חינוך רע – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך רע
La mala educación

עטיפת ה-DVD העברי של הסרט
בימוי	פדרו אלמודובר
הופק בידי	אגוסטין אלמודובר, פדרו אלמודובר
תסריט	פדרו אלמודובר
עריכה	חוזה סלסדו, מייקל טרוניק
שחקנים ראשיים	גאל גרסיה ברנאל, פלה מרטינס, דניאל חימנס קאשו
מוזיקה	אלברטו איגלסיאס
צילום	חוסה לואיס אלקאין
מדינה	ספרד
חברת הפקה	אל דסאו
חברה מפיצה	האחים וורנר, וודו, Sony Pictures Classics
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 במרץ 2004
משך הקרנה	106 דקות
שפת הסרט	ספרדית
סוגה	נאו-נואר, סרט בלשי, סרט פשע, סרט להט"בי, סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט מתח
מקום התרחשות	קטלוניה
תקופת התרחשות	שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20
תקציב	€8,500,000
הכנסות באתר מוג'ו	badeducation
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

חינוך רע (בספרדית: La mala educación) הוא סרט קולנוע דובר ספרדית של הבמאי והתסריטאי פדרו אלמודובר, שיצא לאקרנים בשנת 2004.

זהו סרטו הארוך השנים-עשר של הבמאי. כבסרטים אחרים של אלמודובר, מתגלה לצופה כי גיבורי הסרט אינם מי שהם מתיימרים להיות, וכי מעבר לחזותם החיצונית קיימת מורכבות שעוצבה במהלך חייהם.

מעבר למאפיינים המופיעים בסרטים אחרים של הבמאי, כהתייחסויות לסוגיות המגדר והמוות, עוסק סרט זה, בין השאר, גם בנושא ההתעללות בילדים, ובהשפעותיה הרות הגורל על חייו של המבוגר השורד את ההתעללות. הסרט בנוי מאפיזודות קצרות ותפניות חדות בעלילה, כעין רומן מכתבים, ונתון במסגרת סגנונית הדומה לסרטי הפילם נואר.

הסרט עוקב אחר השתלשלות חייהם של שני חברי ילדות: איגנסיו (השחקן גאל גרסיה ברנאל) ואנריקה (השחקן פלה מרטינס). השניים הם בוגרי בית ספר קתולי בספרד של שנות ה-60, ולא היו בקשר אחר כך במשך כ-15 שנים. הם נפגשים מחדש באמצע שנות ה-80. אל חייו של אנריקה, שעם השנים הפך לבמאי קולנוע מצליח, נכנס חבר ילדותו, איגנסיו, המבקש להתנתק משמו הקודם ולהיקרא בשם הבמה "אנחל", ומגיש לו תסריט שכתב, בשם "הביקור".

אנריקה קורא את התסריט ומגלה בו מחדש את החוויות שעבר בבית הספר, את ההתנסויות המיניות הראשונות שלו עם איגנסיו ואת ההתעללויות בהם על ידי המורה, האב מנולו (דניאל חימנס קאשו). בתסריט קיימת דמות נוספת, טרנסקסואלית המתמכרת לסמים, שמתאבדת בסוף התסריט.

אנריקה אוהב את התסריט הייחודי, המבוסס על קטעים מילדותו, ומודיע לאנחל שבכוונתו לביים סרט על-פיו. להפתעתו מבקש אנחל לגלם דווקא את דמותה של זאהרה. אנריקה מתנגד לכך, וחושד שאנחל אינו איגנסיו, וההתקשרות בין השניים מתפוצצת.

אנריקה נוסע לבית אמו של אנחל בכפר קטן בגליסיה. הוא שומע מהאם שאיגנסיו מת ארבע שנים קודם לכן, ומתברר לו מי שהזדהה בפניו כאיגנסיו הוא אחיו הצעיר, חואן. האם נותנת לאנריקה מכתב שאיגנסיו שלח אליו אך חזר בדואר. אנריקה מגלה שהמכתב הוא התסריט "הביקור", שאותו כתב איגנסיו.

אנריקה מחליט לביים את הסרט, עם חואן בתפקיד איגנסיו. אנריקה משנה את התסריט, כך שהאב מנולו, אותו מנסה איגנסיו, המתמכר לסמים, לסחוט כדי לממן ניתוח להתאמה מגדרית, מביא לרציחתו של איגנסיו. בסיום צילום הסצנה, חואן פורץ במפתיע בבכי.

לבמת הצילומים מגיע לביקור מנואל ברנגר (ליואיס אומאר), שהוא האב מנולו האמיתי, שהתפטר משירות הכנסייה, נישא והפך לאב לבן. מנואל מתוודה בפני אנריקה שהסיום החדש של הסרט אינו רחוק מהמציאות: איגנסיו אכן סחט את האב מנולו, שהצליח לגייס את הכסף, אך במקביל גילה עניין באח הצעיר, חואן. חואן ומנואל החלו במערכת יחסים, ולאחר זמן מה הבינו ששניהם חפצים במותו של איגנסיו. חואן השיג הרואין טהור, שהביא למותו של איגנסיו ממנת יתר.

אנריקה מזועזע, ואינו מגלה עניין בצידוקים שנותן חואן למעשהו. קודם שחואן עוזב, הוא נותן לאנריקה מכתב אליו שאיגנסיו הדפיס סמוך למותו, ובו רק משפט הפתיחה: "אנריקה, אני חושבת שסוף סוף הצלחתי..."

• גאל גרסיה ברנאל: שחקן מקסיקני, המגלם בסרט זה שלוש דמויות:
  • אנחל, הטוען שהוא איגנסיו, ומציע לאנריקה את התסריט "הביקור"
  • חואן, אחיו של איגנסיו
  • זאהרה, טרנסקסואלית המתמכרת לסמים.
• פלה מרטינס: אנריקה גודה, במאי קולנוע, המביים את הסרט "הביקור".
• דניאל חימנס קאשו: האב מנולו.
• ליואיס אומאר: מנואל ברנגר, שהוא האב מנולו לאחר שפרש מהכנסייה.

בסרט זה, בניגוד למרבית סרטיו של אלמודובר, כמעט ולא מופיעות נשים. כל גיבוריו הם גברים הומוסקסואלים.

עלילת הסרט רחוקה מלהיות ליניארית. היא מוצגת בעיקר דרך זכרונותיהם של גיבורי הסרט, אנריקה, איגנסיו, חואן (המתחזה בחלק מהזמן לאיגנסיו) ומר ברנגר (הוא האב מנולו). זכרונות אלה נודדים קדימה ואחורה בזמן, ומערבבים בין הסרט "חינוך רע" ובין הסרט "הביקור" הנוצר במהלכו. מבקר הקולנוע אורי קליין כתב על כך: "מדי כמה זמן מחליף הסרט מהלך ומתחיל לספר סיפור חדש או שונה מזה שאחריו עקבנו עד כה - כך נדמה לפחות. ... כך מצטבר 'חינוך רע' ליצירה, שיותר מכל סרט אחר מתארת את העבר כהמצאה ואת הזיכרון כתהליך יצירתי שבורא ומעצב אותה. ... דבר אינו קיים ב'חינוך רע' חוץ מההמצאה עצמה, ואין בו מציאות חוץ מזו המדומה על ידי יוצרה."^[1]

• אתר האינטרנט הרשמי של חינוך רע
• "חינוך רע", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "חינוך רע", באתר נטפליקס
• "חינוך רע", באתר AllMovie (באנגלית)
• "חינוך רע", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "חינוך רע", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "חינוך רע", באתר Metacritic (באנגלית)
• "חינוך רע", באתר אידיבי
• "חינוך רע", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• חינוך רע, באתר של פדרו אלמודובר (אנגלית)
• אלמודובר על "חינוך רע": הסרט אינטימי אבל זה לא סיפור חיי, באתר eonline‏, 07.07.04
• אורי קליין, חינוך רע, באתר הארץ, 1 ביולי 2004 (ביקורת על הסרט)
• רואי וולמן, על לא דבר, באתר nrg‏, 1 ביולי 2004 (ביקורת על הסרט)
• שמוליק דובדבני, קל להעריך, קשה לאהוב, באתר ynet, 4 ביולי 2004 (ביקורת על הסרט)

סרטי פדרו אלמודובר

פפי, לוסי, בום (1980) • מבוך התשוקות (1982) • הרגלים מגונים (1983) • מה עשיתי שזה מגיע לי? (1984) • מטדור (1986) • חוק התשוקה (1987) • נשים על סף התמוטטות עצבים (1988) • קשור אותי! אהוב אותי! (1990) • עקבים גבוהים (1991) • קיקה (1993) • פרח הסוד שלי (1995) • אהבת בשר ודם (1997) • הכל אודות אמא (1999) • דבר אליה (2002) • חינוך רע (2004) • לחזור (2006) • חיבוקים שבורים (2009) • העור בו אני חי (2011) • לעוף מהתרגשות (2013) • חולייטה (2016) • כאב ותהילה (2019) • הקול האנושי (2020) • אמהות מקבילות (2022)

פרס התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לסרט הטוב ביותר - הפצה מוגבלת

מסיבת נישואין (1994) ‏•‏‏ טירוף של אהבה (1996) ‏•‏‏ משהו יפה (1997) ‏•‏‏ חיים בוורוד (1998) ‏•‏‏ משולש מצולם (1999) ‏•‏‏ בנים אינם בוכים (2000) ‏•‏‏ מועדון הלבבות השבורים (2001) ‏•‏‏ הדוויג והשארית העצבנית (2002) ‏•‏‏ לנשק את ג'סיקה שטיין (2003) ‏•‏‏ יוסי וג'אגר (2004) ‏•‏‏ חינוך רע (2005) ‏•‏‏ טראנסאמריקה (2006) ‏•‏‏ קינסניירה - סיפורה של בת 15 (2007) ‏•‏‏ הבועה (2008) ‏•‏‏ תיבת נוח: קפיצת המטאטא / מקלט (2009) ‏•‏‏ פיסות עפר (2010) ‏•‏‏ אני אוהב אותך פיליפ מוריס (2011) ‏•‏‏ Pariah‏ (2012) ‏•‏‏ בכל יום (2013) ‏•‏‏ זעזוע מח (2014) ‏•‏‏ מתנגן (2015) ‏•‏‏ מנדרינות (2016) ‏•‏‏ אנשים אחרים (2017) ‏•‏‏ אישה פנטסטית (2018) ‏•‏‏ ילד מחוק (2019) ‏•‏‏ רפיקי (2020) ‏•‏‏ הנערים בחבורה (2021) ‏•‏‏ אמהות מקבילות (2022) ‏•‏‏ גאוות יחידה (2023) ‏•‏‏ מוניקה (2024)