בשביל אל הבריכות – ויקיפדיה
בשביל אל הבריכות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשביל אל הבריכות |
|---|
|
והוא אמר לה: ילדתי, אני אחזור עוד
והוא הלך לקרב עת החמה הנצה |
| שני בתי השיר האחרונים |
"בשביל אל הבריכות" הוא שיר אהבה שכתב יורם טהרלב, הלחינה אלונה טוראל ובוצע לראשונה על ידי חוה אלברשטיין.
השיר, שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים, מתאר את פגישתם של זוג אוהבים בנוף הקיבוצים של עמק זבולון, האזור בו נולד וגדל טהרלב. על פי טהרלב, מקום ההתרחשות בשיר הוא מקום ששימש מסתור עבור זוגות בני המקום שחיפשו מקום להתבודד בו[1]. השיר נקרא במקור "ציפורן לבנה"[2].
בשל היותו שיר אהבה מנוגן השיר גם בימי חול, אולם בשל עלילתו נהוג להשמיעו בעיקר בימי זיכרון.
השיר הולחן בקצב הבוסה נובה שהיה באופנה באותן שנים.
ביצועה של חוה אלברשטיין הוא המוכר יותר והוא הופיע לראשונה באלבומה "מות הפרפר" (1968) בעיבודו של דובי זלצר, והוא מופיע גם באלבומי אוסף שונים שלה. השיר זכה לביצוע גם מפי דורית ראובני, רונית אופיר, לירון עמרם ויהודית רביץ.
- "בשביל אל הבריכות" באתר בית לזמר העברי
- "בשביל אל הבריכות" באתר של אקו"ם
- מילות השיר "בשביל אל הבריכות" באתר שירונט
בשביל אל הבריכות, בביצוע רונית אופיר ורמי הראל, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ^ בשביל אל הבריכות באתר של יורם טהרלב
- ^ על פי חוה אלברשטיין, דקה 23:56