איסורי נישואים לכהן – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איסורי נישואים לכהן
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז', פסוקים י"ג–ט"ו

איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה. על כהן גדול^[א] ישנו גם איסור להתחתן עם אלמנה, ומותר לו להתחתן רק עם רווקה (כאשר הוא מצווה בבתולה דווקא).

הציווי על כהן הדיוט נמצא בספר ויקרא: ”אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו” (ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז').

הציווי על כהן גדול נמצא כמה פסוקים לאחר מכן: ”וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה. וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ” (ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ג–ט"ו).

ערך מורחב – זונה (הלכה)

בתלמוד^[1] מובאות שש דעות מהי זונה, וההלכה היא כי זונה היא "גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות", דהיינו, נוסף לגיורת ולשפחה ששוחררה, כל מי שנבעלה למי שאסור לה להינשא לו, בין אם האיסור הוא חמור ועונשו כרת, כמו אשת איש שנבעלה לאחר או אישה שעשתה מעשה של גילוי עריות, ובין אם האיסור הוא קל ועונשו הוא מלקות, כמו אישה שנבעלה לממזר. גם אישה שנבעלה לגוי, דבר הנחשב חמור ביותר למרות שעונשו קל, נחשבת לזונה.

בסופו של דבר נפסק שאם מדובר באישה שהיא גיורת, שפחה משוחררת או אישה שקיימה יחסי מין עם גבר האסור לה, במקרה זה אסור לה להינשא לכהן. אם האישה נבעלה על ידי גבר שמותר לה והיא לא עונה על אחד התנאים שפורטו, היא מותרת לכהן ולא נחשבת לזונה.

אף שבת גיורת כשרה לכהן, יש כוהנים שנהגו שאם גם אביה הוא גר, לא להתחתן איתה. השאלה האם ילדיו של כהן שנשא גיורת הם חללים, כלומר פסולים מכהונה כדלעיל, שנויה במחלוקת הפוסקים. בכל מקרה אין הם ממזרים.

איסור זונה לכהן חל גם על אשה שנאנסה. על כן אשה נשואה שנאנסה אסורה על כהן משום "זונה", שהרי נבעלה לאדם האסור לה. בכלל דין זה נכלל הדין של שבויה, שההנחה היא ששוביה אונסים אותה גם כן. מציאות זו שהייתה שכיחה יותר בעבר, גרמה למצוקות רבות, נוסף על השבי עצמו, ונכתבה סביבה ספרות הלכתית רבה.

משמעותו של איסור האנוסה היא שאם אשת כהן נאנסה, עליו לגרשה^[2]. הלכה זו, זכתה לפרסום ומוזכרת אף בפולמוסים בין דתיים לחילוניים.

עם זאת, בדרך כלל ניתן להתחמק מלהפריד בין בני זוג בשל אונס, שכן ההלכה מותירה פתחי מילוט. בשל החשש שאשה תיטען שנאנסה בזמן שבעצם "נתנה עיניה באחר", והיא מעוניינת להתגרש מטעמיה שלה, אין היא נאמנת בהצהרתה על האונס. יותר מכך, גם אם בעלה יודה שהוא מאמין לה (ובמקרים רבים מן הסתם אכן כך יהיה), יש מהפוסקים שסוברים שגם הוא עצמו לא נאמן בהכרזה זו, כי הרי בשל תקנת רבנו גרשום, אין הוא יכול לגרש אשתו בעל כרחו וייתכן שהוא מחפש תירוץ להיפטר ממנה.
סיבות אלו מאפשרות לפסיקה ההלכתית להקל במקרים מעין אלו^[3].

ערך מורחב – חלל (כהונה)

חללה היא בת שנולדה לכהן מנישואים האסורים עליו בגלל היותו כהן, או שנולדה לחלל. חללה אסורה להתחתן עם כהן, בהתאם לכתוב "אשה זונה וחללה לא ייקחו". נישואיו של כהן עם אישה האסורה לו גורמים לכך שבניו יהיו חללים, ולא יחולו עליהם דיני הכהונה (פרט לאיסור החללות) ובנותיו תהיינה אסורות לכהן. הילדים של חלל זכר הם חללים. הילדים של ישראל (אדם שאינו כהן) וחללה אינם חללים, והבנות מותרות להנשא לכהן.

בתורה נאמר (ויקרא, כ"א, ז'): "וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ" ומכאן שאסור לכהן לישא גרושה. יש מחלוקת בתלמוד האם האיסור הוא בנישואין או ביחסי האישות. העונש על הפרת האיסור הוא מלקות, מדין התורה.

כהן שהתחתן עם גרושה, על פי ההלכה יש לכפות אותו לגרשה, ולנדות ולהחרים אותו. ויש אומרים שאף מלקים אותו עד שיגרש אותה, והוא מאבד את כל זכויות הכהן שלו, כגון השתתפות בברכת כהנים ובכורה בעלייה לתורה, עד שיגרשה, ויידור נדר על דעת רבים שלא יחזור לשאת נשים האסורות לו.

השלכה של איסור גרושה לכהן הוא שגרושה אינה יכולה לחזור לבעלה הכהן (בניגוד לגרושה מאדם שאינו כהן שיכולה לחזור לבעלה אם לא היה פרק ביניים של נישואים וגירושים עם אדם אחר). בהלכה יש החמרות רבות שמטרתן מניעת מגע בין הגרושה לבין בעלה הכהן, כדי שלא יעלה בהם חשק לשוב זה לזה.

כדי שלא להגיע למצב שבו כהן רוצה להחזיר את גרושתו ואינו יכול, תיקנו חז"ל שכהן לא יגרש באמצעות גט פשוט, אלא באמצעות גט מקושר. בעוד גט רגיל נכתב על גיליון ונחתם על ידי שני עדים לפני מסירתו לאישה, הרי שגט של כהן נכתב קטע אחר קטע, כשבכל קטע מקופל הגיליון, נתפר ("נקשר") ונחתם. ההליך הזה אורך זמן רב הרבה יותר מאשר גט רגיל, ומטרתו למנוע גט שיימסר לאישה על ידי זעם רגעי של הבעל על אשתו.

חלוצה היא אישה שבעלה הקודם מת ללא בנים, וכדי להתיר אותה להינשא ערכה חליצה לאחיו (ראו ייבום וחליצה). החלוצה אסורה לכהן רק בגלל תקנת חכמים, משום שהיא נראית כגרושה מאחי בעלה המת, שהרי הייתה צריכה את מעשה החליצה על מנת להיות מותרת להינשא לאחר.

אף שעל פי ההלכה נקבעת היהדות לפי האם, מדרבנן יש שאסרו לכהן לישא בתו של גוי.^[4] בשעת הדחק מקובל להתיר נישואין כאלו. כך פסק בית הדין הרבני הגדול בראשות הרב שלמה עמאר במקרה שהובא בפניו ב-2006.

כהן גדול צריך להיות קדוש יותר משאר אחיו, ולכן נוסף עליו עוד איסור - אסור לו לשאת אף אלמנה, וחייב הוא לקחת בתולה.

בספר יחזקאל, נראית התייחסות שונה לאיסורי הנישואים לכהנים:

וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – לֹא-יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים
כִּי אִם-בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן – יִקָּחוּ.

מפסוק זה משתמע שגם לכהן הדיוט אסורה אלמנה (אלא אם היא אלמנת כהן).
התלמוד (וכך גם פיסוק הטעמים של המסורה) משנה את משמעותו האינטואיטיבת של הפסוק, ומציג אותו כך:

וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה – מִכֹּהֵן יִקָּחוּ'.

כאשר פירוש הדברים שאלמנה שהיא אלמנה לבד (ולא גם גרושה מנישואים אחרים; אלמנה-טהורה) – "מכהן ייקחו" כלומר, חלק מהכהנים יוכלו לקחת (כולם חוץ מהכהנים הגדולים). דרך פרשנות זו עולה בקנה אחד עם ההלכה המקובלת.

הסבר אחר לפסוק: הנביא יחזקאל דיבר על המציאות המיוחדת של דורו, לאחר גלות בבל, כאשר נשים רבות נלקחו בשבי ונאנסו. לפיכך, סתם אלמנה הייתה בחזקת אסורה לכהן, שמא נאנסה ובעלה לא היה צריך לגרשה בשל כך, אבל אלמנת כהן מותרת, כי העובדה שבעלה לא גירש אותה מוכיחה שלא נאנסה ("משך חכמה" לרבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק, הפטרת פרשת אמור).

ישנו הבדל יסודי בין איסור הנישואים לעריות, דהיינו לאשת איש ולקרובי משפחה מדרגה ראשונה, לבין איסורי הנישואים לכהן. נישואים שנעשו עם אשת איש או עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינם תקפים כלל, ואילו נישואים של כהן לאישה האסורה לו תקפים ונדרש גט לסיימם, אך מהווים עבירה דתית.

כל הצאצאים הבאים מכהן ואישה האסורה לו משום היותו כהן נקראים "חללים". כאשר מדובר בזכר משמעות הדבר היא שאין לו דיני כהונה: מותר לו להינשא לנשים האסורות לכהן, מותר לו להיטמא למת, אין הוא יכול לאכול תרומה והוא אינו זכאי לקבל את שאר מתנות הכהונה, אין הוא רשאי להשתתף בברכת כהנים ואין לכבדו להיות ראשון לכל דבר שבקדושה. פרט לייחוסו השבטי, הרי הוא כישראל לכל דבריו. כאשר מדובר בנקבה, משמעות הדבר הוא שהאישה אסורה להינשא לכהן, ואם נשאה באיסור לכהן, צאצאיה ממנו הם חללים כמו כל צאצאי כהן מאשה האסורה לכהונה.

מלבד ההגבלות החלים על צאצאי הכהן, הכהן עצמו שעבר על האיסור מאבד את מעלותיו ככהן ואינו יכול לישא את כפיו^[5] הגבלות אלו מדרבנן עד שידור נדר שאינו יכול להתירו^[6] שהוא מתרחק מנשים אלו.

אף שאיסורי הנישואים לכהן מקורם בהלכה, הרי מכוח חוקי הנישואים בישראל, המחייבים אדם להינשא רק לפי עקרונות דתו, חלים איסורים אלה בישראל גם על יהודים שאינם שומרי מצוות. יהודי המבקש להתחתן בישראל עם אישה האסורה לכהן חייב להוכיח שאינו כהן. עם זאת, נישואים אלו יוכרו על ידי המדינה אם ייעשו בחו"ל.

בעתירה לבג"ץ^[7] נדון מקרה של אדם שהרבנות סירבה לחתנו עם גרושה עד שימציא אישור שאינו כהן. על פי ההלכה שהקידושין תופסים, בני הזוג קיימו טקס נישואין פרטי ופנו למשרד הפנים לרושמם כנשואים. משסורבו, פנו לבג"ץ, וזה דחה את העתירה ברוב דעות, מכיוון שמדובר בטקס פרטי. עם זאת, הביעו חלק מהשופטים את דעתם שאיסור כהן וגרושה הוא "איסור שכולו דתי פולחני, בהיותו מבוסס על מושגים עתיקי יומין של מעמד הבכורה של הכהן בעבודת הקודש. הטלת איסור על הכהן לשאת גרושה על אדם שאינו מאמין, קשה ליישבה עם חופש המצפון וחופש הפעולה הכרוך בו" (דברי השופט לנדוי). בהמשך, פנו בני הזוג לבית הדין בבקשה שיכיר בנישואיהם. בית הדין סירב לעשות זאת, אולם קבע שהאשה חייבת בגט. על סמך פסיקה זאת של בית הדין קבע בג"ץ כי יש לרשום את בני הזוג כנשואים, וכך נעשה^[8].

ספר ויקרא
פרשת ויקרא	קורבן עולה • קורבן מנחה • קורבן שלמים • קורבן חטאת • קורבן עולה ויורד • קורבן אשם
פרשת צו	תרומת הדשן • מנחת חינוך • איסור אכילת חלב • שבעת ימי המילואים
פרשת שמיני	חנוכת המשכן • נדב ואביהוא • קטורת • איסור עבודה במקדש פרוע ראש • מאכלות אסורות • טומאה וטהרה
פרשת תזריע	טומאת יולדת • קורבן יולדת • נגע הצרעת • נגעי אדם • צרעת הבגד
פרשת מצורע	צרעת • היטהרות מטומאה • קרבן מצורע • צרעת הבתים • נידה • זב • זבה • טומאת קרי
פרשת אחרי מות	יום הכיפורים בבית המקדש • שחוטי חוץ • כיסוי הדם • איסור עריות
פרשת קדושים	מצוות שבין אדם למקום: עבודת אלילים • שבת •שבועת שקר • כלאיים שעטנז מצוות שבין אדם לחברו: ואהבת לרעך כמוך • כיבוד אב ואם • גנבה • שקר • רכילות • לא תשנא את אחיך בלבבך • תוכחה • לא תקום ולא תטור • והדרת פני זקן • איסור קללה איסור קללת אב ואם צדק חברתי: הלנת שכר • לפני עיוור לא תיתן מכשול • לקיחת שוחד • אהבת הגר • איסור אונאה במשקולות • מורא מקדש • פיגול מצוות התלויות בארץ: עורלה • נטע רבעי • מתנות עניים • לקט שכחה ופאה חוקות הגויים: לא תאכלו על הדם • לא תנחשו ולא תעוננו • הקפת הראש • השחתת הזקן • כתובת קעקע • העלאה באוב • ידעוני • עבודת המולך מיתת בית דין • כרת • איסור עריות
פרשת אמור	כהן • איסורי נישואים לכהן • איסור טומאה למת • דיני כהן גדול • כהן בעל מום • איסור עבודה לכהן טמא או לישראל • בעל מום • אותו ואת בנו • המועדים • הדלקת הנרות במקדש • לחם הפנים • פרשת המקלל • חובל
פרשת בהר	שמיטה • שנת יובל • גאולת קרקע • איסור ריבית • עבד עברי • איסור עשיית פסל • אבן משכית
פרשת בחוקותי	פרשת התוכחה • ערכין (יהדות) • תמורה (קורבנות) • פדיון (הלכה)
ספר בראשית • ספר שמות • ספר ויקרא • ספר במדבר • ספר דברים