חיננית – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק ביישוב. אם התכוונתם לצמח, ראו חיננית (צמח).
מדינה | ![]() |
מחוז | יהודה ושומרון |
מועצה אזורית | שומרון |
גובה ממוצע[1] | 392 מטר |
תאריך ייסוד | 1981 |
תנועה מיישבת | המרכז החקלאי |
סוג יישוב | יישוב קהילתי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 1,705 תושבים |
- מתוכם, תושבי ישראל | 1,705 תושבי ישראל |
מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
חיננית (חִנָּנִית) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי בגוש שקד שבצפון השומרון. זהו היישוב השני הגדול ביותר בגוש אחרי שקד. (המונה את שקד, חיננית, ריחן, טל מנשה ואזור התעשייה שח"ק). אופי היישוב חילוני, אך בסמיכות אליו נמצאת טל מנשה, יישוב דתי הנחשב באופן רשמי שכונה של חיננית. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון. שמו של היישוב הוא כשם הפרח חיננית הנפוץ באזור[3].
היישוב שוכן ברום של כ-400 מ' מעל פני הים. במורד שלוחותיו הצפוניות נמצא ואדי א-סקעה, המתחבר לנחל זבדון. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב נמצא הכפר עאנין, המשמר את שמה של העיירה התלמודית "עננין" הנזכרת בכתובת רחוב.
אחת השכונות ביישוב היא מרכז קליטה לעולי חבר העמים. סמוך ליישוב נמצא אזור התעשייה שח"ק.
שטח השיפוט של חיננית 9,401 דונם[4].
החלטה על הקמת היישוב, שנקרא אז באופן זמני ריחן ב', נתקבלה בוועדת השרים להתיישבות בסוף אוגוסט 1979[5] ואושרה בממשלה באמצע ספטמבר[6], לאור טענות שלוועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים[7]. על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה[8], אך ערעורו נדחה בקולות הליכוד, אליהם הצטרפו נציגי מפלגת העבודה, שכן ההחלטה על ההתיישבות באזור התקבלה עוד לפני המהפך[9] והיישוב נועד לעבות את ההתיישבות באזור מי עמי על גבול הקו הירוק[10].
בתי היישוב הוקמו כבר באמצע שנת 1980[11], אולם העלייה על הקרקע נדחתה מסיבות שונות[12] והמתיישבים הראשונים, עולים מקווקז, עלו על הקרקע בשנת 1981. היישוב הוקם כמושב עובדים על ידי תנועת המושבים, אך מאוחר יותר הפך ליישוב קהילתי.
אתר האינטרנט הרשמי של חיננית
- חיננית - באתר המועצה האזורית שומרון
- תמונות מהיישוב, באתר המועצה האזורית שומרון.
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1493
- ^ עמוס הראל, דו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי, באתר TheMarker, 7 ביולי 2007
- ^ יוסף צוריאל, יוקמו 4 יישובים חדשים בשומרון, מעריב, 29 באוגוסט 1979
- ^ בגין יציע היום לממשלה להקים את ריחן ודותן, דבר, 16 בספטמבר 1979
הממשלה דחתה ערעור ידין בענין ריחן ודותן, דבר, 17 בספטמבר 1979 - ^ היועץ המשפטי יצטרך, דבר, 10 בספטמבר 1979
- ^ ועדת חו"ב תצביע מחר על ערעור, דבר, 18 בספטמבר 1979; המשך
- ^ ערעור ידין נדחה, דבר, 20 בספטמבר 1979
- ^ משה קול, ההצבעה על ריחן ב', דבר, 30 בספטמבר 1979
- ^ עמוס לבב, הכנות קדחתניות לעלייתם של ישובים בצפון מערב שומרון, מעריב, 1 באוגוסט 1980
תמונה, מעריב, 1 באוגוסט 1980 - ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
![]() | |
---|---|
מושבים | סלעית • ריחן |
יישובים קהילתיים | אבני חפץ • איתמר • אלון מורה • ברוכין • ברכה • ברקן • הר ינון • חוות יאיר • חומש • חיננית • חרמש • יצהר • יקיר • כפר תפוח • לשם • מבוא דותן • מגדלים • ענב • עלי זהב • פדואל • קריית נטפים • רבבה • רחלים • שבי שומרון • שחרית • שקד |
יישובים עירוניים | נופים • צופים |
מאחזים | אביתר • גבעת להבה • גבעת תקומה • גבעות עולם • הנחלה • הר גדעון • הרחיבי • חוות גלעד • חוות סקאלי • טל בנימין • מגן דן • מעוז צבי • מעלה ישראל • מצפה יצהר • סנה יעקב • שבות עמי • שלהבת • שלהבת ים |
יישובים שפונו או נסגרו | גנים • נח"ל גינת • כדים • נח"ל עירית • שא-נור |
מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון |