דוד פרומר – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד פרומר

דוד פרומר פברואר 1960
לידה	9 בדצמבר 1920 פולין
פטירה	30 באוקטובר 2000 (בגיל 79)
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
תאריך עלייה	1936
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה הצי הבריטי צבא הגנה לישראל
דרגה	רב-סרן
תפקידים בשירות
ממלא מקום מפקד שייטת 13
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה   מלחמת העצמאות
עיטורים
עיטור העוז

דוד פרומר (9 בדצמבר 1920 – 30 באוקטובר 2000^[1]) היה קצין צה"ל ממייסדי החוליה לחבלה ימית ושייטת 13, בעל עיטור העוז.

פרומר נולד בפולין ועלה לארץ ישראל ב-1936. שירת ביחידת הנוטרות ובפו"ם. במלחמת העולם השנייה היה ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, שירת ביחידת המבצעים המשולבים והשתתף בפעולות קומנדו. לאחר שחרורו הפעיל בית מלאכה בחיפה. התמחה בהכנת אמצעי חבלה והיה מייסדי החוליה לחבלה ימית^[2]. שהה עם חבריה באימונים באיטליה וב-1948 סייע לפעולת חבלה של פיצוץ מטוסי תובלה מצריים בשדה תעופה בוונציה^[3]. שירת כקצין בשייטת 13 ולאחר מכן הצטרף ליחידה 131 בה עסק בפעולות חבלה, ובתכנון שחרור אסירי פרשת העסק הביש ובמבצע תושייה. הוא שב לשייטת ומונה לקצין אג"ם. ב-9 ביולי 1959 פיקד על כוח מהשייטת שחדר לנמל ביירות, על חלקו בפעולה הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל שהומר ב-1973 לעיטור העוז.

תיאור המעשה: בשנת 1959 ביצע רס"ן דוד פרומר משימה מסוכנת וקשה והתמיד בביצועה על אף סכנות תקלות וקשיים. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.

ב-1960 מונה לממלא מקום מפקד השייטת, עד כניסתו לתפקיד של דב שפיר.

נפטר בשנת 2000 ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

• עיטור העוז שהוענק לדוד פרומר, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לדוד פרומר, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל

מפקדי שייטת 13
יוחאי בן-נון • איזי רהב • יעקב עציון • איזי רהב • יוחאי בן-נון • דוד פרומר • דב שפיר • אהרון בן-יוסף • דב שפיר • זאב אלמוג • שאול זיו • צבי גבעתי • גדי שפי • חנינא עמישב • עמי אילון • עוזי לבנת • ידידיה יערי • אורי גיל • שי ברוש • רן גלינקא • יואב גלנט • אלי גליקמן • ארז צוקרמן • רם רוטברג • נבו ארז • דרור פרידמן • שי אלבז • רפי מילוא • גור שרייבמן • טל פוליטיס • דניאל הגרי • אמיר פרחי • א'