התערוכה העולמית של שיקגו (1933) – ויקיפדיה

התערוכה העולמית של שיקגו
Century of Progress

סוג	תערוכה עולמית
מדינה	ארצות הברית
מיקום	שיקגו
מועדים
תאריכי פעילות	1933
קואורדינטות	41°51′38″N 87°36′41″W / 41.860555555556°N 87.611388888889°W

התערוכה העולמית של שנת 1933 התקיימה בעיר שיקגו תחת השם מאה של קדמה (באנגלית: Century of Progress) לציון חגיגות המאה לייסוד העיר. התערוכה התקיימה בין התאריכים 27 במאי עד 12 בנובמבר ולאור הצלחתה הרבה נמשכה לעונה נוספת בין 26 במאי ל-31 באוקטובר 1934.

לאור משמעותה של התערוכה בתולדות העיר נוסף לדגלה כוכב המסמל את התערוכה.

כבר בינואר 1928 נוסדה בשיקגו אגודה לקידום הפקת תערוכה עולמית בעיר לציון מאה שנות קיומה, לאור הניסיון המוצלח של התערוכה העולמית של שיקגו (1893) שהתקיימה בעיר 40 שנה קודם לכן. למרות השפל הגדול שפגע בכלכלת ארצות הברית, הצליחו המארגנים לגייס את הסכום הדרוש. ב-28 באוקטובר 1929, יום אחד בלבד לפני יום שלישי השחור, הוצעו לציבור מניות בסך 10 מיליון דולר. בתום שתי עונות התערוכה הצליחו המשקיעים להחזיר את השקעתם. האתר שנבחר לתערוכה היה הפארק על שם דניאל ברנהם, לגדות ימת מישיגן, בין הרחובות 12 ו-39. בתוך הימה נבנו מזחים שיצרו שתי לגונות מלאכותיות.

ביתני התערוכה נבנו בשלל צבעים על מנת ליצור את "עיר הקשת בענן" בניגוד ל"עיר הלבנה" של תערוכת 1893. גם אדריכלות המבנים הייתה מודרניסטית בניגוד לאדריכלות השמרנית והמיושנת של תערוכת 1893.

טקס הפתיחה נערך במעמד נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, שאך נכנס לתפקידו. את אורות התערוכה הדליק מנגנון מיוחד שריכז לתא פוטואלקטרי קרינת אור שהגיעה מכוכב ארקטורוס. אותה תקופה סברו שמרחקו מכדור הארץ כ-40 שנות אור, ומכאן שקרני האור שהדליקו את אורות התערוכה של 1933 עזבו כביכול את הכוכב בעת קיומה של התערוכה של 1893^[1]. כיום ידוע כי מרחקו של הכוכב מכדור הארץ הוא 36.7 שנות אור בלבד.

שתי אטרקציות מרכזיות בתערוכה הגיעו מתחום התעופה.

בין 1 ביולי ל-12 באוגוסט 1933 הוביל חלוץ הטיסה האיטלקי, איטלו באלבו, טיסה של 24 "סירות מעופפות" במסע הלוך ושוב מרומא לשיקגו. בשיקגו התקבל בכבוד רב ובמצעד ראווה, ואף נקרא רחוב על שמו. הוא סעד על שולחן הנשיא רוזוולט וקיבל נשיאות כבוד של שבט הסו האינדיאני בשם "צ'יף הנשר הטס"^[2].

ב-26 באוקטובר 1933 הגיעה מגרמניה, שכבר הייתה תחת שלטונו של אדולף היטלר, ספינת האוויר "גרף צפלין 127 LZ". הצפלין שט בשמי התערוכה מעל ימת מישיגן, אך שהה על הקרקע רק 25 דקות, בשל תנאי מזג האוויר^[3].

ככלל, תחום התחבורה זכה למיקוד עניין מיוחד. חברות המכוניות כגון קדילאק ולינקולן הציגו לימוזינות מפוארות בעלות מנועי 16 צילינדרים, פירס-ארו הציגה את מכונית היוקרה העתידנית "סילוור ארו" ופקארד, שזכתה בפרס, הציגה אוסף מכוניות פאר.

חברת הרכבות יוניון פסיפיק הציגה את הקטר "זפיר" (על שם זפירוס, אל הרוח המערבית), שקבע שיא מהירות כאשר הוביל רכבת לשיקגו מדנוור, קולורדו, מרחק 1,000 מייל (כ-1,600 קילומטרים), תוך 13 שעות ו-5 דקות.

במועדון הלילה שבשטח התערוכה הופיעו ג'ודי גרלנד, האחיות אנדרוז ועוד.

בביתן המדע הוצגו מספר אטרקציות מוזרות כגון אינקובטורים ובהם תינוקות אמיתיים, שישים גמדים אנושיים חיים ("ליליפוטים") ותערוכה בנושא פרנולוגיה (תאוריה הטוענת כי ניתן לקשר בין מבנה הגולגולת לבין אישיותו של האדם ותכונות אופי) של אפרו-אמריקאים.

• סריקה מלאה של ספר התערוכה מספר קובצי , (באנגלית)

• אתר התערוכה (באנגלית)
• אתר ייעודי לתערוכה, אוניברסיטת וירג'יניה (באנגלית)
• סיור וירטואלי בתערוכה (באנגלית)
• אוסף של למעלה מ-1,400 תמונות עם הסברים, אתר אוניברסיטת אילינוי (באנגלית)
• אתר אדריכלי על התערוכה, אוניברסיטת מרילנד (באנגלית)

תערוכות עולמיות

התערוכה הגדולה בלונדון (1851) • פריז (1855) • לונדון (1862) • פריז (1867) • וינה (1873) • פילדלפיה (1876) • פריז (1878) • מלבורן (1880) • ניו אורלינס (1884) • ברצלונה (1888) • פריז (1889) • שיקגו (1893) • בודפשט (1896) • בריסל (1897) • סטוקהולם (1897) • פריז (1900) • צ'ארלסטון (1901) • סנט לואיס (1904) • לייז' (1905) • מילאנו (1906) • בריסל (1910) • טורינו (1911) • גנט (1913) • ליון (1914) • סן פרנסיסקו (1915) • סן דייגו (1915) • ברצלונה (1929) • סביליה (1929) • שיקגו (1933) • בריסל (1935) • סטוקהולם (1936) • פריז (1937) • הלסינקי (1938) • לייז' (1939) • ניו יורק (1939) • סן פרנסיסקו (1939-1940) • פריז (1947) • סטוקהולם (1949) • פורט-או-פרנס (1949) • ליון (1949) • ליל (1951) • ירושלים (1953) • רומא (1953) • נאפולי (1954) • טורינו (1955) • הלסינגבורג (1955) • בית דגן (1956) • מערב ברלין (1956) • בריסל (1958) • טורינו (1961) • סיאטל (1962) • מינכן (1965) • מונטריאול (1967) • סן אנטוניו (1968) • אוסקה (1970) • בודפשט (1971) • ספוקיין (1974) • אוקינאווה (1975) • פלובדיב (1981) • נוקסוויל (1982) • ניו אורלינס (1984) • פלובדיב (1985) • טסוקובה (1985) • ונקובר (1986) • בריסביין (1988) • אוסקה (1990) • פלובדיב (1991) • ג'נובה (1992) • סביליה (1992) • דייג'ן (1993) • ליסבון (1998) • הנובר (2000) • אאיצ'י (2005) • סרגוסה (2008) • שנגחאי (2010) • יאוסו (2012) • מילאנו (2015) • אסטנה (2017) • דובאי (2021) • בואנוס איירס (2023) • אוסקה (2025)