הטבח בחוף זיקים – ויקיפדיה
חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
---|---|
תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד |
מקום | חוף זיקים |
מטרה | אזרחים |
קואורדינטות | 31°36′48″N 34°30′17″E / 31.613333333333°N 34.504722222222°E |
סוג | פיגוע ירי |
נשק | 7 סירות גומי עם מחבלים חמושים, מתוכן 2 הושמדו רובה סער, רימון יד מטול rpg |
הרוגים | 19[1][2] |
חטופים | לא ידוע |
פצועים | לא ידוע |
מבצע |
![]() |
מספר מפגעים | לא ידוע |
מפגעים הרוגים | לא ידוע |
מניע | טרור אסלאמי |
![]() ![]() |
הטבח בחוף זיקים בוצע על ידי ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בחוף זיקים הסמוך לגדר הגבול בצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[3] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[5] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[7] חיילים, 58[8] שוטרים ו-10[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בשעה 06:29 בבוקר ה-7 באוקטובר 2023 נשמעה אזעקת צבע אדום בחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, מלווה במטח כבד של רקטות ופצמ"רים שנורו מרצועת עזה. עשרות הנופשים שהיו במקום מיהרו לחפש מחסה. חלקם נכנסו למיגונית שבחוף, אחרים ניסו למצוא מקלט בתאי השירותים הממוגנים, וקבוצה נוספת, שמנתה כ-20-30 מבלים, ניסתה לרוץ לעבר מחנה זיקים הסמוך בתקווה למצוא הגנה.[10] בשעה 06:35 חדרו לשטח הימי של ישראל שבע סירות גומי ועליהן מחבלי קומנדו ימי של חמאס. חיל הים זיהה את הסירות התוקפות והצליח להשמיד חמש מהן, אך שתיים נוספות, שהיו עמוסות במחבלים ובאמצעי לחימה, הצליחו להגיע לחוף. מיד עם נחיתתם על החוף פתחו המחבלים באש לכל עבר.[11]
בשעה 06:40 הגיע כוח קטן של לוחמים מגדוד 51 של חטיבת גולני, אשר שהה במחנה זיקים, במטרה לתת מענה מהיר למתקפה. הם נכנסו לקרב יריות מול המחבלים זמן קצר לאחר שפרקו מרכבם. בשעה 06:45, בזמן הקרב בין כוח גולני למחבלים, שבעה אזרחים הסתתרו בתוך תאי השירותים שבחוף, בהם חמישה צעירים כבני 17. אחד הנערים, שחף קרייף, שלח סרטון לקרוביו שבו תיעד את חילופי האש שהתרחשו מחוץ לתאים. באותם רגעים, חייל גולני התמקם בכניסה לשירותים וניסה להדוף את המתקפה. כעבור זמן קצר, הלוחמים נסוגו לאחור, תוך שהם משאירים מאחוריהם את רכב הסוואנה הצבאי שבו הגיעו מהבסיס. בשעה 06:50, לאחר שכוח גולני נסוג וכמעט כל הנוכחים בחוף נרצחו, המחבלים נעו לעבר המיגונית, שם הסתתרו 14 אזרחים. בזמן שהם התקשרו לכוחות ההצלה בניסיון לבקש סיוע, נשמעו ברקע יריות. תשעה מהשוהים במיגונית נורו למוות, וחמישה הצליחו להימלט מהמקום.[11]
בשעה 07:00, לאחר נסיגת הכוח הצבאי, המחבלים נכנסו אל תוך תאי השירותים ופתחו בירי ללא הבחנה. לפחות שישה אזרחים נרצחו במקום. לאחר מכן, המחבלים עזבו את החוף תוך שהם נוסעים ברכב הסוואנה הצבאי שלוחמי גולני הותירו מאחוריהם. הם המשיכו בנסיעתם לעבר קיבוץ זיקים ולבסיסי צה"ל הסמוכים. בשעה 07:10 ניסו בני משפחותיהם של השוהים בחוף ליצור איתם קשר, אך ללא הצלחה. במהלך היום ניסו שוב ושוב לפנות לכוחות הביטחון בבקשת סיוע, אך לא זכו למענה מספק.[11]
בשעה 12:00 הגיעו כוחות ראשונים לחוף במטרה לחפש ניצולים ולפנות גופות. בין המחלצים היו חיילים ואזרחים, בהם ארז אשל, מנהל מכינה, וחניכו נעם דוד. כאשר הגיעו למקום, דייג מקומי צעק לעברם כי "שוחטים אותנו בחוף". לאחר סריקות הם הצליחו לחלץ 17 אזרחים, אך מרביתם כבר היו ללא רוח חיים. במהלך החיפושים, המיגונית לא אותרה. בשעה 14:00, כשהמשפחות המשיכו לנסות לגלות מה עלה בגורל יקיריהן, הגיע אביו של שחף קרייף לחוף יחד עם בנו הבכור. כשהתקרב לתא השירותים, הבחין בשלוליות דם וסימני גרירת גופות על הרצפה. הוא חשש כי גופות הנרצחים נלקחו מהמקום. רק כעבור מספר ימים קיבלו המשפחות הודעה רשמית על מות יקיריהן.[11]
בשעה 16:00 סגרו כוחות הביטחון את הגישה לחוף, בעוד בני משפחותיהם של הנעדרים הגיעו בניסיון להבין מה עלה בגורל יקיריהם, שנותק עימם הקשר. באותה עת, גופות הנרצחים במיגונית עדיין לא התגלו, והם הוגדרו כנעדרים.[11]
המחבלים המשיכו מהחוף לקיבוץ זיקים וניסו לחדור לתוכו אבל כיתת הכוננות המקומית בלמה אותם והרגה שישה מהם.[12]
ביום שלמחרת, ב-8 באוקטובר, זיהו בקריות השליטה של חיל הים חמישה מחבלים שהסתתרו במבנה סמוך לחוף. המחבלים חוסלו באמצעות ירי מכלי שיט של חיל הים. בנוסף, שני מחבלים נוספים זוהו באזור ונהרגו בקרב מול כוח צה"ל. ב-10 באוקטובר כוח שריון (מגדוד 52) בשיתוף יחידת מגלן זיהה ארבעה מחבלים בחוף זיקים שנותרו מהכוח שפשט ב-7 באוקטובר והכווין לשם כוח מגדוד 17 שחיסל אותם.[13][11]
ב-16 באוקטובר, בעקבות לחץ מצד משפחות הנעדרים, נכנסו צוותי זק"א יחד עם כוחות הביטחון לסריקות נוספות בחוף. במהלך החיפושים אותרה המיגונית, ובה נמצאו תשע גופות. לאחר השלמת תהליך הזיהוי, המשפחות קיבלו את ההודעה הקשה על מות יקיריהן.[14][15][11]
ב-24 באוקטובר, ניסה כוח מחבלים נוסף לחדור דרך חוף זיקים באמצעות יציאה מפיר מנהרה ברצועת עזה. החולייה זוהתה על ידי חיל הים והותקפה, כאשר כל חבריה חוסלו. ב-28 באוקטובר חוסל רא'תב אבו צהיבאן, מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה, במתקפה של חיל האוויר. צהיבאן היה אחראי לתכנון והובלת ניסיון החדירה הימי ארבעה ימים קודם לכן.[16][11]
נכון לחודש מרץ 2025, החוף עדיין נותר סגור למבקרים והוכרז כשטח צבאי סגור. עם זאת, החלו במקום עבודות שיקום במטרה להחזירו לפעילות עתידית.[17]
המחבלים שהצליחו להגיע לחוף רצחו כ-19 אזרחים ששהו בחוף,[2] בהם אב ובנו.[18]
- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, אתר ייעודי – oct7map.
- רויטל חובל, "זו הסיבה שאף אחד לא יודע מה קרה בזיקים: האזרחים מתים והחיילים לא מדברים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 16 בנובמבר 2023
- המחדל בזיקים: למה הגיעו לפצועים אחרי 8 ימים?, באתר N12, 30 באוקטובר 2023
- אילנה קוריאל, אריה ובנו אלי נרצחו כשהלכו לדוג בחוף זיקים: "הבנו שצריך רק להמתין לבשורה המרה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- הדיג האחרון: אריה ובנו אליהו יצאו לבלות יחד - ולא שבו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
- אמיר בוחבוט, יוצאים מהסירה עם נשקים שלופים: תיעוד מחדירת המחבלים לחוף זיקים ב-7 באוקטובר, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2023
איליה יגורוב, מגיעים לחוף - ויורים: פשיטת המחבלים על חוף זיקים ב-7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
- ^ שמות חלק מהנרצחים בחוף זיקים
- ^ 1 2 ניר דבורי, דקה אחר דקה: כך פשט הכוח הימי של חמאס על חוף זיקים | תיעוד חדש, באתר מאקו, 16 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^
הילו גלזר, קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 כאן 7.10.360: הסיפור של חוף זיקים בשבעה באוקטובר, באתר כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי
- ^ אמיר בוחבוט, המודיעין החסר, הפשיטה על חוף זיקים והחילוץ שהתעכב: כך נכשל חיל הים ב-7 באוקטובר, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ צה"ל, ארבעה מחבלים חוסלו בחוף זיקים, באתר X, 10 באוקטובר 2023
- ^ מירב כהן, "חוף זיקים בשבת בבוקר זה חור שחור. לא נוצרה מילה שתתאר את גודל המחדל", באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023;
נטעלי שם טוב, שחף הצליח לתעד את רגעי האימה של הטבח בחוף זיקים - ומאז נעדר, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023 - ^ אילנה קוריאל, אריה ובנו אלי נרצחו כשהלכו לדוג בחוף זיקים: "הבנו שצריך רק להמתין לבשורה המרה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, בכיר נוסף בלילה אחד: מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה חוסל | צפו בתיעוד, באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2023
- ^ חוף זיקים לא ייפתח בשלב הזה, באתר מועצה איזורית חוף אשקלון, 1 לאוגוסט 2024
- ^ אילנה קוריאל, אריה ובנו אלי נרצחו כשהלכו לדוג בחוף זיקים: "הבנו שצריך רק להמתין לבשורה המרה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |