בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהלכה היהודית, בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה נדרשת מעת לעת משום שיש גורמים שונים העלולים לפגוע בשלמותם ובכך להביא לפסילת השימוש בהם כתשמישי קדושה. חדירת צבע והתיישנות עלולים לגרום לסדקים באותיות, התקלפות מהקלף ושינוי צורה. על פי דעת רוב הפוסקים, הבדיקה אינה חובה, אך יש הנוהגים לבדוק את תפיליהם מדי שנה, כמו חסידי חב"ד וישנם פוסקים הממליצים על בדיקה בכל ארבע שנים.

בשל קדושתם של תשמישי הקדושה ומחירם הגבוה בשל ייצורם בעבודת יד איטית ומורכבת, מרבית האנשים נמנעים מבדיקת התפילין והמזוזות בתדירות גבוהה הדורשת פתיחת הבתים והוצאת הפרשיות ובכך עלולה לפגוע בהם. בהנחה שלא הייתה סיבה ממשית לפסילה, אין חובה לבדוקם באופן תכוף. עם זאת, בשל קדושתם, מוטלת חובה ואחריות לשמור על תקינותם ושלמותם.

יש לערוך בדיקה אם חלו שינויים במצב הפיזי, כמו סימני קילוף, התפרקות או התנפחות בצבע שיכולים להעיד על רטיבות או חשיפה לשמש. מומלץ גם לבדוק תפילין שהתקבלו בירושה או שלא היו בשימוש זמן רב.^[1] הבדיקה נערכת באופן ידני באמצעות פתיחת בתי התפילין, הוצאת הפרשיות ממקומן וגלילת הקלף. הבודק בוחן את התפרים המחזיקים את הקלפים ובודק את שלמות הקליגרפיה הכתובה. נבדקת שלמות הפרשיות מבחינת המילים בכדי שלא ימצאו חוסרים ושלמות האותיות. אם נמצאה אות חסרה או שאינה כתובה באופן תקין, הפרשיות פסולות ונדרש לתקנן. בעקבות התקדמות המחשוב, נעזרים הבודקים בסריקה ממוחשבת הסוקרת את כלל הטקסטים באופן מהיר ומאפשרת לסייע לבודק. חלק מהפוסקים אף מאשרים כי הבדיקה הממוחשבת מספיקה כשלעצמה. תפילין שלא ניתן לתקן טעונות גניזה כולל רצועות העור.

על פי התלמוד הבבלי^[2] יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך מזוזות שהן אטומות לגמרי ואין סיבה לחשוש שניזוקו, אינן צריכות בדיקה.^[3] בשל מיקומה של המזוזה בפתח הבית, חשופה המזוזה לפגעי מזג האוויר ולבלאי טבעי, העשויים לגרום למחיקת או דהיית חלקי אותיות ולפסילת המזוזה.^[4]

בדיקה זו אינה צריכה להיעשות על ידי אדם מומחה, אלא כל אדם יכול להוריד אותה ממזוזת הבית, להתבונן ולבדוק אם ניזוקה בדרך כלשהי, ואם לא נפגעה - להשיבה למקומה.^[5] אם מאותר ליקוי בולט כמו חדירת רטיבות, אין צורך במסירת המזוזה לבדיקה והיא נפסלת. בשל האמונה היהודית על ההגנה שמעניקה המזוזה ליושבי הבית, אין להסיר את כל המזוזות בבת אחת אלא בהדרגתיות עד לסיום הבדיקה. ישנן מכונים המציעים בדיקה בבית הלקוח כולל תיקון בידי סופר סת"ם במקום.

ספר התורה נחשב לתשמיש הקדוש ביותר ביהדות וחלה בו הקפדה יתרה על תקינות האותיות והכתיבה. בדומה לבדיקת המזוזה, נעזר הבודק בתוכנת סריקה ממוחשבת המאתרת אותיות חסרות או בעלות חלקים עודפים, הבחנה בין פרשה סתומה ופרשה פתוחה, הידבקות אותיות, החלפת אותיות וכל דבר העלול לגרוע מכשרות והידור הספר. הליך הסריקה ארוך ואיטי לצילום כל אחד מ-245 העמודים.

במקרים רבים, ניתן לבצע תיקונים בהתאם לבדיקה ולהמשיך את השימוש בספר. במקרה והקלף בלוי או לא עמיד דיו, לא ניתן יהיה לבצע את התיקונים ותדרש גניזת הספר.

• בדיקת תפילין באתר "תפילין ישראל"
• בדיקת תפילין ומזוזות, "תקן-חב"ד"
• איך בודקים מזוזה? מידע מפורט על בדיקת מזוזות באופן עצמאי, בית חב"ד, 28 דצמבר 2022
• הגהת ספר תורה באתר "הר סיני"
• תיקון וחידוש ספרי תורה באתר "מכון אות"

ספר תורה
כתיבת סת"ם	כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות • מכון סת"ם
קריאת התורה	הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך
צורת האותיות	קרי וכתיב • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות נקודות • תיוג
נוסח התורה	מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים
מצוות ואיסורים	מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה
מנהגים	הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל • בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה

תפילין
סוגי התפילין	תפילין של רש"י • תפילין של רבנו תם • תפילין דשימושא רבא
הנחת תפילין	תפילין של ראש • תפילין של יד • ברכת לשמור חוקיו
הפרשיות	קדש לי כל בכור • והיה כי יביאך • שמע ישראל • והיה אם שמוע
חלקי התפילין	קשר של תפילין • ארבע פרשיות (תפילין) • בית התפילין • רצועות התפילין
שונות	חינוך קטן לתפילין • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות • מבצע תפילין • חבש פאר • בדיקת תפילין

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.