הגדת הרבי מחב"ד – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| עמוד השער | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
מנחם מנדל שניאורסון  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
ספרות תורנית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת ספרים קה"ת |
| תאריך הוצאה | החל מ-ה'תש"ו |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד |
| ספר קודם |
היום יום |
| הספר הבא |
לקוטי שיחות |
  |
הגדת הרבי מחב"ד (שמה המלא: הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים) היא הגדה של פסח שמהדורתה המקורית נכתבה ונערכה על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון, והודפסה לראשונה בשנת תש"ו (1945). ההגדה כוללת מקורות לנוסח ההגדה של חב"ד שערך רבי שניאור זלמן מליאדי בסידורו, טעמים לנוסח שבחר, מנהגי חב"ד ומנהגי 'בית הרב' בנוסף לפירוש ההגדה - מציאת מקורות, ביאורי קטעים, דקדוקי נוסח, ענייני חג הפסח ועוד.
ההגדה יצאה לאור לראשונה בסביבות חג הפסח תש"ו[1]. בהוצאה הראשונה הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים' והמנהגים. במשך כל כמה שנים יצאה לאור מחדש בהוספת קטעים חדשים להגדה. ההוספות שולבו בסוף הספר. בשנת תשל"ג, שולבו ההוספות בתוך גוף ההגדה.
במהלך השנים - לאחר שהצטברו ביאורים רבים, גם בשיחותיו של הרבי על ההגדה. יצאה לאור ההגדה, עם הוספת 'ביאורים' מתורתו של הרבי. הוצאה זו אף קיבלה שם חדש "הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים".
ההגדה הודפסה גם במהדורה עם פענוח מראי המקומות על מנת שהקורא יוכל ללמוד את ההערות בלי לפתוח את הספרים. הוצאה זו נקראת "הגדת הרבי"[2].
הרב שלמה יוסף זוין כתב עליה ”הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי עבודה מדעית ממדרגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית..”[3].
החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: ”הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדברי חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה בת 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדויקת למופת”[4].
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: מופיע יידיש ללא תרגום. ועוד דברים שלא ברורים לקורא העברי.
רבי מנחם מנדל שניאורסון קרא לביאורו להגדה 'ליקוטי טעמים ומנהגים', מכיוון שהם בעיקר ליקוטי רעיונות מספרי הלכה והגדות בקשר להלכות הפסח והגדה, ומנהגים על סדר הפסח ובראשם:
- מציאת המקור של קטעי ההגדה בתורה או בדברי חז"ל, וציון מקור לפסוקים המופיעים בתוך הקטע עצמו.
- ביאור השינויים הקיימים בין הנוסח בהגדה לבין המקורות, במקומות שונים.
- בירור נוסחאות שונות וטעמיהן, והטעם לנוסח שבו בחר האדמו"ר הזקן.
- מקורות לדינים שמובאים בשולחן ערוך הרב או בספרי הקבלה.
- טעמי הדינים, ודיוקים בלשון האדמו"ר הזקן.
- מנהגי חב"ד ומנהגי 'בית הרב'[5] – וטעמיהם.
- בירורי שאלות המתעוררת במהלך לימוד ההגדה.
- בירור חילוקי הדינים בנושאים השונים הקשורים לליל־הסדר, לדוגמה: הטעם שאין מברכים "וציוונו לספר ביציאת מצרים" ועוד.
- שיחות המבארות את ענינו של החג.
ההגדה מתאפיינת בדיוק רב, כאשר בבחירת המילים המדויקת, בסדר הבאת מראי המקומות ובבחירה על איזה מקור להסתמך טמונה כוונה המסייעת להבין את ההגדה.
לאורך השנים עסקו כמה מגדולי רבני חב"ד בדיוק, דקדוק וביאור ההגדה. את החידושים היסודיים בהגדה גילה הרב עזרא שוחט[6], כשבכך סלל דרך בפני מדייקים נוספים כמו הרב שלום שפאלטר[7], הרב שלום דובער לוין ועוד.
בקובצי הערות וביאורים של חסידי חב"ד, מרבים לעסוק בדיון בדברי הרבי בהגדה ומדקדקים בכל מילה שבה[8].
ההגדה יצאה במספר מהדורות שונות.
- ההגדה המורחבת - שני כרכים, הכוללים, מלבד ההגדה המקורית שחיבר הרבי את מנהגי חג הפסח מספר המנהגים; לקט מכתבים שכתב הרבי לאורך השנים ויש בהם ביאורים על נוסח ההגדה; פירושים וביאורים שהשמיע הרבי לאורך השנים על ההגדה. בכרך השני הודפסו שיחות ומכתבים מהרבי בקשר לחג הפסח, שיחות שאמר הרבי על סיום מסכת פסחים ועוד. בהוצאת קה"ת, תשמ"ו
- הגדה מפוענחת - הטקסט מנוקד, ומראי המקומות והציונים מפוענחים ומובאים בהרחבה. בהוצאת קה"ת, תשס"ז
- הגדת 'היכל מנחם' - הגדה המבארת, מנגישה ומרחיבה את לשונו של הרבי בהגדה המקורית. בעריכת הרב מנחם מענדל קפלן, בהוצאת היכל מנחם ירושלים.
- הגדת דברי שלום - ביאור, השוואות והרחבות להגדה, מאת הרב שלום דובער לוין.
- בשנת תשפ"א הודפסה "הגדה של פסח עם פירוש דברי מנחם". מהדורה זו משלבת בפירוש אחד את דברי הרבי בפירושו להגדה יחד עם פירושים נוספים שאמר במשך השנים. ערוכה בתמציתיות ובשפה קצרה. נכתבה על ידי הרב יוסף ביינדמן[9]
- הרב עזרא שוחט, דיוקים וביאורים בהגדה של פסח
- הרב שלום שפלטר, שערי שלום על הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים
- הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ח
- אוצרות ההגדה, אוצרות מתוך הגדת הרבי, בהוצאת מכון אור החסידות
- הרב יוסף ישעיה ברוין, ביאורים על ההגדה של הרבי, בעניין כורך, מרור, אפיקומן
- הרב משה שילת, שווה לכל נפש - הגדה של פסח,[10] הגדת הרבי מחב"ד עם ביאורי חסידות בלשון עברית עכשווית, בהוצאת מעיינותך, תשפ"ג
- ישראל נחמן לרנר, "כללי הגדה", "התמים" גיליון מח, ניסן תשע"ח
- שמעון ויצהנדלר, "הגדת רבן של ישראל - סקירה ממצה על מהותה של ההגדה בכלל והגדת הרבי בפרט", פורסם בספר הגדת הרבי, הוצאת מכון תורת מנחם תשס"ו (2006)
- בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
- מהדורה מורחבת, שני חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
- ההגדה בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד
- התכתבות עם הרב זוין - מכתבי רבי מנחם מנדל שניאורסון לרב שלמה יוסף זוין, מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה אגרות קודש; כרך ב' עמוד רמ"א, אגרת רצה, כרך ב' עמ' רס, אגרת שח, כרך ט"ו, עמ' ל"ט, אגרת ה'שס
- מכתב הרבי לחסיד המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס, שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו
- ^ כנראה שהדפסה התעכבה וההגדה לא הספיקה להגיע לחנויות קודם החג
- ^ "הגדת הרבי" במהדורה חדשה
- ^ זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263
- ^ מחניים, גיליון ל"ב, תשי"ז
- ^ מנהגים שנהגו בבתי אדמו"רי חב"ד
- ^ מקבץ מביאוריו ודיוקיו של הרב שוחט בהגדת הרבי
- ^ שערי שלום על הגדה של פסח
- ^ אחד הקבצים, קובץ הערות ישיבת אוהלי תורה עמודים 43-114
- ^ הגדה של פסח עם פירוש דברי מנחם, תדפיס
- ^ תדפיס
| הגדות של פסח | ||
|---|---|---|
| המאה ה-9 | סדר רב עמרם גאון |  |
| המאה ה-10 | סידור רב סעדיה גאון | |
| המאה ה-11 | הגדה של פסח מגניזת קהיר | |
| המאה ה-14 | הגדת הזהב (קטלוניה) • הגדת שאלתיאל (קטלוניה) • הגדת ריילנדס (קטלוניה) • הגדת ראשי הציפורים (גרמניה) • הגדת פובלט (קטלוניה) • הגדת סרייבו (קטלוניה) • הגדת וולף (צרפת) • הגדת קאופמן (קטלוניה) • הגדת האחות (קטלוניה) • הגדת ברצלונה (קטלוניה) • הגדה היספנית-מורסקית • הגדת פראטו (קטלוניה) • הגדת ששון (קטלוניה או דרום צרפת) • הגדת מודנה־בולוניה (קטלוניה) • הגדת גרציאנו (קטלוניה) • הגדת מוקטה (קטלוניה) • הגדת קיימברידג' (קטלוניה) • הגדת לומברד | |
| המאה ה-15 | הגדת רוטשילד (צפון איטליה) • הגדת נירנברג הראשונה (גרמניה) • הגדת נירנברג השנייה (גרמניה) • הגדת וושינגטון (גרמניה) • הגדת דרמשטאדט • הגדת ארנה מיכאל (גרמניה) • סידור הרבי מרוז'ין (מזרח אירופה) • הגדת פארמה • הגדת יהודה (גרמניה) • סידור גאליקו (איטליה) • הגדת וואדי אל חגארה (וואדי אל חגארה) • הגדת לונדון של יואל בן שמעון • הגדת סינסינטי הראשונה • הגדת חילק ובילק • הגדת טגרנזי (גרמניה או אוסטריה) • הגדת ריילנדס האשכנזית | |
| המאה ה-16 | הגדת פראג (פראג) • הגדת מנטובה (איטליה) • הגדת פריסול • הגדת מחזור רומא (בולוניה) | |
| המאה ה-17 | הגדת ונציה (איטליה) • הגדת אמסטרדם (הולנד) | |
| המאה ה-18 | הגדת המבורג • הגדת סינסינטי השנייה • הגדת לייפניק | |
| המאה ה-19 | הגדת ניו יורק | |
| המאה ה-20 | הגדת שיק (פולין) • הגדת פרחי (מצרים) • הגדת מקסוול האוס (ארצות הברית) • הגדת הרבי מחב"ד • הגדת הגדוד השלישי של הפלמ"ח (ישראל) | |
| הגדות שונות | הגדה קיבוצית לפסח • הגדות קטלוניה |