בסיס נצרים – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בבסיס צבאי של צה"ל במסדרון נצרים שנבנה במלחמת חרבות ברזל. אם התכוונתם לבסיס צבאי של צה"ל בסמיכות ליישוב נצרים לפני פינויו, ראו נצרים.
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | בסיס צבאי, מחסום צה"לי |
| על שם | נצרים |
| מיקום | דרך א-רשיד, מערב מסדרון נצרים |
| תקופת הבנייה | 2023–2024 |
| בשימוש פעיל | כן |
| נשלט על ידי |
 עוצבת הבזק |
| בעלות נוכחית |
 ישראל |
| קרבות | מלחמת חרבות ברזל |
| קואורדינטות | 31°29′56″N 34°24′52″E / 31.498805555556°N 34.414416666667°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)
בסיס נצרים | |
  |
בסיס נצרים היה בסיס צה"ל הממוקם במערב מסדרון נצרים ברצועת עזה, סמוך לים התיכון ולמזח האמריקאי בעזה. הבסיס נבנה במהלך שנת 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הבסיס הוקם על ידי צה"ל כחלק ממסדרון נצרים, שמטרתו למנוע מעבר של אמצעי לחימה, מחבלים ואזרחים עזתים ממרכז ודרום רצועת עזה חזרה לצפונה, לאחר פינוי שטח זה בתחילת המלחמה. הוא נמצא בקרבה יחסית למפגש הצירים דרך א-רשיד (כביש החוף של רצועת עזה) וכביש 749 (ציר נצרים).
הבסיס נבנה כבסיס קבע צה"לי, המיועד לשימוש במשך תקופה ממושכת. יש בו מבני מגורים, מקלחות ותשתיות חשמל.[1] הבסיס מאויש על ידי אוגדה 99.
הבסיס הוא אחד מכ-20 בסיסים צה"ליים גדולים שנבנו במסדרון נצרים.
המזח האמריקאי בעזה היה, בחלקו היבשתי, בין הבסיס עצמו למחסום א-רשיד הסמוך אליו, על דרך א-רשיד.
מטרת הבסיס היא ביסוס הנוכחות הישראלית במסדרון נצרים, מניעת מעבר מחבלים, אמצעי לחימה ועזתים לצפון רצועת עזה, ולהיות בסיס צבאי ליציאה למבצעים צבאיים ופעולות בנקודות באזור במהלך מלחמת חרבות ברזל (כמו לקרב במחנה נוסייראת).
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. פעילות, פירוט, מעבר א-רשיד.
מסדרון נצרים הוקם ברוח תוכנית אלון, שהציעה בין היתר להשאיר את החבל בגבולות מדינת ישראל בכל הסדר קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהצעתו של יגאל אלון לממשלת ישראל בי"א באייר ה'תשכ"ח, 9 במאי 1968 להקים שני יישובים בתוך רצועת עזה, "בין רפיח לבין העיר עזה". באופן דומה הוזכרה "אצבע נצרים" בתוכנית חמש האצבעות של אריאל שרון משנת 1971 במסגרתה נועד ל"אצבע" התפקיד של ניתוק העיר עזה מדרום הרצועה.
לאחר כיבושו מחדש של מסדרון נצרים בחודש דצמבר 2023 במלחמת חרבות ברזל על ידי אוגדה 99, ותוך כדי הרחבתו, החלה האוגדה בסלילת כביש 749 (ציר נצרים) לאורכו של המסדרון ובהקמת מגננים, אנטנות, 2 עמדות בידוק לתושבי עזה העוזבים את צפון הרצועה, וכן בסיסים צבאיים. עמדות הבידוק הוקמו בחיבורים בין כביש 749 לצירים האורכיים החשובים ברצועת עזה: דרך סלאח א-דין ודרך א-רשיד.
בסיס זה הוא המערבי ביותר, על דרך א-רשיד, כביש החוף של הרצועה, וקרוי על שם ההתנחלות נצרים ששכנה בו.
הבסיס הוקם במהלך מרץ 2024 על ידי חטיבת הנח״ל,[2] והיווה חלק מכ-20 בסיסים שהוקמו במסדרון נצרים שמטרתם שליטה על השטח והגברת היכולת לצאת למבצעים צבאיים ברצועה. כמו כן קיימים במסדרון נצרים בסיסים קטנים יותר, המכונים "במ"קים" – בסיס מבצעי קטן.[3]
במסגרת עסקת החטופים ב-2025 יצא צה"ל מציר נצרים, וחלק מהבסיסים שהוקמו פורקו. כמו כן, צה"ל לא פירק את הכביש שסלל לאורך הציר.[4]
- ^
ירדן מיכאלי, בר פלג ואבי שרף, מגורים, מקלחות, תשתיות חשמל: כך נראים המוצבים שצה"ל מקים בלב רצועת עזה, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
- ^ עמית סגל מתמוגג: "אחת התמונות החזקות מתחילת המלחמה", באתר "סרוגים", 23 במרץ 2024
- ^ חנן גרינווד, "היום שאחרי" כבר כאן: כך צה"ל קובע עובדות בשטח הרצועה, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2024
- ^ אבי אשכנזי, למען יראו וייראו: צה"ל עזב את ציר נצרים, והשאיר שם רמז עבה לחמאס, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2025
| בסיסי ומחסומי צה"ל ברצועת עזה | ||
|---|---|---|
| לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות (עד 2005) | מחנה נוריה • בסיס נצרים • מוצב אלוף • מוצב חרדון • מוצב טרמית • מוצב JVT • מוצב מגן 3 (סמבה) • מוצב אורחן | 
|
| ממלחמת חרבות ברזל (2023 והלאה) | בסיס נצרים • בסיס ג'וחור א-דיכ • בסיס בקרבת אל-מוע'ראקה • מחסום נצרים • מחסום צומת נצרים |
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |
