ביום הראשון של המלחמה, בו היה לחטיבה תפקיד מרכזי בבלימת מתקפת הטרור בהובלת החמאס, איבדה החטיבה 73 חיילים, ומתוכם 41 מגדוד 13 ו-28 מגדוד 51[1]. בהמשך לקחה החטיבה חלק בתמרון הקרקעי בלבנון.
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם. באותה תקופה הגדודים 13 ו-51 החזיקו את קו גזרת רצועת עזה וספגו נפגעים רבים במהלך בלימת המתקפה.
גדוד 13 היה שותף בקרבות רבים בעוטף עזה ב-7 באוקטובר, ובמהלכם הוא איבד 41 מחייליו[9].
מדבקה לזכרו של סמ"ר דוד רתנר, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני, שנפל בקרב עם מחבלים בעוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר
ב-7 באוקטובר2023, סביב השעה 6:50, פשטו עשרות מחבלים על מוצב נחל עוז הסמוך לקיבוץ נחל עוז בסמוך לצפון רצועת עזה, תוך שיגור מאות פצמ"רים לעבר המוצב, רחפנים המטילים פצצות על מערכות התצפיות ומנטרלים אותן.
במוצב זה שהו לוחמי פלוגה מבצעית ב' של גדוד 13 של חטיבת גולני, וערכו קרב מול המחבלים שבשלב הראשון של המתקפה היו ביתרון מספרי גדול, לפי ההערכות 4 מחבלים על כל חייל. בקרב נהרגו רבים מלוחמי מהגדוד. בתום שעות רבות של לחימה, ולאחר הגעת תגבורת מסיירת צנחנים, הצליחו לוחמי הגדוד לבלום את המחבלים[10].
לוחמי גדוד 13 של גולני, ניהלו בקרב פנים מול פנים במרחקים קצרים מול מחבלי חמאס, בעזרת הסמב"ציות שהכווינו אותם לחוליות המחבלים יחד עם התצפיתניות, עד אובדן אמצעי התצפית, יחסית בראשית הלחימה. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד - חלק מ-41 לוחמי הגדוד שנהרגו ביום זה בקרבות בעוטף עזה[11].
מוצב נחל עוז
בבוקר החל ירי מאסיבי של רקטות אל עבר יישובי העוטף. עם תחילת הקרב דווח לקמב"צית, אילן אלחרר, ששני הטנקים שהיו במוצב קפצו לגדר המערכת ונמצאים בלחימה[12]. אילן הקמבצ"ית הורתה שכל הטנקים ייכנסו למוצבים לתקוף מחבלים. כעבור כמה דקות הגיעו הטנקים למוצב ואחד מהם נכנס לתוכו כדי להילחם, שני הטנקים נפגעו ולוחמיהם נפגעו בתחילת הקרב. צוות בפיקודו של מ"פ ב' סרן שילה הר אבן[13] הכולל את הלוחמים: סמ"ר דביר זכאי[14], סמ"ר דור ירחי[15] וסמ"ר ישי פיטוסי[16] מחליט לצאת מהמוצב כדי להגיע לנמ"ר, נגמ"ש המרכבה, אשר נמצא שני קילומטרים צפונית למוצב. צוות הר אבן מגיע לעמדה ומצטרף לסמל רועי ברקת וארבעה לוחמים נוספים של הפלוגה, ויוצאים עם הנמ"ר ללחימה מול מעל ל-100 מחבלים אשר פרצו את גדר המערכת והתקדמו אל עבר המוצב והקיבוץ. זמן קצר לאחר מכן כוח הנמ"ר עוסק בהיתקלויות עם מחבלים, מנהל חילופי אש ומחסל אותם. באחת ההיתקלויות עלה הנמ"ר על מטען בדרך וחטף ירי RPG שהרס את הנמ"ר וכיבה את המנוע שלו. למרות מצב הנמ"ר שרד הכוח. הצוות קיבל בקשר דיווח כי 50 מחבלים פושטים על המוצב.
במקביל בתוך המוצב המותקף נתי טקלה לוחם במחלקת הרתק של הפלוגה, ביחד עם עוד שבעה לוחמים רצים לאחת העמדות על גדר המוצב, רגע לפני שהגיעו לעמדה ירו עליה המחבלים טיל נ"ט והעיפו את העמדה באוויר. בסמוך לצוות של טקלה נשמע פיצוץ בחומה כתוצאה ממטען שהניחו המחבלים והחלו לפרוץ למוצב. הצוות של טקלה ממהר להגיע למיגונית ומנהל משם חילופי אש במהלכם לוחמי הגדוד סמ"ר נאור סיבוני[17], וסמ"ר דוד רתנר[18] נפגעים ונפצעים באורח אנוש. החובש הפלוגתי יוחאי שריפיאן מנסה לטפל בהם תוך שהוא מבקש בקשר פינוי מוסק מידי אך נענה בשלילה. זמן קצר לאחר מכן המחבלים זורקים רימון לתוך המיגונים כתוצאה ממנו סיבוני ורתנר נהרגים במקום ומספר לוחמים נפצעים ביניהם טקלה[10].
באותו הזמן במהלך האירועים סמג"ד 13 ניר בוימפלק יחד עם עוד שלושה לוחמים קופצים לכיוון הש.ג כדי למנוע כניסת מחבלים נוספים למוצב, שם הם נתקלים באש תופת. במהלך הקרבות בש.ג בוימפלק נפגע בראש מאש המחבלים. המ"פ שילה הר אבן מקבל דיווח על פציעתו של הסמג"ד, הוא מחליט יחד עם צוות הנמ"ר שלו לחזור לבסיס ולנהל את הקרב. כוח הנמ"ר מגיע לאזור הש.ג מבחוץ ומנסה לפרוק החוצה אך הכבש תקוע, שילה המ"פ מחליט לא להמשיך להילחם מתוך הנמ"ר אלא להילחם רגלית. בש.ג כאשר התקרב הכוח נתקל באש קשה ונעמד מאחורי בטונדות סמוכות מהן הוא מנהל חילופי אש. במהלך חילופי האש סמל רועי ברקת[19] נפגע בראש מאש צלף ונהרג במקום, ויחד איתו נהרגים במקום שילה המ"פ ושלושת הלוחמים ירחי, פיטוסי וזכאי[10].
מדבקה לזכרו של סמל ירון זוהר שנפל בקרב במוצב ארז
אחרי עשר שעות של לחימה שוטפת מצד לוחמי גולני שנותרו בחיים, הגיעו כוחות של ימ"מ, דובדבן וצנחנים טיהרו את המוצב ממחבלים, ועזרו לחלץ ולפנות את הפצועים וההרוגים.
שבע תצפיתניות נחטפו לעזה[20][21]. אותו הבוקר התצפיתנית נעמה לוי נראתה בסרטון חמאס בג'יפ בתוך עזה[22], ושאר החטופות זוהו בסרטונים נוספים שהופצו על ידי חמאס כשהן חטופות בתוך ג'יפ גנוב של צה"ל.
מוצב פגה ממוקם סמוך לגדר הגבול עם עזה בין קיבוץ בארילעלומים. ב-7 באוקטובר שהתה במוצב פלוגת מבצעית ג של גדוד 13 מחטיבת גולני[23]. ואיתם מחלקת מרגמות של הפלוגה המסייעת. ב-7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 בבוקר, החלו אזעקות ונפילות של ירי תלול מסלול בסביבות מוצב פגה. המוצב, שבו כ-25 לוחמים, נתקף על ידי מחבלים, אשר חדרו דרך הגבול. שמונה מחיילי צוות המרגמות בפיקוד סמ"ר איתמר בן יהודה וסמ"ר יקיר לוי נכנסו למיגונית, וסמל יקיר רץ להביא ציוד נוסף לחייליו. עם התקדמות הקרב, נהרגו שלושה לוחמים: סמ"ר תומר ברק[24], סמל עידו ביננשטוק[25] וסמל חביב קיעאן[26], וכתוצאה מירי כבד, נפצעו גם סמ"ר איתמר בן יהודה[27] וחיים מאיר עדן, שפונו למרחב המוגן במוצב תחת אש. מפקד המוצב, סרן דקל סויסה[28], יצא מהמחסה עם שישה חיילים, אך גילה שמולם עומדים כ-100 מחבלים חמושים היטב. סביב 07:12, הוזמנה תגבורת של נמ"ר עם לוחמים בפיקוד סגן טשאגר טוואבה וסגן נעם ברקת, שהחלו בפעולה נגד המחבלים. תוכניתם לחלץ את הלוחמים לא צלחה לאחר שמטען פוצץ את כבש הנמ"ר, וכתוצאה מכך נהרג סמל איתמר כהן שהפעיל טיל לאו. סרן סויסה ועמיתו סמל רועי פרי[29] נהרגו בקרב קשה בכניסה הראשית למוצב. לאחר מכן, המחבלים ניסו לכבוש את חדר האוכל, אך הלוחמים הצליחו להדוף את ניסי הכיבוש. לבסוף, כדי לברוח מהעשן הכבד שגרם לפציעות קשות, יצאו חמישה לוחמים: סמל ליאור עזיזוב[30], סמ"ר עידן רז[31], סמ"ר שלו ברנס[32], סמ"ר איתי גליסקו[33] וסמל יקיר לוי[34], ונפלו בקרב מול המחבלים. נמ"ר נוסף הגיע למוצב והתחיל בפינוי פצועים, ולאחר מכן הגיע כוח חילוץ בפיקוד רס"ן מיכאל ביטן. במהלך החילוץ, נפגע אחד מרכבי הפנתר מטיל קורנט, וכתוצאה מכך נהרג סמ"ר דולב אמויאל[35] ונפצע רון חריר. הקרב הסתיים לאחר כ-11 שעות לחימה. סמ"ר חיים מאיר עדן[36] נפטר מפצעיו בבית החולים כחודשיים לאחר מכן.
בשבת בבוקר, תקפו מחבלים את מעבר ארז. את המוצב איישו 18 מלוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני ומספר חיילי מתפ"ש. בשעה 07:14 העבירה מפקדת אוגדת עזההנצורה במחנה רעים בקשה לטייסת 161 המפעילה כטמ"םהרמס 450 ("זיק") לתקוף את מעבר ארז. מפעילי הכטמ"מ נדהמו לראות כי כוחות חמאס השתלטו על המעבר[38]. תיעוד במעבר מראה כי בשיא הקרבות אמבולנס וצוות של הסהר האדום הפלסטיני חדר למעבר ופינה מחבלים חמושים של חמאס[39].
ערך מורחב – קרב ארז לוחמי סיירת גולני במלחמת חרבות ברזל
בקרב נהרגו מספר לוחמים ביניהם:[40], סמ"ר רועי וייזר[41],סמ"ר דניאל משה דנינו[42],סמל אריאל ארז[43] וסמל אדיר טהר[44]. עם סיום השתלטות המחבלים על המעבר לקחו חלק מגופתו של סמל טהר וחטפו אותה לעזה[45]. מספר חודשים לאחר מכן, בתמרון הקרקעי בשכונת שוג'אעיה ראשו של סמל טהר נמצא בתוך תיק ב"כיכר פלסטין" לאחר שפלסטינים מקומיים ניסו למכור את ראשו בסכום של עשרת אלפים דולר[46].
בשבת בבוקר, תקפו מחבלים וניסו לחדור למוצב סמוך לקיבוץ ארז. במוצב שהו 30 לוחמי פלוגת הפחת"ק גדוד 13 של חטיבת גולני. במשך שעות רבות לחמו לוחמי פלוגת הפחת"ק בהדיפת המחבלים. ב-06:30 עם כוננות עם שחר שהוכרזה ב־05:30 בבוקר היו לוחמי הפחת"ק בתוך הנגמ"שים, במקביל החל מטח ירי תלול מסלול אל עבר שטחי העוטף והוכרזה "כוננות גשם סגול" הלוחמים יצאו מהנגמ"שים ונכנסו למיגוניות. לאחר מכן, החלו להגיע הדיווחים על החדירות של מחבלים לשטח ישראל. הלוחמים התחלקו לכוחות כאשר כוח ראשון נכנס חזרה לנגמ"שים ומשהבינו שהמוצב תחת מתקפה החלו לירות פצצות מרגמה אל עבר המחבלים וכוח שני התפרס ברחבי המוצב על מנת להיתקל במחבלים[47]. בשעה 10:30 לאחר כ-4 שעות של לחימה קשה והדיפת מחבלים, נורה מטח מרגמות אל עבר המוצב כתוצאה מכך נהרגו לוחמי הפחת"ק סמל אופיר ירוחין[48] וסמל ירון זוהר[49]. בתום היום הצליחו לוחמי פלוגת פחת"ק גדוד 13 מחטיבת גולני להדוף את המחבלים הרבים ומנעו את ההשתלטות וכיבוש המוצב.
מדבקה לזכרו של סמל מאור כהן איזנקוט
ערב המתקפה לוחמי גדוד 51 היו אחראים על הגזרה מאזור נחל הבשור (קיבוץ רעים) ועד קיבוץ מגן שבדרום העוטף. הלוחמים מפוזרים בשלשה מוצבים: כיסופים, מארס ומוצב מו"פ שנמצא בדרום העוטף. במהלך הקרבות סופג גדוד 51 כ-29 לוחמים הרוגים ועשרות פצועים.
ב-7 באוקטובר שהה במוצב כיסופיםגדוד 51 של גולני יחד עם בני משפחה של חלק מהחיילים, שהגיעו למוצב לרגל שמחת תורה. סמוך ל־06:50 פשטו עשרות רבות של מחבלי חמאס על המוצב, ונפתח קרב ממושך של שעות רבות בין החיילים למחבלים, שבמהלכו נהרגו 8 לוחמים מהגדוד, מלבד האזרחים שנרצחו בטבח בקיבוץ כיסופים הסמוך. בתום כ-50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד והתגבורת שהצטרפה אליהם בהמשך מיחידת אגוז, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח באופן מלא.
קצין חטיבת גולני על גבי נגמ"ש מרכבה במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה
ב-7 באוקטובר בבוקר, כ-20 לוחמים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 מחטיבת גולני היו במוצב מארס. מפקד המוצב, סרן יובל בן שלומי, פקד על הלוחמים להיכנס למיגונית כדי להבטיח את ביטחונם. בזמן שבחן את המצב, הבחין סרן בן שלומי בשלושה מחבלים רצים לכיוון קיבוץ כיסופים, ולאחר מכן יצא עם שלושת לוחמי החפ"ק שלו לעברם. הם נתקלו באש מחבלים קשה וניהלו קרב אינטנסיבי, בסופו חיסלו את המחבלים. במקביל, כוח החפ"ק זיהה שיירות מחבלים רכובים על אופנועים וטנדרים, נכנס למארב והחל להילחם. ג'יפ הדוד ספג פגיעת RPG ואש רבה, והמצב בשטח היה קשה. בתוך המוצב, הלוחמים התמקמו בנגמ"שים וסמ"ר שלום ענאקי, ששמר על קשר עם השטח, הכריז על כוננות "גשם סגול". הלוחמים רצו לחדר האוכל שהוסב למרחב מוגן. סמ"ר ענאקי נשאר בנגמ"שים והמתין למטרות נוספות, ואז החלו פצמ"רים ליפול על המוצב ולפגוע במערכת התקשורת. כוחות המוצב נותרו עם 10 לוחמים בלבד והחליטו לצאת ולהילחם מחוץ למוצב. הכוח הראשון שיצא הצליח לחסל שלושה או ארבעה מחבלים, אך ספג פגיעת RPG וחזר למוצב להתארגן לקרב פנים אל פנים. סמ"ר ענאקי ורס"פ הפלוגה, רס"ל ניב דאדו, תיאמו את ההגנה הפנימית.
במקביל, מחלקה 5 מהפלוגה המסייעת פעלה באזור כיסופים, חיסלה מספר רב של מחבלים, אך סמ"ר בר רוזנשטיין[50] נהרג במהלך הקרב. בסיום הקרב, הלוחמים במוצב מארס ובסביבות כיסופים הצליחו לחסל כ-30 מחבלים, והמוצב מארס נשמר ללא חדירה של מחבלי חמאס.
מדבקה לזכרו של סמ"ר שלמה רשטניקוב, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, שנפל בקרב שבמוצב מו"פ דרום ב-7.10.2023
מוצב מו"פ הצמוד למושב ישע הוא מוצב פלוגתי קטן יחסית שאויש בפלוגה רובאית ג׳ של גדוד 51. המוצב הגן על חבל צוחר. בשלב הראשון של המתקפה שכלל מטחי רקטות החיילים אשר שהו במוצב נכנסו לחדר האוכל ששימש גם כמרחב מוגן, כעבור כעשרים דקות התברר ללוחמים שהמתקפה כוללת גם חדירה וכי מתנהלת התקפת מחבלים על המוצב והם התבצרו בחדר האוכל והתגוננו משם.
לחדר האוכל היו שני פתחים והמחבלים סגרו על שניהם. וכתוצאה מכך כל מי שיצא מפתחי חדר האוכל נפגע. שני מפקדי מחלקות ניהלו אש עם מחבלים והחזיקו בקרב בלימה קשה אשר בסופו נהרגו ארבעה לוחמים בהם סרן שילה ראוכברגר[51], סמל עמיחי רובין[52], סמל דביר רסלר[53], סמ"ר שלמה רשטניקוב[54], ונפצעו עוד מספר לוחמים.
הלחימה הסתיימה כאשר הגיעה תגבורת של מפקד הפלוגה עם מפקד מחלקה מהפלוגה ומהגדוד שאיגפו את המחבלים וחיסלו אותם[55][56].
בתחתית התמונה - מדבקה לזכרו של סרן לירון שניר נפל בקרבות בצפון רצועת עזהלוחמי גדוד 51 במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, אוקטובר 2024
ב-2 בנובמבר 2023, לאחר מספר ימי לחימה קרקעית, החלו לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני ולוחמי גדוד 53 של חיל השריון עם גדוד 82 של השריון ולוחמי פלוגת חשיפה תקיפה מגדוד 51 של גולני בפשיטות קרקעיות אשר במהלכן ניהלו קרבות עזים מול מחבלי חמאס תוך איתור אמצעי לחימה רבים והשמדת תשתיות טרור לצד מתחמים צבאיים של חמאס[57]. לוחמי גדוד 13 נתקלו במספר חוליות מחבלים בשטח צפון רצועת עזה, שביצעו לעברם ירי של טילי נ"ט והפעילו לעברם מטענים רבים. המחבלים גם ניסו לטפס על הכלים של הלוחמים. הלוחמים השיבו באש לעבר המחבלים וחיסלו כ-130 מהם. כמו כן, הכוחות הכווינו כלי טיס וכוחות ארטילריה לתקיפות מהאוויר[58]. ב-5 בנובמבר 2023 פשטה סיירת גולני על מעוז של חמאס בעזה וחיסלה 30 מחבלים[59].
לוחמי גדוד 51 בדרום לבנון, אוקטובר 2024
בליל 22 בנובמבר פעלה סיירת גולני במרחב צפון הרצועה לטיהור המרחב ואיתור תשתיות טרור וניהלה קרבות מול מחבלי חמאס. במהלך הקרבות נהרג סרן לירון שניר[60] מפקד צוות בסיירת[61].
ב-10–11 בנובמבר חיסלו צוות קרב חטיבתי של חטיבת גולני וגדוד 53 מחבלים רבים ופגעו בתשתיות ובאמצעי הלחימה של גדוד 'צברא תל אל-הווא' של חמאס. הלוחמים ביצעו פשיטות, שכללו קרבות בדרום שכונת שיח' עג'לין שממערב לעיר עזה, בהם היו קרבות משמעותיים עם מחבלי חמאס. במהלך הפשיטות הרגו לוחמי גולני מחבלים רבים (ידוע בוודאות על 300 הרוגים ועוד 150 שכנראה קבורים בתוך המבנים והמנהרות שנהרסו), איתרו והשמידו תשתיות טרור ביניהן: פירי מנהרות, משגרי רקטות, מחסני אמל"ח, עמדות תצפיות ומנהרות[62].
ב-14 בנובמבר לוחמי צוות הקרב החטיבתי של גולני פשטו בשכונת רימאל ושיח' עג'לין על בית המחוקקים של החמאס ועל בניין בית המושל, המשמש כמתקן טרור ובו משרדי צבא ומשטרה של חמאס, מפקדות ומשרדים של המודיעין הצבאי של הארגון וכן מוצבים נוספים, בהם מוצבים ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל ב-7 באוקטובר[63].
לוחמי גדוד 51 במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, אוקטובר 2024
ב-18 בנובמבר פעל צוות קרב של חטיבת גולני בשכונת זייתון שבעיר עזה להכרעת גדוד 'זייתון' של החמאס. במהלך הקרבות חיסלו לוחמי החטיבה מחבלים ופגעו בתשתיות טרור, לרבות תשתיות תת-קרקעיות ויעדים נוספים של ארגון הטרור[64].
ב-21 בנובמבר חטיבת גולני, עם חטיבה 188 ולוחמי ההנדסה, נתקלה בעשרות רבות של מחבלים בלחימה בשכונה, ויחד ניהלו קרבות פנים-אל-פנים מולם, וחיסלו רבים מהם. לוחמי חטיבה 188 השתלטו על מספר יעדים מרכזיים בגדוד זיתון של חמאס, בהם לשכתו של מפקד חטיבת עזה והמפקדה המרכזית של הגדוד[65].
ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2023) הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יחד עם לוחמי חטיבת גולני ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזלב-6 בדצמבר פעלה החטיבה במרחב שג'אעייה יחד עם כוחות חטיבה 188 של השריון וצנחנים. הקרבות כללו יותר מ-50 היתקלויות עם חוליות מחבלים, וקרוב ל-200 מחבלים נהרגו - רבים מהם מאש טנקי חטיבה 188, צלפי גדוד 890 ולוחמי סיירת גולני[66].
ב-9 בדצמבר איתר צוות הקרב של חטיבת גולני מספר חוליות מחבלים חמושות בנ"ט והכווין כלי טיס שחיסל את החוליה.
ב-12 בדצמבר עסק צוות קרב משולב של גולני וגדוד שריון 53 וכוח הנדסה בטיהור הקסבה, אשר ברובה הייתה נטושה, אך עדיין היו מספר מבנים מאוישים במחבלים. כוח גולני סרק את המתחם ומצא פיר במתחם. בתוך אחד המבנים שבמתחם הופעל מטען נגד הכוח, לצד ירי מרובי M-16 ורימונים מצד המחבלים. לאחר הפעלת המטען נותק הקשר עם הכוח והיה חשש לחטיפת חייל. כתוצאה מכך הוזנקו כוחות גולני נוספים, כאשר במקביל מתנהל קרב קשה וברקע פיצוץ מטענים. בקרב נהרגו שבעה לוחמים מהחטיבה בהם: מפקד חפ"ק מח"ט גולני, אל"ם יצחק בן בשט[67], מפקד גדוד 13 סא"ל תומר גרינברג[68], מפקד פלוגה בגדוד 13 סרן רועי מלדסי[69], מפקד פלוגה בגדוד 51 סרן משה אברהם בר-און[70], סגן ליאל חיו[71] מפקד מחלקה בגדוד 51, סמל ערן אלוני[72] וסמל אחיה דסקל[73], שני לוחמי גדוד 51 של החטיבה[74][75][76][77][78][79][80][81].
ב-18 בדצמבר השתלטו לוחמי גדוד 13 והשמידו את הכיכר המרכזית של שג'אעייה, כיכיר פלסטין בה חמאס הקים פסל המפאר את אסון הנגמ"ש ממבצע צוק איתן. בנוסף, הלוחמים חיסלו עשרות מחבלים ואיתרו יותר מ-10 מנהרות[82].
ב-21 בדצמבר פשט צוות הקרב החטיבתי של חטיבת גולניעל בתי בכירים של ארגון הטרור חמאס והחרים חומר מודיעיני[83].
ב-8 בדצמבר, במהלך פעילות של צוות הקרב של גדוד 12ופלוגת חשיפה תקיפה מגדוד 51 של גולני במסגד ״קוטייבה״ במרחב ח'אן יונס השייך לחמאס, זיהו הלוחמים תשתית תת-קרקעית רחבה במסגד. באחד החדרים הופעל מטען וירי על הכוחות. הלוחמים השיבו אש תוך כדי שהם מחלצים את לוחמי הגדוד שנפצעו, וחיסלו בסיוע אווירי מחבלים נוספים שניסו להימלט מהמסגד. בפעילות הזו נהרג לוחם הגדוד סמל מאור כהן איזנקוט[84], אחיינו של השר גדי איזנקוט[85][86].
באמצע חודש ינואר פעל גדוד 12 תחת צקח 7 ופשט על מוצב צבאי של חמאס שם איתרו עשרות משגרי רקטות פירי מנהרות ואמלח
בפשיטה חוסלו מחבלים רבים
ב-13 בדצמבר המשיך צק"ח גולני בלחימה בקסבה של שג'אעייה שם ערך קרבות עזים מול גדוד שג'אעייה של חמאס. לוחמי גולני נתקלו במחבלים אשר יידו מטענים לעבר הכוחות וירו לעברם מתוך מבני מגורים שבתוכו תת-קרקע.
לוחמי חטיבת גולני במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, אוקטובר 2024
ב-14 בינואר 2024 לוחמי צוות הקרב של חטיבת גולני זיהו במרחב אל מעאזי שבמרכז הרצועה שני מחבלים חמושים נעים לעבר מבנה בו שהו הכוחות. הלוחמים הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שתקף וחיסל את המחבלים טרם הספיקו לפגוע בכוחות.
ב-15 בינואר הוחלט על יציאתה מהרצועה של אוגדה 36, הכוללת את חטיבת גולני (מלבד גדוד 12 ופלוגת חשיפה ותקיפה מגדוד 51 שנלחמו לצד צוות הקרב של חטיבה 7 תחת אוגדה 98), לטובת תקופה של ריענון, אימון והגברת כשירות[87].
ב-6 באוקטובר 2024 החלו הכוחות של אוגדה 162 בפשיטה בשלישית על ג'באליה, על מנת לנקות קיני טרור ותשתיות וזאת נוכח מידע מודיעיני להתארגנות של חמאס לביצוע פעולות ביום אירועי ה-7 באוקטובר.
ב-7 באוקטובר, במהלך הלחימה בג'באליה, נהרג סמ"ר נועם ישראל עבדו[88], לוחם מגדוד 17 (הכשרת מפקדי כיתות) של חטיבת ביסל"ח, ושירת כלוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני[89].
ב-5 בפברואר 2025, במגנן באזור החיץ (הפרימטר) בשעה 23:00 בלילה, קרס מנוף על כוח לוחמים של גדוד 51 של החטיבה בשל מזג האוויר הסוער. כתוצאה מהקריסה נהרגו שני לוחמי הגדוד, בהם סמ"ר נחמן רפאל בן עמי[90], ורס"ל (במיל') נדב כהן[91]. באותו אירוע נפצעו שבעה, בהם לוחם אחד שנפצע פצעים אנושים.[92][93]
לוחמי צוות הקרב החטיבתי של גולני במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, אוקטובר 2024לוחם חטיבת גולני על נגמ"ש מרכבה במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, אוקטובר 2024
ב-14 באפריל פעל כוח משולב של לוחמי סיירת גולני ויחידת יהל"ם לשטח לבנון בגזרה המערבית. במהלך מבצע מורכב, נפל הכוח למארב שבו הופעלו מטעני חבלה. כתוצאה מהפיצוץ, נפצעו קשה קצין ושלושה לוחמים ביניהם סגן ניר גוטמן, מפקד צוות מסיירת גולני, אשר הוביל את הכוח[94].שעות לאחר מכן חזבאללה נטל אחריות על האירוע[95]. ב-1 באוקטובר הותר לפרסום כי יחידות וסיירות מובחרות של צה"ל ביצעו מבצעים חשאיים בתוך שטח לבנון על מנת לסכל, לנטרל ולהשמיד תשתיות פלישה ואמצעי לחימה של כוח רדואן. לנטרול והשמדת מתחמי לחימה ואמצעי לחימה של חזבאללה. במהלך המבצעים החשאיים בשטח האויב, הכוחות תקפו אלפי מטרות צבאיות, מחסנים של אמצעי לחימה, עשרות טונות של נפץ, נכסי שהייה לפעילים, ומפקדות[96].
בשבוע של ה-23 ל-27 ביוני לוחמי גדוד ברק (12) של החטיבה, הפועלים בגזרת הר דב והחרמון תחת חטיבה 188, התאמנו בשטחים סבוכים ותרגלו מענה לאיומים שונים תוך שיתוף פעולה של כוחות החי״ר, השריון והאש. במהלך התרגיל תרגלו הכוחות תרחישי לחימה במרחבים משתנים תוך דגש על יכולות תנועה בשטח סבוך המדמה לחימה בתוואי צפוני, התקדמות בציר הררי והפעלת אש מדרגית[97].
ב--19 בספטמבר פעל כוח לוחמים של גדוד 51 של החטיבה במרחב רכס רמים, בעת הפעילות באזור ירה חזבאללה שני טילי נ"ט אל עבר הכוח. בתקרית, נהרג סמל תומר קרן[98] לוחם הגדוד וכן נפצעו 8 לוחמים נוספים שנפצעו באורחים שונים אשר פונו לטיפול בבתי החולים[99].
בבוקר 2 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי אוגדה 36 מצטרפת לפעילות הקרקעית בלבנון לצד חטיבת גולני, חטיבת שריון 188, חטיבת המילואים עציוני וחטיבת האש 282[100].באותו הלילה במהלך היתקלות עם מחבלים מכוח רדואן וחילופי אש כבדים, נורה לעבר כוח לוחמים של סיירת גולני טיל נ"ט כתוצאה מכך נהרגו סמ"ר עלמקאן טרפה[101],וסמ"ר עידו ברויר[102][103].
לוחמי גדוד 12 במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, ינואר 2025
בליל 3 באוקטובר, שני כטב"מים שוגרו מעיראק וחצו לשטח ישראל באזור רמת הגולן. כטב"ם אחד יורט בידי חיל האוויר וכטב"ם שני התפוצץ במחנה צבאי בצפון רמת הגולן. כתוצאה מהפגיעה נהרגו סמל דניאל אביב חיים סופר[104], חניך במסלול ייעודי לקצונת קשר"גים בגדוד 13, ורב"ט טל דרור[105] מש"ק תקשוב בגדוד 13, ובנוסף נפצעו קשה שני חיילים, אחד נפצע בינוני, ו-21 נפצעו קל[106].
ב-16 באוקטובר בסמוך לשעה 17:00 במהלך פעילות בכפר לבנוני עייתא א שעב, כוח סיירת גולני נכנס לסריקות בתוך מבנה ואיתר בתוכו מספר פירים תת-קרקעיים[107]. באחד הפירים אף נמצא מצבור אמל״ח משמעותי. כחצי שעה לאחר תחילת הסריקות במתחם, ארבעה מחבלי חזבאללה הגיחו מתוך המבנה ופתחו באש מטווח קרוב על הלוחמים בגרם המדרגות. הלוחמים השיבו אש - וחיסלו את כל ארבעת המחבלים. כתוצאה מהאירוע 10 לוחמי סיירת גולני נפגעו בקרב כאשר 3 נפצעו קשה, 1 בינוני ו-1 קל. בנוסף נהרגו 5 לוחמי סיירת גולני כאשר שלושה נהרגו בקרב ושניים במהלך החילוץ. ביניהם: רס"ן אופק בכר[108], סרן אלעד סימן-טוב[109], סמ"ר אלישיב איתן וידר[110], סמ"ר יעקב הלל[111], וסמ"ר יהודה דרור יהלום[112]
עם תחילת חודש נובמבר חטיבת גולני וחטיבה 188, תחת אוגדה 36, החלה לפעול בפאתי קו הכפרים השני בגזרה המערבית בדרום לבנון, בהתקפה על אזורים חדשים שבהם צה״ל לא תמרן קרקעית עד כה. זה תמרון מוגבל בהיקפו, שמטרתו תפיסת שטחים שולטים ואיתור אמל״ח ומשגרים שמכוונים ליישובי הצפון. מהאזורים האלה, בין היתר, התבצע ירי על יישובי הצפון[113].
לוחם של סיירת גולני במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, נובמבר 2024
ב-13 בנובמבר החל גדוד 51 של החטיבה בהתקפה גדודית על מספר יעדים, ובמסגרתה נכנס לפשוט על מספר מבנים. באחד המבנים - כוח לוחמים נתקל במחבלים מטווח קרוב, והתנהלה לחימה ממושכת מול המחבלים. במקביל לקרב בתוך המבנה - מארב של מחבלים נוספים ממבנים סמוכים ביצעו ירי של נק״ל ונ״ט לעבר אותו מבנה בו נלחמו הכוחות, כך שהתבצע ירי על הלוחמים ממספר כיוונים.[113] במהלך הקרב נהרגו 6 מלוחמי גדוד 51 בהם קצין, שני מפקדי כיתה, ושני לוחמים: סרן איתי מרקוביץ[114],סמ״ר שריה אלבוים[115], סמ״ר דרור חן[116], סמ״ר ניר גופר[117] וסמל שלו יצחק סגרון[118], וסמל יואב דניאל[119][120].
ב-14 בנובמבר יצא גדוד 51 למתקפה גדודית תחת גדוד שריון 74 באחד הכפרים בדרום לבנון שבהם הגדוד פעל. כוח לוחמים של גדוד 51 של החטיבה נכנס לתוך מבנה- ובתוכו הסתתרה חולייה של 5 מחבלי כוח רדואן. בתוך המבנה התנהלה היתקלות מטווח קרוב, במהלכה נהרג מפקד מחלקה בגדוד, סגן עברי דיקשטיין[121].
ב-19 בנובמבר כתוצאה פגיעת כטב"ם נפץ של חזבאללה בכוח יחס"ם (5111) של החטיבה שפעל בדרום לבנון נהרג רס"ל במיל' עמר משה גאלדור[122] וזאת במהלך פעילות לצד גדוד 53[123].
לוחמי חטיבת גולני במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, נובמבר 2024
ב-20 בנובמבר בסביבות השעה 15:00, במרחב הפעולה של אוגדה 36 הנמצא בקו הכפרים השני בדרום לבנון. כוח לוחמים מגדוד 13 בפיקודו של ראש מטה חטיבת גולני, אל״מ במיל׳ יואב ירום, נכנס לתוך מבצר ארכאולוגי, בכפר שמע בדרום לבנון. הכוח סבר שהמרחב כבר טוהר ממחבלים, אך התברר כי שני מחבלים הסתתרו בתוך המבצר הארכאולוגי. לאחר כניסתם למקום - הכוח, עם האזרח, נתקלו במחבלים וספגו נפגעים. שני המחבלים חוסלו, ובאותו תקרית נהרגו לוחם גדוד 13 של החטיבה סמל גור קהתי וחוקר ארץ ישראל האזרחז׳אבו ארליך[124][125]. ארליך חויל באופן רטרואקטיבי לאחר נפילתו והוכר כחלל צה"ל.[126] לפי מכתב שנשלח בשם הוריו של קהתי לפרקליטות הצבאית, קהתי נדרש "לקחת חלק במשימה לא מאושרת ולא מאובטחת", שנועדה "לאפשר את ביקורו במקום של האזרח"[127]. יש שמשווים את אירוע זה לקו פרשת המים של חטיבת גולני, על האפשרות שאירוע זה יטויח ולא יחקר כהלכה, שכן על פי עדויות של חיילים שנכחו בקרב, המשימה לא אופיינה בצורך מבצעי, לא כללה כלל את סקירת המבצר וכן התנהלה באופי לא מבצעי. בנוסף, נטען שעם פציעתו של אל"ם ירום הוא נטש את הזירה[128].
ב-13 באוקטובר 2024, בשעה לערך 19:00 חדרו שני כלי טיס בלתי מאוישים של חזבאללה לשטח ישראל. כטב"ם אחד יורט ואילו השני, הצליח להגיע לאזור בנימינה והתרסק בחדר האוכל של בא"ח גולני בעת שטירונים היו בארוחת הערב[129]. באירוע נהרגו ארבעה מחיילי ההכשרה של החטיבה: סמל אלון אמיתי[130], סמל עומרי תמרי[131], סמל יוסף הייב[132], וסמל יואב אגמון[133]. 51 חיילים נוספים נפצעו באירוע, בהם תשעה באורח בינוני והיתר באורח קל[134].
מיום מתקפת הפתע ותחילתו של התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל איבדה החטיבה 109 מלוחמיה. (נכון ל־6 בפברואר 2025)
אבדות
גדוד 12
גדוד 13
גדוד 51
סיירת גולני
מפקדה
בא"ח גולני
סה"כ
טבח שבעה באוקטובר
0
42
28
2
1
0
73 לוחמים
התמרון הקרקעי ברצועת עזה
2
2
6
1
1
0
12 לוחמים
זירה צפונית והתמרון הקרקעי בלבנון
0
4
8
8
0
4
24 לוחמים
במהלך המלחמה נהרגו בין הבכירים שני בכירים שהיו בעברם מפקדים בחטיבת גולני: אלוף־משנה רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנהרג בקרב בקיבוץ רעים, ואלוף־משנה במילואיםיצחק בן בשט שהיה מפקד חפ"ק מח"ט גולני בעת מותו. בנוסף במהלך המלחמה נהרג חוקר ארץ ישראל רס"ן (במיל') זאב חנוך ארליך שנהרג במהלך התמרון בדרום לבנון לאחר שהתלווה לפעילות גדוד 13.
חיל הרגלים והצנחנים
ישראל
אלוף-משנה יאיר פלאי
עוצבת געש
ערך מורחב – קרב מוצב נחל עוז.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
"גדוד 13 לא נשבר ולא ישבר" - קללת שג'עאיה של גולני, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:17), 13 בדצמבר 2023
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
בר פלג, "זה היה כמו טיול": חיילים ששירתו עם גור קהתי סיפרו מה קרה במבצר בלבנון, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2024
