אילריון פריאנישניקוב – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אילריון פריאנישניקוב
Илларио́н Пря́нишников

לידה	20 במרץ 1840 (יוליאני) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה
פטירה	12 במרץ 1894 (יוליאני) (בגיל 53) מוסקבה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	Novo-Alekseevsky convent
מקום לימודים	בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה (1866)
פרסים והוקרה	אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1883)

אילריון פריאנישניקוב (ברוסית: Илларио́н Пря́нишников;‏ 20 במרץ 1840 – 24 במרץ 1894, היה ממקימי קבוצת הציור הנודדים, שהפכו לאחד מבתי הספר לאמנות הרוסיים החשובים של סוף המאה ה-19. ^{[1] [2]}

אילריון פרינישניקוב נולד בכפר טימאשובו שבמחוז בורובסקי, למשפחת סוחרים. ^[3] מ-1856 עד 1866 למד בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה בכיתותיהם של אבגרף סורוקין וסרגיי זריאנקו.

תמונת הסוחרים שלו "גוסטיני דבור במוסקבה", שצויר בשנה האחרונה ללימודיו, הביאה לו מוניטין רב. בציור הקטן הזה הוא נתן פתרון מקורי לנושא של השפלת כבוד האדם, החריפות והאכזריות בעולם, שבו הכל נקנה ונמכר. לאחר שתיאר את הסוחרים המטופשים, הנאלצים לרקוד לצלילי קונצרטינה ופקיד קשיש מסכן, האמן מדגים באופן אותנטי גלריה שלמה של העיוות המוסרי והשאננות. הציור עורר זעם אצל כמה מחסידי האמנות האקדמית הרשמית שחשו שהצייר הצעיר הורס היעוד ה"גבוה" של האמנות שאמור לבטא בצורה האידיאלית את האמיתות הנצחיות.

בשנת 1870 קיבל פרינישניקוב את התואר "צייר". מ-1873 ועד מותו הוא היה מורה לציור וחניכיו היו קונסטנטין קורובין, ^[4] ויטולד בייליניצקי-בירוליה, מיכאיל נסטרוב, אלכסיי סטפנוב, ניקולאי אורלוב, איוואן גורוכוב ואחרים.

מראשית קיומו של איגוד הנודדים הוא היה חבר בקבוצה, ומהתערוכה השנייה שלהם, היה אחד ממנהלי האיגוד. אף על פי שפרינישניקוב התגורר בעיקר במוסקבה, הוא ביקר לעיתים קרובות בצפון הרוסי שם צייר. הוא השתתף בעיטור הקתדרלה המקורית של ישו המושיע, שנהרסה ב-1931.

פרינישניקוב מת במוסקבה שם נקרא אחד הרחובות על שמו.

• 

  חריש בסתיו, 1872

• 

  מלחמות נפוליאון, 1812

• 

  מצעד פסחא 1893