בית דין (הלכה) – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני. גודלו המינימלי הוא שלושה דיינים[1]. בידי בית הדין הסמכות לשפוט ומתוקף כך להעניש, לעשות צדק ממוני, ובבית דין המורכב מ-23 או 71 אפילו לפסוק עונש מוות[2]. לבית הדין הגדול (הסנהדרין) ישנה גם הסמכות העליונה לפרשנות ההלכה, סמכות השקולה לחקיקה.
על פי היהדות, בכל סכסוך יש לפנות לבית דין בלבד, וקיים איסור לפנות לבתי משפט הקרויים ערכאות של גויים[3]. הפניה לבית משפט חילוני מותרת רק במקרה שמדובר במציאות בה אי אפשר להביא את האדם השני אל בית הדין הרבני ולאחר שבית הדין יתן הסכמה לכך. משפט המלך הנזכר בזמן מלכות שלמה המלך הוא באופן שהמלך מכהן כאב בית הדין ועמו שני דיינים נוספים לכל הפחות, למעט במקרה שבית דין מאשר אחרת.
בזמן בית המקדש בית הדין הגדול הסנהדרין היה יושב בלשכת הגזית שבבית המקדש. בתלמוד הבבלי, במסכת תענית, אף מצוין מקור השם הר המוריה – "הר שממנו תצא הוראה לישראל". בתי דין של עשרים ושלשה היו פזורים במחוזות ובערים.
ישנם שלושה סוגים של בתי דין:
- בית דין של שלושה דיינים, המוסמך לשפוט בדיני ממונות;
- בית דין של עשרים ושלושה, נקרא גם "סנהדרין קטנה", המוסמך לדון בדיני נפשות;
- בית דין של שבעים ואחד, נקרא גם "סנהדרין גדולה", המוסמך לדון בדינים הנוגעים לכללותו של העם.
סופרי הדיינים היו בעלי תפקידים בבית הדין שאינם חבריו, ותפקידם הוא כתיבת הפרוטוקול של הדיינים המזכים ושל המחייבים. הצורך בהם עולה מכך שהדיונים נמשכו לאחר ליל התייעצויות והיה צורך בתזכורת עבור הדיינים לגבי עמדותיהם יום קודם, שכן המזכה לא יכול לחזור בו והמחייב יכול, ולמטרת תיקון במקרה של טעות בדברי המזכים.
ערך מורחב – בית דין רבני
סמיכת הזקנים בטלה, ולפיכך עונשים כגון מלקות ומוות לא חלים בימינו. גם אפשרויות הדיון בדיני ממונות מצומצמות יותר בשל כך, ולמשל הן אינן כוללות אפשרות לדון דיני קנסות.
סמכותו של בית הדין הרבני הרשמי של ישראל מוגבלת בחוק לדיני גיטין, קידושין, חלק מענייני המעמד האישי, ונושאים ממוניים מסוימים. עד לשנת 2006 נהגו בתי הדין הרבניים הרשמיים לדון גם בדיני ממונות כלליים, במקרים שהצדדים חתמו על הסכם בוררות הממנה את בית הדין כבורר ביניהם. ככל פסק בוררות, החלטות בתי הדין היו ניתנות לאכיפה בהוצאה לפועל, ומונעות דיון מחודש באותו סכסוך בבית משפט. ב-6 באפריל 2006 פסק בית המשפט העליון באופן תקדימי כי בית הדין של ישראל אינו מוסמך בחוק לפעול כבורר.
יתרונה של מערכת בתי הדין לממונות היא ביעילות ההליך[דרוש מקור] ובמחירו הנמוך (להבדיל מבוררות עסקית רגילה). בתי דינים כאלו היו מופעלים על ידי הרבנות הראשית לישראל וכיום בעיקר על ידי ארגונים דתיים פרטיים.
למרות שישנם טוענים רבניים העוסקים בייצוג בפני בתי הדין, מקובל גם לגשת אליהם ללא יצוג. הבחנה זו מבטאת את העובדה שהמשפט העברי נוטה לגישה האינקויזיטורית, על פיו מוטלת האחריות המלאה של ניהול הדיון וחקירת האמת על בית הדין עצמו, ולא על הצדדים המתדיינים בלבד (השיטה האדברסרית).
- ערך מורחב – בית דין לממונות
בתי הדין לממונות, הם מוסדות פרטיים הדנים בסכסוכי ממון על פי דין תורה, ובמסגרת חוק הבוררות. בקהילות החרדיות ישנם בתי דין רבים. הוותיקים שבהם הם בית הדין של העדה החרדית בירושלים ובית דין צדק בני ברק של הרב ניסים קרליץ בבני ברק. גם בקרב הציבור הדתי לאומי קיימים בתי דין לממונות לא מעטים. הבולט בהם הוא רשת בתי הדין לממונות ארץ חמדה גזית המהווה חיבור בין בית הדין שהוקם על ידי מכון ארץ חמדה ללימודי דיינות, וארגון "גזית" אשר הוקם על ידי הרב ד"ר משה בארי, מיסודה של "מורשת המשפט בישראל" בראשות פרופסור נחום רקובר.
בשנת תשס"ח הוקם פורום בתי הדין לממונות, המשמש כמטריה לפעילות בתי הדין של הארגונים: ארץ חמדה-גזית, הליכות עם ישראל, ומכון משפטי ארץ. באלול תשפ"א הוקם ארגון 'לכתחילה - מערך בתי הדין לממונות', המאגד כשלושים בתי דין לממונות בפריסה ארצית.
,_Alexandria_(385348619).jpg)
- מידע על בתי הדין בישראל באתר דין תורה
- בתי הדין לסוגיהם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- איתור בית דין רבני לפי יישוב בישראל
- מכון משפט לעם
- אסופת מאמרים בנושא בית הדין, באתר ספריית אסיף
- אדם חפרי-וינוגרדוב, עליית בתי-הדין ההלכתיים לממונות: התופעה, גורמיה והקשריה(הקישור אינו פעיל)
- מיכאל בריס, בית הדין לממונות - בין סמכות לבוררות, באתר "דעת"
- פרופ' נחום רקובר סמכות בית דין יהודי לדון בני נוח (גויים), בתוך שלטון החוק בישראל עמודים 47-56, הוצאת נבו ו"ספריית המשפט העברי", 1989.
בתי דין רבניים, דף שער בספרייה הלאומית
- בית דין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ אם כי לדעת השולחן ערוך יש לדיין מומחה אפשרות לדון יחידי. ראו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ג', סעיף ב'
- ^ ראו משנה, מסכת סנהדרין, פרק א'
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ח, עמוד ב'. דין זה מוזכר גם בפירוש רש"י לתורה בפרשת משפטים, ואף נפסק להלכה בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן כ"ו, סעיף א'
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |
| כלי קודש ופרנסים • מוסדות יהודיים |
| הסנהדרין | |
|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין |
| דיני נפשות ביהדות | |
|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה מלאכותית • שור הנסקל • דיני בני נח |
| ארבע מיתות בית דין | |
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר |
| המשפט העברי | |
|---|---|
| בית דין והדיינים | סמיכת זקנים • ערכאות של גויים • איגרות בית דין • איסור הטיית משפט • איסור שוחד • כבוד הבריות במשפט העברי |
| סדר הדין | לא תגורו מפני איש • בצדק תשפוט עמיתך • דרישה וחקירה • דין מרומה • אנן סהדי |
| תובע ונתבע | כתב סירוב • הודאת בעל דין |
| דיני ראיות | עדות • כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד • עדים זוממים • פסולי עדות • לא תישא שמע שווא • אין עד נעשה דיין • נמצא אחד קרוב או פסול • שטר • סימנים • קול |
| דיני טענות | טענת ברי • ברי ושמא • ספק וודאי • קים לי • מרא קמא • כופר הכל • מודה במקצת • מיגו • טענו חיטין והודה לו בשעורין • טוען וחוזר וטוען • הוחזק כפרן |
| פסק בית דין | הכרעת רוב בדיינים • המוציא מחברו עליו הראיה • יחלוקו • יהא מונח עד שיבוא אליהו • כל דאלים גבר • שודא דדייני • פשרה • עביד איניש דינא לנפשיה • הפקר בית דין הפקר • חזקת ממון • תפיסה • גוד או איגוד |