מסית – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לאו ט"ז, לאו י"ז, לאו י"ח, לאו י"ט, לאו כ', לאו כ"א ספר החינוך, מצווה תנ"ז, מצווה תנ"ח, מצווה תנ"ט, מצווה ת"ס, מצווה תס"א, מצווה תס"ב

בהלכה, מסית הוא יהודי המסית יהודי אחר לעבוד עבודה זרה. מעשה זה מתקשר לשש מצוות לא תעשה מהתורה. על פי ההלכה, עונשו של המסית הוא סקילה.

מקור הדין הוא בספר דברים בפרשת ראה פרק יג פסוקים ז - יב:

כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר, נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו, כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ, יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת, כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.

מספר דינים ייחודיים נאמרו בהלכה לגבי מסית:

• אפילו אם המוסת לא עבד עבודה זרה, המסית מתחייב.
• חייב מיתה גם ללא התראה גמורה.
• מכמינים (מסתירים) למסית עדים על מנת להפלילו.
• אין מלמדים עליו זכות במשפט.
• דווקא המוסת מוציא את המסית להורג.
• יש להכריז בציבור על הוצאתו להורג (על פי הכתוב "וכל ישראל ישמעו ויראון"). לדעת רבי עקיבא הוצאתו להורג של המסית צריכה להיות בזמן הרגל, כשכל העם נמצא בירושלים.^[1]

קטגוריות:

• תרי"ג מצוות
• מצוות לא תעשה
• מצוות הנוהגות בזמן הזה
• הסתה והמרדה
• פרשת משפטים
• פרשת ראה
• חייבי סקילה
• איסורי עבודה זרה
• מצוות שבדיבור