ארמון שאיו – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
ארמון, אגודה תרבותית  |
| מיקום |
הרובע השישה-עשר של פריז |
| מדינה |
צרפת |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל |
ליאון אזמה, לואי-איפוליט בואלו, ז'אק קרלו |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
63 מ' |
| קואורדינטות | 48°51′44″N 2°17′17″E / 48.86234°N 2.28807°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת פריז רגילה)
ארמון שאיו | |
  |
ארמון שאיו (בצרפתית: Palais de Chaillot; פאלה דה שאיו) הוא מבנה שייצג את צרפת בתערוכה העולמית שהתקיימה בשנת 1937 בפריז, צרפת.
ארמון שאיו החליף את קודמו, ארמון טרוקדרו הישן, שייצג את צרפת בתערוכה העולמית של 1900. המבנה עוצב בסגנון הסטרים ליין ונבנה על ידי האדריכלים לואי-איפוליט בואלו (צר'), ז'אק קרלו וליאון אזמה. כמו ארמון טרוקדרו הישן, ארמון שאיו מאופיין בצורת שתי זרועות שנראות במבט אווירי כמו קשת מתוחה. המבנה בנוי על יסודות המבנה הקודם, אך בניגוד לו בנוי משני חלקים נפרדים ואין דבר המחבר ביניהם.
המנזר של שאיו, נהרס, כמו לא מעט מנזרים אחרים, בזמן המהפכה הצרפתית ובשנת 1813 החליט נפוליאון ה-1 להפוך את המקום ל”קריית הממשלה” שלו.
באזור פסטורלי על גבעת שאיו בפריז בחרה קתרין דה מדיצ’י מלכת צרפת, לבנות לעצמה ארמון קטן שישמש לה מקום מנוחה בדרך מארמון הלובר לעבר הארמון המלכותי בסן ז’רמן אן לה.
בשנת 1654 הפכה הנרייטה מריה, בתו של המלך אנרי ה-4 ואלמנתו של מלך אנגליה צ’ארלס ה-1, את הארמון הקטן למנזר. המנזר, שהוקדש למסדר הביקור (Ordre de la visitation) יועד לבנות אצולה, שכספה של משפחתם לא הספיק על מנת לשלם להן נדוניה מספקת ולכן הן בחרו בפתרון הזול יותר של להפכן לנזירות.
המנזר של שאיו, נהרס, כמו לא מעט מנזרים אחרים, בזמן המהפכה הצרפתית ובשנת 1813 החליט נפוליאון ה-1 להפוך את המקום לקריית הממשלה שלו. הוא קרא לאדריכל האהוב עליו פונטיין וציווה עליו לבנות מתחם ממשלתי שבמרכזו ארמון שיוקדש לבנו שקיבל את התואר מלך רומא, ומשני צדדיו יהיו מבנים בהם ישבו משרדי הממשלה השונים. המטרה של נפוליאון הייתה בעצם להחליף את ארמון ורסאי, שבימי המלוכה היה קריית הממשלה של צרפת, ואת ההשראה קיבל הקיסר מארמון הקרמלין במוסקבה. הוא ציווה על האדריכל ליצור מבנה שיהיה יותר גדול ומרשים מהקרמלין. שום דבר מהתוכניות הללו לא יצא לפועל בשל שינויי שלטון. לואי ה-18 םעל מחיקת המורשת הנפוליאונית וגנז את הרעיון של קריית הממשלה, אותה הגה הקיסר.
אשר סולקה המלוכה בצרפת בשנת 1848, ולאחר הרפובליקה השנייה קצרת המועד, עלה לשלטון הקיסר נפוליאון ה-3. כמו דודו הנערץ, גם נפוליאון השלישי רצה להקים כאן מבנה מונומנטלי, אלא שהפעם דובר על פסל שיקרא צרפת האינטליגנטית שישקיף על שישה בניינים שישכנו שישה משרדי ממשלה שונים.שום דבר מזה לא יצא לפועל.
8 שנים לאחר נפילת נפוליאון, נבנה בכיכר טרוקדרו ארמון בסגנון נאו-מאורי עם חזית של כ-400 מטר לקראת התערוכה העולמית של שנת 1878 בתכנון הארכיטקט המפורסם גביראל דאביו. השטח הפנוי שנותר בין שני המבנים מאפשר מעבר אל גני טרוקדרו ומשאיר מראה היישר אל הסן, גשר ינה, מגדל אייפל ומעבר לו.
כיום משמשים המבנים של ארמון שאיו ככמה מוזיאונים:
- המוזיאון הלאומי של חיל הים הצרפתי (בצרפתית: Musée national de la Marine)
- מוזיאון האדם (בצרפתית: Musée de l'Homme)
- המוזיאון לאדריכלות ומורשת (בצרפתית: Cité de l'Architecture et du Patrimoine)
- המוזיאון הלאומי למונומנטים צרפתיים (בצרפתית: Musée national des Monuments Français)
- תיאטרון שאיו הלאומי (בצרפתית: Théâtre national de Chaillot)
בחזית המבנה צולם אדולף היטלר במהלך ביקורו הקצר לעיר ב-1940 עם מגדל אייפל ברקע. התמונה הפכה לימים סמל לכיבוש הנאצים.
בארמון שאיו אימצה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ב-10 בדצמבר 1948. האירוע הונצח באנדרטת אבן גדולה ברחבה הנקראת "טיילת זכויות האדם" ("esplanade des droits de l'homme"). בנוסף היה ארמון שאיו המטה הראשוני של נאט"ו בזמן ש"ארמון נאטו" (Palais de l'OTAN) (שלימים הוסב לאוניברסיטת דופין) היה בבנייה.
בפריז התקיימה בשנת 2024 האולימפיאדה השלישית, 100 שנה אחרי האולימפיאדה ב 1924 וארמון שאיו וגני הטרוקדרו היוו אזור מרכזי באירועי פתיחת האולימפיאדה.
| עיינו גם בפורטלים: | 
|
פורטל פריז | 
|
פורטל אדריכלות |
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של ארמון שאיו (באנגלית)
