he.wikipedia.org

הטבח בבית הספר למלאכה – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הטבח בבית הספר למלאכה
חלק מפיגועי הפדאיון הפלסטיני
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש
תאריך 11 באפריל 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום כפר חב״ד, בית הספר למלאכה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°59′13″N 34°50′42″E / 31.986916666667°N 34.845083333333°E
סוג אירוע, פיגוע ירי עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 6
פצועים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע פדאיון עריכת הנתון בוויקינתונים

(למפת גוש דן רגילה)

הטבח בבית הספר למלאכה

הטבח בבית הספר למלאכה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד, בא' באייר ה'תשט"ז, 11 באפריל 1956. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים[1]. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה[3].

אור לא' באייר ה'תשט"ז בשעה 8 בערב, עת היו התלמידים באמצע תפילת שמונה עשרה של ערבית בבית הכנסת שבתוך "בית הספר למלאכה", חדרו למתחם שלושה מחבלי פדאיון. האחד המתין ברכב, השני כיבה את החשמל[4] והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלונות. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.

כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.

הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר חיפה ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר אחד הפצועים שנפצע קשה, תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, ונקבר בתל אביב.

שלושה ימים לאחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק נסים לחזק את ידי התושבים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את היישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות" ואמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"[5], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.

במלאת שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה". תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים, בהם הרב יהודא קרינסקי, לכפר חב"ד, כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה[6].

כפר חב"ד, לאחר הפיגוע

שלושה ילדים, מניצולי הטבח, רואיינו בסרטו של הבמאי אילן אלדד "אנא ענה למכתבי".

הסרט "אנא, ענה למכתבי" באתר הקולנוע הישראלי https://jfc.org.il/news_journal/48915-2/

פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים 1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • >
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל שנות ה-70: מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76)

שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • רצח הימאים הישראלים בברצלונה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86)
שנות ה-90: פיגוע האוטובוס במצרים (4 בפברואר 90) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (17 במרץ 92) • הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון (26 ביולי 94)

1948–1999 • 2000–2009 • 2010–2019 • 2020–2029