הקטור גימאר – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
![]() | |
הקטור גימאר ואשתו, אַדלין | |
לידה |
10 במרץ 1867 הרובע השלישי של ליון, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
20 במאי 1942 (בגיל 75) מנהטן, ארצות הברית ![]() |
שם לידה |
Hector Germain Guimard ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות גייט אוף הייבן ![]() |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה |
אדריכלות, עיצוב ![]() |
זרם באמנות |
אר נובו ![]() |
הושפע על ידי |
Eugène Train, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ![]() |
יצירות ידועות |
Château d'Orgeval, Paris Métro entrances by Hector Guimard, Castel Béranger, Hôtel Guimard, Maison Coilliot ![]() |
פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (19 בפברואר 1929) ![]() |
בן או בת זוג |
Adeline Oppenheim Guimard (17 בפברואר 1909–?) ![]() |
![]() ![]() |
הקטור גימאר או אקטור גימאר (בצרפתית: Hector Guimard; 10 במרץ 1867 – 20 במאי 1942) היה אדריכל ומעצב צרפתי. גימאר הוא אחד מהנציגים החשובים ביותר של זרם האר נובו בפריז.
- 1898–1894 "ארמון ברנז'ה" – בניין דירות בפריז.
- 1901–1898 – עיצוב הכניסות לרכבת התחתית, המטרופוליטן של פריז.
- 1903 – "ארמון הנרייטה" בעיר סברה שבצרפת.
- 1910 – "בית מזארה", ביתו של המעצב פול מזארה (Mezzara).
- הקטור גימאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הקטור גימאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)