אמון הציבור – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במושג אמון הציבור. אם התכוונתם לאגרון עם שם זהה, ראו אמון הציבור (ארגון).

אמון הציבור הוא מידת האמון שממשל רוכש מצד הציבור והחברה שעליהם הוא מופקד. התפיסה שמעניקה חשיבות לאמון הציבור, גורסת שככל שהציבור מאמין יותר בגופי הממשל, הדבר מעיד שהשלטון תואם יותר את רצונותיו וציפיותיו, והופך יותר לגיטימי דמוקרטית. את מידת אמונו, ציבור האזרחים יכול לבטא בבחירות, מכוח עקרון שלטון העם.

מידת אמון הציבור בממשל עלולה להיפגע מרמת שירות ציבורי ירודה, שאינה שומרת על זכויותיו או מספקת את צרכיו. עבירות שחיתות של שוחד או הפרת אמונים מצד עובדי ציבור, פוגעות אף הן בתמיכת החברה בממשל, בממסד,^[1] וביציבות הסדר החברתי.^[2]

בהשאלה, המונח משמש גם לתיאור האמון שציבור רוחש לגופים אחרים, כגון הממסד המדעי,^[3] הרפואי,^[4] אמצעי התקשורת^[5] ובמערכת הפוליטית.^[6]

בארצות הברית, המונח "אמון הציבור" מתייחס לכל רכוש ציבורי. תחילה, נעשה במושג זה שימוש במהלך יצירת הממשלה, כדי להתייחס לפוליטיקאים המשיגים את כוחם באמצעות בחירות. על פי חוקת ארצות הברית, חברי הקונגרס, וכן נשיא ארצות הברית נבחרו מטעם אמונו של הציבור. על פי החוקה הראשונה שנוסחה על ידי אחת ממדינות ארצות הברית, היא חוקת מרילנד, כל האנשים שנבחרו לכהן מטעם מוסדות ציבוריים מוכרחים ליהנות מאמון הציבור.

בפיליפינים, ”בגידה באמון הציבור“ היא אחת משש העבירות שעליהן ניתן להדיח עובד ציבור, לפי סקציה 2 בסעיף XI של חוקת הפיליפינים של 1987.^[7] עם זאת, המונח אינו מוגדר היטב; בדיקה של הרשומות של הוועדה החוקתית של 1986 הראתה שהמנסחים לא יכלו למצוא דרך טובה יותר להעריך את גבולות הבגידה באמון הציבור מאשר לרמוז לדוגמאות חיוביות ושליליות של שניהם, מבלי להגיע להגדרה הברורה שלהם או אפילו קווי מתאר לכך. במשפט פרנסיסקו ג'וניור נגד נאגמאמלאסאקיט נה מגה מאנאנאנגול נג מגה מנגאגאוונג פיליפינו בע"מ, קבע בית המשפט העליון של הפיליפינים כי הבקשה להגדיר ”בגידה באמון הציבור“ היא שאלה פוליטית לא-חוקית שהיא מעבר לתחום סמכותו השיפוטית לפי החוקה.^[8]

בקרב כלל הציבור ביוני 2023 75% נתנו אמון בצה"ל ביוני 2023, 69% במאי-יוני 2024, ובאוקטובר 2024 חלה עליה ל-77% אחוז מהציבור, שיעור גבוה משעור האמון שהיה לפני השבעה באוקטובר; בנוגע לאמון בנשיא המדינה חלה ירידה מתמדת מ 48% אחוז מהציבור שנתנו בו אמון ביוני 2023, ל-43% במאי 2024 ול-38% באוקטובר 2024; 32% מהציבור נתנו אמון במשטרה ביוני 2023, אחרי השבעה באוקטובר הייתה עליה ל-41% ובאוקטובר 2024 ירידה ל-37% שנותנים אמון במשטרה; 39% מהציבור הכללי נתנו אמון בבית המשפט העליון ביוני 2023, 37% במאי 2024 ו39.5% באוקטובר; חלה עליה קלה באמון הציבור כלפי התקשורת מ 24% ביוני 2023, ל-24% במאי 2024 ו25% באוקטובר 2024; 27% מהציבור נתן אמון בממשלה ביוני 2023, אחרי השבעה באוקטובר הייתה ירידה ל 18% ובאוקטובר 2024 הייתה עליה ל-25%; 23% מהציבור נתנו אמון בכנסת ביוני 2023, המספר צנח ל 13% במאי 2024 ועלה מעט ל 16% באוקטובר 2024; 13% בלבד נתנו אמון במפלגות ביוני 2023, 9% אחות בלבד במאי 2024 ו10.5% מהציבור נותן אמון במפלגות נכון לאוקטובר 2024.^[9]

גם על פי מדד אמון הציבור במוסדות הפוליטיים של אוניברסיטת רייכמן צה"ל זוכה לאמון הרב ביותר ואילו המוסדות הפוליטיים זוכים להכי פחות אמון. על פי מדד זה נכון לדצמבר 2024, 71% מהמשיבים נותנים אמון בצה"ל, 40% נותנים אמון בנשיא, ו- 44% נותנים אמון בבית המשפט העליון. 30% מביעים אמון במשטרה. 19% מהמשיבים נותנים אמון במוסדות הפוליטיים- 22% נותנים אמון בממשלה ו-15% נותנים אמון בכנסת.^[10]

על פי המכון למחקרי ביטחון לאומי, נכון לסוף שנת 2024 74.5% מהציבור מביעים אמון בצה"ל ו-22% מהציבור מביעים אמון בממשלה.^[11]