ויקטור גרן – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ויקטור גרן
Victor Guérin

לידה	15 בספטמבר 1821 פריז, צרפת
פטירה	21 בספטמבר 1891 (בגיל 70) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, צרפת
מדינה	צרפת
השכלה	אקול נורמל סופרייר
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (15 באוגוסט 1866)

ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin;‏ 15 בספטמבר 1821, פריז – 21 בספטמבר 1891, פריז) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, באסיה הקטנה, בלבנון, בסוריה ובארץ ישראל.

ויקטור גרן נולד בשנת 1821 בפריז. הוא למד בבית מדרש למורים בפריז ב-1840. לאחר סיום לימודיו, הוא החל לעבוד כמורה לרטוריקה וחבר סגל בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים שונים בצרפת, לאחר מכן באלג'יריה ב-1850, וב-1852 הוא הפך לחבר בבית הספר הצרפתי של אתונה.^[1] עבודת הדוקטורט שלו משנת 1856 עסקה באזור החוף של ארץ ישראל, מח'אן יונס ועד הר הכרמל.

ביקר בארץ ישראל שמונה פעמים, בשנים 1852, 1854, 1863, 1870, 1875, 1882, 1884, 1888.

בשנת 1878 התמנה לפרופסור באוניברסיטה הקתולית של פריז. בספרים גרן כותב על זיהוי האתרים וההיסטוריה שלהם והוא מרבה להוסיף מראי מקום ומובאות מהתנ"ך, מהמיתולוגיה היוונית, מכתבי חוקרים אחרים בני זמנו כגון רובינסון, טוֹבְּלֶר ודה סוֹסִי. גרן מצטט גם מקורות עבריים כגון המשנה והתלמוד וגם נוסעים יהודים כמו יצחק חילו ובנימין מטודלה. ביומני המסע של גרן מצוינים במדויק זמני הביקור בכל אתר ואתר וכיווני המסע. החוקרים רוברט מקאליסטר, בנימין מזר ויהושע בן אריה משבחים את עבודתו, את מחקריו ואת כתביו.

הוא היה הראשון שחקר אזור ח'רבת אל-מקטיר.

גרן זכה בפרס האקדמיה הצרפתית למדעים על ספרו "ארץ הקודש - תולדותיה וזכרונותיה" שפורסם בשנים 1881–1883.

• "תיאור ארץ ישראל", בשבעה כרכים (1869–1880)
• "דוחות על שליחות לארץ ישראל" (1879)
• "ארץ הקודש תולדותיה וזיכרונותיה" (1881–1883)
• "ירושלים תולדותיה, תאורה ומוסדות הדת שבה" (1889)

• "תוניסיה" (1862)
• "איי יוון פטמוס וסאמוס" (1865)
• "רודוס" (1866)
• "צרפת הקתולית בתוניסיה במלטה ובטריפוליטניה" (1886)
• "צרפת הקתולית במצרים" (1887)

• ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל / תרגם מצרפתית והוסיף מבוא והערות חיים בן-עמרם (התרגום לפי מהדורת פאריס 1868), ירושלים: יד יצחק בן-צבי (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל), תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985. (כרכים: א–ג – יהודה; ד–ה – השומרון; ו–ז – הגליל).