he.wikipedia.org

הנשיקה (מונק) – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנשיקה
The Kiss, Kyss
מידע כללי
צייר אדוורד מונק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 1897 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים קנבס, צבע שמן עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים בס"מ
רוחב 81 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 99 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
זרם אמנותי אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירה MM.M.00059 (מוזיאון מונק) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון מונק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנשיקה הוא ציור שמן על בד, שהושלם בשנת 1897 על ידי האמן הסימבוליטי הנורווגי אדוורד מונק. הציור הוא חלק מסדרת "פריזת החיים", המתארת שלבים שונים במערכות יחסים בין גברים ונשים. "הנשיקה" היא מימוש של מוטיב שאותו חקר מונק כבר משנת 1888/89 – זוג מתנשק, שפניהם נטמעים זה בזה לישות אחת, כסמל לאחדותם. היצירה הוצגה לראשונה בשנת 1903, וכיום היא שמורה במוזיאון מונק באוסלו.

"הנשיקה" הוא ציור שמן על בד בגודל 81 על 99 סנטימטרים.[1] הציור מתאר זוג המחובק בתוך מרחב חשוך, כאשר רק פס אור דק חודר מבעד לחלון המכוסה ברובו בווילון.[2] הם מחזיקים חיבוק כשהם לכאורה מתמזגים לאחד, פניהם צורה אחת וחסרת תכונה.[3] בני הזוג נראים מתמזגים זה בזה, עד שפניהם הופכים לצורה אחת וחסרת תווים. מבקרת האמנות רוברטה סמית ציינה כי מונק השתמש ב"משיכות מכחול ארוכות ומעט מטושטשות, שנראות יותר כמו כתמים מאשר כמו שכבות צבע מובחנות". הציור דומה, אך פשוט יותר, לגרסה אחרת של אותו מוטיב שמונק יצר באותה תקופה.[4]

"הנשיקה" ליד החלון (1892), עיבוד מוקדם יותר של מוטיב ה"נשיקה".

אדוורד מונק (1863–1944), האמן הסימבוליסטי הנורווגי, התמודד עם מחלות, מחלות נפש ומוות במשפחתו, כמו גם עם אב נוקשה ודתי מאוד. במהלך חייו חווה אכזבות רומנטיות ובריאות רופפת, שלוו בפרצי מלנכוליה והתמכרות לאלכוהול.[5] האמן מעולם לא נישא.[6] חוויות אלו השפיעו על יצירתו האמנותית ועל העולם הרגשי המובע בציוריו. רוברטה סמית כתבה כי "רוב הדמויות של מונק אינן מטורפות, אך הן משותקות על ידי רגשות עזים של צער, קנאה, תשוקה או ייאוש, שרבים מצאו כמטרידים – בין אם בשל האירוטיות שלהן, הסגנון הגס או הרמזים לחוסר יציבות נפשית". על אף זאת, ציוריו מאופיינים בכנות רגשית ובאינטגריטי שהופכים אותם לחוויה מרתקת.[5]

מונק חקר את מוטיב הזוג המתנשק בציוריו ובתחריטי עץ כבר בשנים 1888–1889. ברבים מגלגוליו של מוטיב זה ניכר ניגוד בין העולם הפנימי לחיצוני: העולם שבחוץ מתואר כחי ותוסס, בעוד פנים החדר קפוא בזמן, כאשר בני הזוג לכודים בחיבוקם. המיזוג בין פניהם של בני הזוג מסמל את תחושת האחדות והשייכות שלהם. בגרסאות מאוחרות יותר של המוטיב התמזגו לא רק פניהם, אלא גם גופם כולו.[7] מוטיב זה היה חלק מסדרה רחבה יותר שמונק כינה "פריזת החיים", שעליה עבד למעלה מ-30 שנים. מחזור יצירות זה עוסק בשלבי מערכות היחסים בין גברים לנשים, אשר תיאר מונק כ"קרב בין גברים לנשים, הנקרא אהבה".[8] הסדרה כוללת תיאורים של משיכה, חיזור, מימוש ואכזבה.[8]

לילה בסן-קלו (1890)

על פי המוזיאון לאמנות מודרנית, האווירה הקודרת של "הנשיקה" משקפת את התחושות המורכבות של מונק כלפי אהבה ורומנטיקה. חוקר האמנות ריינהולד הלר מציין כי בגרסה מ-1897, "כמעט בלתי אפשרי להבחין בין שתי הדמויות, במיוחד במקום שבו פניהם נפגשות והופכות לישות אחת". לדבריו, התמזגות זו מבטאת את אחדותם של האוהבים, אך בו בזמן רומזת לאובדן זהות ולביטול קיומו של היחיד – מעין רמז למוות.[9][3][10]

הסופר סטניסלב פז'יבישבסקי מתח ביקורת על הדימוי של הפנים הממוזגות, ותיאר אותו כ"נראה כמו אוזן ענקית... חירשת באקסטזה של הדם".[11] הסופר אוגוסט סטרינדברג (1849–1912) חלק דעה דומה, וכתב כי בני הזוג בציור הופכים ל"ישות אחת, כאשר הקטנה יותר, בצורת קרפיון, נראית מוכנה לבלוע את הגדולה".[11]

בשל הדמיון בין חדר הציור "הנשיקה" לבין חדרו האישי של מונק, כפי שתואר בציורו "לילה בסן-קלו", מבקר האמנות אולריך בישוף סבור כי ליצירה יש ממד אוטוביוגרפי.[4]

"הנשיקה" הוצגה בשנת 1903 בתערוכתו של מונק "התעוררות האהבה", לצד עותק מציורו "מדונה". הציור נמצא כיום באוסף מוזיאון מונק באוסלו, נורווגיה – מוזיאון המוקדש למונק וליצירותיו.[4][1]

  1. ^ 1 2 Google, The Kiss.
  2. ^ MoMA, Edvard Munch, 0:28-0:33.
  3. ^ 1 2 MoMA, Edvard Munch, 0:55-1:12.
  4. ^ 1 2 3 Bischoff 2000, p. 39.
  5. ^ 1 2 Smith 2009.
  6. ^ Henning 2009.
  7. ^ Cordulack 2002, p. 84.
  8. ^ 1 2 MoMA, Edvard Munch, 0:02-0:26.
  9. ^ MoMA, Edvard Munch, 0:34-0:39.
  10. ^ MoMA, Edvard Munch, 1:25-1:46.
  11. ^ 1 2 quoted in Cordulack 2002, p. 84