסה). מדד ההוראה ברופין קיבל ציון כולל מצוין של 61, גבוה יותר מאוניברסיטת חיפה המשתרכת מאחור עם 57.

אקדמי: "ברופין רק העלים נושרים ורק הציפורים עפות"

ההנהלה והמרצים ברופין הפתיעו אותנו במחויבות המלאה שלהם לאיכות ההוראה. נתקלנו במוסדות רבים שאומרים זאת על עצמם, אבל כאן היו אף סטודנטים שהעידו על המרצים. שמענו סיפורים על שעות תרגול שהוספו כשהסטודנטים הלינו על הרמה, על מרצים המביאים לכיתה את תוצאות המשוב שקיבלו כדי להבין טוב יותר מה הסטודנטים רוצים. כששאלנו על נשירה בחוג לכלכלה השמיעו לנו את המשפט שבכותרת.

מספר אנשי הסגל אינו מפורסם בצורה גלויה, אולם מהסטודנטים הבנו שהמספר דינמי, והמרצים עשויים להתחלף גם באמצע השנה. המרצים המלמדים במרכז האקדמי רופין מגיעים מכל הארץ: מהטכניון, מאוניברסיטת חיפה, מתל-אביב, מבן גוריון, מבר אילן ומהעברית. יש אפילו מרצים המגיעים לסמסטר גם מאוניברסיטאות בארה"ב ובאנגליה.

למרות הרקע האקדמי המרשים של המרצים, הם אינם נחשבים למעניינים במיוחד, ורמת העניין בשיעורים קיבלה מהסטודנטים ציון של 3.3 – מעט פחות מהממוצע בכלל המוסדות שסקרנו, שעומד על 3.4. הציון שנתנו הסטודנטים לשביעות הרצון שלהם מתשובות המרצים לשאלותיהם גם היא בינונית ומטה (3.6). סטודנט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה סיכם בעבורנו: "המרצים שלנו טובים, או אולי ממש קצת מתחת לממוצע".

נגישות המרצים זוכה לשבחים רבים מפי הסטודנטים, שנתנו לה ציון של 4.1, הגבוה אף מהציון שקיבלו המרצים במכללות הפרטיות (המכללה למינהל, למשל, זכתה לציון של 3.7 במדד זה; המכללה האקדמית בנתניה זכתה לציון של 4). מגוון קורסי הבחירה ברופין עומד על 31, בדיוק כמו מכללה "מעורבת" (מקצועות עיוניים עם מקצועות הנדסה) אחרת – מכללת יהודה ושומרון.

בעוד איכות ההוראה של המרצים מספקת את הסטודנטים, המוניטין של המכללה והשפעתו של המוניטין על סיכוייהם למצוא תעסוקה מטרידים אותם בהחלט. הסטודנטים להנדסה, למשל, מתמרמרים על העובדה שהמכללה מעניקה תואר BSc בחוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בלבד, ובשאר לימודי ההנדסה מוענק עדיין התואר BTech בלבד; לא פחות מכך הם מתמרמרים על כך שהתואר היוקרתי יותר הובטח להם, אך הם לא יקבלו אותו: "כבר שלוש שנים שומעים שעוד מעט מאשרים לנו את ה-BSc". גם סטודנטים אחרים ברופין חוששים ש"התואר אינו מספיק מוערך בשוק". המכללה אומרת שאישורים נוספים – בחוג להנדסת תעשייה וניהול ובחוג להנדסת מחשבים – בדרך. לסטודנטים השוקלים לימודים כאן מומלץ להתעדכן בדיוק במעמד המסלול שבו הם מעוניינים ללמוד.

למען האמת, מדד היוקרה של רופין אכן אינו עושה חסד עם המוסד ועם הלומדים בו. אנשי סגל אקדמי בכיר אינם מככבים ברופין – הציון שניתן למוסד בתחום זה הוא 0.3, ציון נמוך מאוד בהשוואה לציון המקסימלי של 1.7, שהוענק לטכניון. היעדרם המוחלט של שני גורמים אחרים התורמים ליוקרת מוסד הלימוד – קיום מסלולי לימוד לתארים מתקדמים ומכוני מחקר – פוגע גם הוא ביוקרת המכללה.

לבסוף, האתגר האינטלקטואלי העומד בפני תלמידי המוסד מוערך (על ידי התלמידים עצמם) כנמוך במיוחד – 3.5, במקום גבוה אך במעט מהמוסד, שקיבל את הציון הגרוע ביותר בתחום זה (שנקר, עם 3.4).

מספר שעות הלימוד השבועיות שהסטודנטים משקיעים בביתם גם הוא נמוך מאוד – 6.5 שעות בלבד. במדד זה, מקבלים הרגלי הלמידה של הסטודנטים את המקום הרביעי מהסוף מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו; שלושת המוסדות שבהם הסטודנטים נדרשים להשקיע עוד פחות הם המכללה האקדמית עמק יזרעאל (6.5 שעות שבועיות), שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל (5.8 שעות) והמכללה האקדמית שערי משפט (3.7 שעות שבועיות בלבד).

תנאים ושירות: תשומת לב ללקויי למידה

המילה הנכונה לתאר את הקמפוס של רופין היא "משתרע". זהו קמפוס רחב ידיים ועתיר מדשאות, שביניהן פזורים מבנים חד-קומתיים ובהם כיתות הלימוד. הגעה לקפיטריה מחייבת הליכה של כחצי קילומטר, ועל מסדרונות אין מה לדבר כאן. חלק מהבניינים ישנים מאוד, עדות להקמת המרכז לפני 50 שנה, אך הם מתוחזקים היטב.

להבדיל ממוסדות לימוד רבים אחרים, שבהם חשים הסטודנטים שלדעתם אין כלל חשיבות, במרכז האקדמי רופין לדעתם של הסטודנטים יש השפעה. והרי דוגמה: הסטודנטים התלוננו בשנה שעברה על איכות המזון המוגש בקפיטריה, ועל המחירים הגבוהים באופן לא מוצדק. התוצאה: סגירת הקפיטריה, שיפוצה והעברתה לידי מפעיל חדש (אם כי גם הקפיטריה החדשה איננה מרגשת במיוחד, והסטודנטים עדיין מתלוננים על מחסור במזנונים ובקפיטריות). דוגמה אחרת היא סקר של חברת "מרקטסט" שנעשה בהזמנת "ידיעות אחרונות", ודירג את רופין במקום הראשון בארץ במדגם של 13 מוסדות אקדמיים, מבחינת יחס אישי ושירות לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.

הסקר שלנו אישר את התוצאות האלה, והשירות המינהלתי ברופין קיבל את אחד הציונים הגבוהים בארץ: 3.7, ואת המקום הרביעי בדירוג במדד זה. לשם השוואה, מכללות לא-פרטיות אחרות זכו לציונים נמוכים בהרבה: 2.8 למכללה האקדמית יהודה ושומרון, 2.7 למכון הטכנולוגי בחולון ו-2.1 למכללה האקדמית אחוה. שירותי המזכירות ברופין קיבלו ציון של 3.7, הציון השני בגובהו מקרב כלל מוסדות הלימוד שנסקרו, מקום אחד אחרי המזכירות של המרכז הבינתחומי (שהוא מכללה פרטית, כידוע). הסטודנטים מרוצים במיוחד מהיחס החם ומתשומת הלב המלאה שמוענקת להם במשרדי המזכירות: "באנו בגלל השירות ולא התאכזבנו", הם צוחקים.

מתקנים וסיוע ללקויי למידה

לרשות הסטודנטים ברופין עומדים מרכז מידע וייעוץ ומרכז תמיכה ללקויי למידה, המציע שירותים כמו אבחון פסיכודידקטי, סדנה לשיפור מיומנויות הלמידה, שירותי חונכות וסדנה להתמודדות עם חרדת בחינות. פגשנו סטודנט שעבר לרופין אחרי שנתיים של לימודים בטכניון, בשל חוסר המקצועיות הפדגוגית בטכניון, ובזכות העזרה העצומה שהוא מקבל ברופין.

הספרייה ברופין משרתת גם את תושבי עמק חפר, ומכילה בעיקר כותרים הקשורים ללימודי טכנולוגיה ומדעי החברה. הסטודנטים אינם מרוצים ממנה במיוחד, וגם אנחנו לא התרשמנו. כתיבת סמינריון תדרוש בהחלט ביקור בספרייה אוניברסיטאית. הקמפוס מכיל גם תשע מעבדות מחשבים. תשובותיהם של הסטודנטים לשאלות על טיב התנאים במוסד זיכו את רופין בציון גבוה במידה ניכרת מציוניהן של מכללות אחרות: 3.7 לעומת 3.5 במכללה האקדמית של תל אביב-יפו, ו-2.7 בשנקר.

המעונות נמצאים ממש בתוך שטח המכללה, ומזכירים יותר מכל את חדרי הנוער בקיבוצים. הסטודנטים שמתגוררים שם מדווחים על ביתנים מסודרים ונקיים, המעניקים אווירה משפחתית. ליד כל דלת בביתנים מצאנו ספות נוחות ושולחנות קטנים עם קנקני שתייה, המעידים על חיי חברה פעילים. המעונות מונים 300 חדרים הכוללים מקלחת, שירותים, פינת מטבחון, מיטה, כיסא ושולחן, מדפים וארון. מספר הדיירים בחדר נע בין דייר אחד לשניים, ושכר הדירה נע בין 635 ש"ח ל-1125 ש"ח לחודש, בהתאמה. תחבורה ציבורית זמינה ונוחה לקמפוס יש מנתניה, מחדרה, מחיפה ומתל אביב. החניה מרוחקת, מצומצמת, לא מרוצפת – "החניון זוועתי" – אבל בחינם.

על הקשר אתנו

במכללת רופין קיבלנו תגובות מפורטות ומלאות מכל ראשי החוגים, וכן מהמוסד כולו. מזכירויות חלק מהחוגים הקפידו שנשלח להם גרסאות מתוקנות, כדי להבטיח שלא השמטנו דבר.

בנוסף בשנת 2009 המכללה הזמינה מאיתנו מחקר בנושא 'איך סטודנטים רואים יוקרה אקדמית', וב-2010 אחד מחברי הצוות שלנו ניהל מועדון דיבייט במכללה.

חברתי: קיבוץ ושמו רופין

אי אפשר לראות סטודנטים שמסתובבים לבד ברופין. כולם הולכים לפחות בזוגות, אם לא בחבורות שלמות, לכל מקום: לכיתה, לחדר צילום, לקפיטריה. בהפסקות כולם יושבים עם כולם במעגל צפוף, ומי שפורש לרגע, לעשן סיגריה או לענות לשיחת טלפון חשובה, זוכה מיד להערות מהחבר'ה בסגנון "מה אתה מתבייש לדבר לידנו" ו"אין סודות בחברה". הגיבוש החברתי אכן זכה בסקרים לציון גבוה של 3.5, מעל הממוצע הארצי העומד על 3.2. סטודנטית מרוצה מהחוג למדעי ההתנהגות ציינה: "באתי מקיבוץ וגיליתי שגם כאן זה קיבוץ, אני מרגישה בבית".

היה מי שהסביר את הגיבוש החברתי בהימצאותם של מעונות המכללה ממש בתוך שטח המוסד, כך ש"אנשים לומדים זה עם זה, אוכלים, מתקלחים וישנים זה עם זה". אפשר להוסיף להסבר גם את המספר המצומצם של אפשרויות הבילוי החיצוניות – כ-50 מסעדות, פאבים ובתי קולנוע ברדיוס של 20 ק"מ מהמוסד, אך ייתכן שפשוט האווירה הלא מלחיצה, בצירוף המדשאות, מושכים לכאן אנשים נינוחים יותר. כשביקשנו מהם לתאר את עצמם ואת חבריהם, רבים מהסטודנטים בחרו בביטויים כמו "שאנטי" או "בנעלי בית".

שביעות הרצון משירותי אגודת הסטודנטים ממוצעת בלבד (ציון של 3 בדיוק, הזהה לממוצע), למרות מאמציה הכנים לספק שירות טוב ו"להילחם ברעות החולות של הממסד", כפי שאמר לנו פעיל נמרץ, בלי להבהיר מהן אותן "רעות חולות".

האגודה מספקת שירותים אקדמיים כמו פרסום מחברות בחינה וייצוג סטודנטים במגעים מול מרצים, מפעילה נבחרות ספורט המתמודדות בתחרויות ארציות כמייצגות את עמק חפר, וכמובן, דואגת לארגון פעילויות חברתיות כמו חוגים, ירידים (ביניהם יריד תעסוקה) ויום הסטודנט.