חיימה הראשון, מלך אראגון – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | ||||||
| ציור של המלך חיימה הראשון | ||||||
| לידה |
2 בפברואר 1208 מונפלייה, ממלכת אראגון  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1276 (בגיל 68) ולנסיה, ממלכת אראגון | |||||
| מדינה | ממלכת אראגון | |||||
| מקום קבורה |
| |||||
| בת זוג |
לאונור מקסטיליה יולאנטה מהונגריה תרסה גיל דה וידאורה | |||||
| שושלת בית ברצלונה | ||||||
| ||||||
| ||||||
  |
חיימה הראשון (בספרדית: Jaime I de Aragón; 2 בפברואר 1208 – 27 ביולי 1276), ה"כובש", היה מלך אראגון בשנים 1213–1276. חיימה לחם יחד עם מלכי קסטיליה במוסלמים, וכבש את האיים הבלאריים ואת ולנסיה.
חיימה נולד ב-2 בפברואר 1208 לפרו השני, מלך אראגון, ומארי דה מונפלייה. ב-12 בספטמבר 1213 נהרג אביו במהלך קרב מירה ואילו חיימה נשבה בידי סימון דה מונפור והוא בן שש שנים בלבד. האפיפיור אינוקנטיוס השלישי אסר על דה מונפור לנצל עובדה זו והוא נאלץ לשלוח את הילד, עם ליווי מתאים, לממלכתו.
בשנת 1227 תפס חיימה את השלטון, לאחר שדיכא את מרידות האצולה נגדו. שנים רבות לחם במוסלמים, ועקב מסעות הכיבוש הרבים שעשה, כונה "חיימה הכובש". בשנת 1229 כבש את מיורקה, ובשנת 1235 כבש את איביזה ופורמנטרה. בין 1238 ל-1232 כבש את כל אזור ולנסיה, והפך אותה לממלכה נפרדת החברה באיחוד של אראגון וקטלוניה. בשנת 1264 כבש את אלש, ובשנת 1266 כבש את מורסיה, ומסר אותה לאלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
בשנת 1258 חתם על הסכם שלום עם לואי התשיעי, מלך צרפת, במסגרתו ויתר לואי על העיר מונפלייה שבדרום צרפת ועל אזור הגבול עם קטלוניה, בתמורה לפרובאנס וחבל לנגדוק. בשנת 1273 בנה חיימה את קתדרלת וסקה על חורבות מסגד מוסלמי, ובשנת 1274 הקים את ויאריאל (מספרדית – עיירת המלך).
בתחילת תקופתו יכלו היהודים להסיר את הטלאי הצהוב אשר חייבה אותם הכנסייה לשים בעקבות גזירתו של אינוקנטיוס השלישי בוועידה הלטרנית הרביעית. חיימה אף הבטיח ליהודים זכויות אזרחיות. אך לאחר שהפצירו בו הכמרים, החזיר את הגזירה לתוקפה. בשנת 1263 נערך בפניו ויכוח ברצלונה המפורסם, שבו השתתף הרמב"ן, שאותו חיבב המלך ואף כיבדו. אך בשבת שאחר הוויכוח ירד המלך בעצמו לבית הכנסת כדי לבקש מהיהודים שימירו את דתם.
בשנת 1221 התחתן חיימה עם לאונור מקסטיליה, בתם של אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ואלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה, ממנה נולד לו בן אחד:
בשנת 1235 התחתן חיימה עם יולאנטה מהונגריה, בתו של אנדראש השני, מלך הונגריה, ממנה נולדו לו עשרה ילדים:
- ויולנטה מאראגון (1236–1301), אשת אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
- קונסטנסה (1239–1269), אשת מנואל מקסטיליה, אחיו של אלפונסו העשירי.
- פרו השלישי, מלך אראגון (1240–1285), אשר מלך אחרי אביו על אראגון, קטלוניה וולנסיה.
- חיימה השני, מלך מיורקה (1243–1311), אשר שלט באיים הבלאריים.
- פרננדו, (1245–1250).
- סנצ'ה (1246–1275), נזירה שחיה בירושלים.
- איזבלה (1248–1271), אשת פיליפ השלישי, מלך צרפת.
- מריה (1248–1267), נזירה.
- סנצ'ו מאראגון (1250–1275), ארכיבישוף העיר טולדו.
- לאונור (1251).
בשנת 1235 התחתן חיימה עם תרסה גיל דה וידאורה, ממנה נולדו לו שני ילדים:
בנוסף, היו לחיימה כמה ילדים לא חוקיים.
- חיימה הראשון, מלך אראגון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- חיימה הראשון, מלך אראגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חיימה ה-1, (1208–1276), מלך אראגון, דף שער בספרייה הלאומית
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה (פבלו כריסטיאני • חיימה הראשון, מלך אראגון) • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי • משפחת רמב"ן | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| חוקרי הרמב"ן (מחברי ספרים) |
שרגא אברמסון • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • חיים דוב שעוועל • יצחק אונא • רוברט חזן (אנ') | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן |