דבר הלמד מעניינו – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המידה המדרשית דבר הלָמֵד מעניינו היא אחת משבע המידות של הלל הזקן ומשלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל. לפיה, ניתן להפיק משמעות מקראית שאינה כתובה במפורש במקרא על סמך שחז"ל הבינו רוח מסוים בפרשה שבה מופיע פרט מסוים.

בימינו, תוקף מידה זו מחייבת את כל בני ישראל שגרים בחוצה לארץ לשמור על מצוות חובת הגוף שבתורה.

דבר בתורה שהוא סתום בהבנתו ניתן להבינו על סמך העניין הכללי בו מדבר בפרשה, או דבר הסמוך לו בפרשה^[1] יש גם מקרים שמידה זו מנצחת את הבנת פשט הכתוב בתורה מפורש (ראה לקמן).

מקרה בו מידה זו מנצחת פשט מקראי הנהו בפרשת נזקי בהמה שבהמה נגח איש והרגו. התורה אומרת במקרה זו ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת.” (שמות כא כט). כלומר, לפי הבנת המקרא יש לבית הדין להעניש מוות את בעל הבהמה. והנה מידה זו הלומדת מעניין הפרשה (בפסוק הבא אחריו) שמדבר בעניין "כופר" ממוני ”אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו..” (שמות כא ל) מצלת את בעל השור מהבנת כוונת המקרא לעונשו בגזר דין מוות.^[2]

דוגמה נוספת המופיעה בתלמוד, היא פירוש הציווי ”לֹא תִגְנֹב” (ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ב) המופיע בעשרת הדיברות. על אף שניתן היה לפרש ציווי זה כעוסק בגנבת ממון, ההלכה לומדת שמדובר ב"גנבת נפשות" האוסר לחטוף אדם ולמוכרו. פירוש זה מבוסס על מידת "דבר הלמד מעניינו" שכן שאר האיסורים המופיעים בעשרת הדיברות בסמיכות לציווי זה הם איסורים שעונשם מיתת בית דין (רצח, ניאוף), ועל כן גם את הציווי הזה יש לפרש כמתייחס לעבירה שעונשה מיתת בית דין, שהיא גנבת אדם (כמפורש בספר שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ז).^[3]

ערך מורחב – חובת הגוף

לדעת רב יהודה, מידה זו היא המחייבת את כל בני ישראל שגרים בחוצה לארץ לשמור על מצוות חובת הגוף שבתורה.

אמר רב יהודה..יכול כל המצות כולן לא יהו נוהגים אלא בארץ? תלמוד לומר ”כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה” (דברים יב א) אי כל הימים יכול יהו נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ -תלמוד לומר ” בָּאָרֶץ” (דברים יב א), אחר שריבה הכתוב ומיעט צא ולמד ממה שאמור בעניין ”אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם...” (דברים יב ב) מה עבודת כוכבים מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ אף כל שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

ספרא לוויקרא כב כח (שמדת גזירה שווה עדיף ממידת דבר הלמד מעניינו)

מידות שהתורה נדרשת בהן
שבע מידות של הלל הזקן	קל וחומר • גזרה שווה • בניין אב מכתוב אחד • בניין אב משני כתובים • כלל ופרט • כיוצא בו במקום אחר • דבר הלמד מעניינו
שלש עשרה מידות של רבי ישמעאל	קל וחומר • גזרה שווה • בניין אב מכתוב אחד • בניין אב משני כתובים • כלל ופרט • פרט וכלל • כלל ופרט וכלל • כלל שהוא צריך לפרט • פרט שהוא צריך לכלל • דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד • דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טעון אחר שהוא כעניינו • יצא לדון בדבר חדש • דבר הלמד מעניינו • דבר הלמד מסופו • שני כתובים המכחישים זה את זה
שלשים ושתים מידות של רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי	ריבוי • מיעוט • ריבוי אחר ריבוי • מיעוט אחר מיעוט • קל וחומר מפורש • קל וחומר סתום • גזרה שווה • בניין אב • דרך קצרה • דבר שהוא שנוי • מחבור שנחלק • דבר שבא ללמד ונמצא למד • דבר שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון • דבר גדול שנתלה בקטן הימנו • שני כתובים המכחישים זה את זה • דבר שהוא מיוחד במקומו • דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר • דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל • דבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו • דבר שנאמר בזה ואינו עניין לו אבל הוא עניין לחברו • דבר שהוקש לשתי מידות • דבר שחברו מוכיח עליו • דבר שהוא מוכיח על חברו • דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו • דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו • משל • לשון נופל על לשון • נגד • גימטריה • נוטריקון • מוקדם שהוא מאוחר בעניין • מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות