זבה – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בסוג של טומאה באישה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זבה (פירושונים).

טומאת זבה
(מקורות עיקריים)

מקרא	ויקרא, ט"ו, כ"ה–ל'
משנה	מסכת נידה
משנה תורה	הלכות מטמאי משכב ומושב; ספר קרבנות, הלכות מחוסרי כפרה, פרק א'; הלכות איסורי ביאה
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה ק"ו, עשה ע"ה ספר החינוך, מצווה קפ"ב, מצווה קפ"ג

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת. אם הדימום היה יום או יומיים, היא נחשבת 'זבה קטנה', ואם הדימום היה שלושה ימים או יותר, היא נחשבת 'זבה גדולה'.

זבה טמאה בכל מובן כמו נידה, אך בניגוד לנידה שנטהרת מדאורייתא שבעה ימים אחרי תחילת הדימום, זבה גדולה צריכה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("שבעה נקיים") וזבה קטנה רק יום אחד נקי, ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה^[1]. כמו כן, לאחר הטבילה, הזבה נדרשת להביא קורבן לבית המקדש. ככל הנראה זבה היא סוג של מחלה (שכנראה לא מתרחשת לעיתים קרובות)^[2].

המקור לדינה של הזבה הוא בספר ויקרא, בפרשת מצורע:

וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא... וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.

על פי פרשנות חז"ל, מדובר בימים השמיני עד השמונה עשר מאז תחילת הווסת החודשית, ואם מבין אחד עשר ימים אלו דיממה שלושה ימים רצופים – הרי היא זבה גדולה, שזקוקה ל"שבעה נקיים", דהיינו לספור שבעה ימים נקיים מדם וביום השביעי לטבול ואז תיטהר לערב. לעומת זאת, אם דיממה רק יום אחד או יומיים מבין הימים הללו, היא נקראת זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום שאז היא צריכה לספור יום נקי אחד מדם כנגד היום או היומיים שראתה שבו תטבול ותיטהר לערב.^[3]

לדעת רב סעדיה גאון, גם אישה שדיממה שלושה ימים שאינם רצופים בתוך 11 ימים אלו נעשית זבה גדולה, אך שאר הראשונים חולקים וסוברים שאינה זבה גדולה אם הימים לא היו רצופים.^[4]

הגמרא אומרת ש'אחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני'^[5], ונחלקו הראשונים בפירוש.

לשיטת הרמב"ם^[6] מהרגע בו האישה רואה דם בפעם הראשונה בחיים ועד סוף חייה (או עד הלידה שמפסיקה את ראיית הדם), סופרת 7 ימים ולאחריהם מיד 11 ימים. שבעת הימים הראשונים הם ימים שראויים להיות ימי נידה, וכן כל דם שתראה בהם הוא דם נידה. 11 הימים שאחר כך הם ימים הראויים להיות ימי זיבה, כך שאם תראה בהם היא תהיה זבה (בהנחה ותראה יום או יומיים היא תהיה זבה קטנה ואם תראה שלושה או יותר - תהיה זבה גדולה).

בנוסף, לשיטת הרמב"ם, כל דם שרואה בימי נידתה לא סותר את ימי ספירת שבעת הנקיים (של הזבה) ואינם עולים לשבעה נקיים, ואחרי שתפסיק לראות היא צריכה להשלים את הימים החסרים לה לשבעה נקיים, ואז תטהר מזובה.

לשיטת שאר הראשונים^[7], לאחר 7 ימי נידה ו-11 ימי זיבה האישה אינה חוזרת שוב להיות נידה עד שתראה דם, ואם היא נעשית זבה גדולה צריכה לספור שבעה נקיים שבהם כל דם שרואה סותרת וצריכה ספירה מחדש.

אם כן, המחלוקת היא בשתי נקודות: 1. כיצד מונים ומחשבים את הימים. 2. מתי ואיזה דם סותר את השבעת הימים הנקיים.

רוב האחרונים פסקו כדעת שאר הראשונים, ולא כדעת הרמב"ם^[8].

ערך מורחב – טומאת זיבה

התורה קבעה על הזבה והדומים לה (נידה, זב, יולדת) סדרת חומרות מיוחדות הקשורות לטומאתם. חומרות אלו אינן קיימות אפילו בטומאת מת^[9].

זבה גדולה צריכה להביא למחרת יום טבילתה קרבן להשלמת טהרתה: זוג עופות, תורים או בני יונה, אחד לקרבן חטאת והשני לקרבן עולה. עד שתביא קורבנות אלו היא נחשבת "מחוסרת כיפורים", ומנועה מלהיכנס לבית המקדש או לאכול מקרבן.^[10]

כאמור, אישה שראתה יום או יומיים בימים שראויים לדם הזיבה, צריכה לספור יום אחד נקי, ואם ראתה שלושה ימים צריכה לספור שבעה ימים נקיים. לאחר השלמת הימים הנקיים אותם עליה לספור, על הזבה לטבול במקווה טהרה ולהביא קורבן כמפורט לעיל.

• זב (טמא)

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מצווה:לנהוג על-פי דיני טומאת זבה

• הערך "זבה", באתר ויקישיבה

• זבה ונידה באתר פניני הלכה
• הערך "זבה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הערך "זבה", באתר המכלול

טומאה וטהרה ביהדות
דרגות טומאה	אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי)
דרגות קבלת טומאה	חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת
קבלת טומאה	אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק
מטמאים מן התורה	מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת
מטמאים מן דרבנן	ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים
נטמאים	אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין
אחרים	טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור
טהרה	טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא
סדר טהרות	כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים

נידה
סוגי ראיות ודמים	נידה • זבה קטנה - שומרת יום כנגד יום • זבה גדולה - שבעה נקיים • כתם (נידה) • הרגשת נידה • דם בתולים • דם חימוד • דם קישוי • דם טוהר
דיני הוסתות	פרישה סמוך לווסת • וסת קבוע • וסת שאינו קבוע • עונה בינונית • וסת ההפלגה • וסת החודש • וסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונס • רואה מחמת תשמיש • ימי המבוכה
דיני הנידה	איסור משכב עם נידה • הרחקות הנידה • בועל נידה
פרישה סמוך לווסת	עונת אור זרוע • עונת חוות דעת • עונת אבי עזרי
טהרת הנידה	בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שבעה נקיים • ליל טבילה • חפיפה לפני טבילה • טבילה • סתירת שבעה נקיים • פולטת שכבת זרע • חומרא דרבי זירא
שונות	חופת נידה • מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה • בודקת טהרה

חיי אישות ביהדות
סדר הנישואין היהודי	שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים
מצוות והלכות בזוגיות	פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים
טהרת המשפחה	דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד
צניעות	שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים
מסכתות בסדר נשים	יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.