he.wikipedia.org

חסידות סטוטשין – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות סטוטשין היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.

קבר רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה

רבי יצחק נולד בדז'יקוב בשנת תרכ"ב לרבי משה הורוביץ מרוזבדוב ולאמו בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. לפני זמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב. בתקופה זו התבודד מספר שנים ועסק בתורה ותפילה כשהוא כמעט ולא יוצא מחדרו. היה בעל מנגן גדול ורבים באו לשמוע את תפילתו וזמירותיו בנוסח רוזבדוב. התפרסם בחריפותו ובשנינותו הרבה. בסוף ימיו דיבר רבות על הגאולה ועל ביאת משיח. היה מתנגד חריף לציונות. נפטר בסאנוק בכ"ד באדר א' ת"ש בזמן שרצה לברוח לרוסיה. בנותיו נישאו לרבי ישראל יוסף מריגליץ ולרבי נפתלי משנדישוב.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי יהודה. נולד בי"ג בתמוז תרנ"ב. היה חתנו של בן דודו רבי יהושע מריבטיטש. לאחר מעברו של אביו לטרנוב בשנת תר"פ מילא את מקומו בעיירה סטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו ליטול קויטלאך ושלח אליו אנשים לברכות. התגורר תקופה בארץ ישראל, ואחר כך שב לגליציה וכיהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת מנחת יהודה סטוטשין. היה מנשיאי כולל גליציה. נודע כבעל מנגן ומלחין. נפטר בט' בחשוון תשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.

הרב אליעזר יהושע יודקובסקי בהכנסת ספר תורה

לאחר פטירת רבי יהודה ללא בנים, החל חתנו הרב עובדיה יודקובסקי, ליטאי, לכהן ברבנות בית הכנסת. כעבור שנה החל בנו רבי אליעזר יהושע יודקובסקי לכהן באדמו"רות, על מקום סבו. חלק מהחסידים פרשו ופתחו בית כנסת עצמאי בשם "תולדות יהודה דחסידי סטיטשין", והעמידו בראשו את תלמידו של האדמו"ר, הרב מרדכי מנשה זילבר. בין הפלגים שררה מתיחות קלה, שבאה לסיומה בשנת תשע"ה, לאחר הסכם שקהילת הרב זילבער תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין"[1].

הקהילה מונה כיום בסביבות ה-100 משפחות[דרוש מקור]. האדמו"ר, רבי אליעזר יהושע מתנהג בצורה ייחודית ואינו מקפיד על גינוני כבוד הנהוגים בחצרות האדמו"רים. הוא עוסק בקירוב בחורים נושרים ובהשכנת שלום בית.

בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.

כאמור, לאחר פטירת רבי יהודה פרשו חלק מהחסידים והקימו קהילה עצמאית. בראשם העמידו את הרב מרדכי מנשה זילבר, שבתחילה כונה 'ראש החבורה' או 'רב', אולם בהמשך השנים החל לכהן באדמו"רות. הוא התפרסם כמשפיע מעבר לקהילתו, ומאות משתתפים בשיעוריו.

בשנים האחרונות הוקמו על ידי חסידיו בתי כנסיות בירושלים, בני ברק, בית שמש, וויליאמסבורג, בלייקווד, במונרו ובמונסי. בשנת תשפ"ג הוקמה ישיבה גבוהה בבורו פארק.

נוהג לשהות בישראל מדי שנה בחודשי הקיץ, והוא עורך את התפילות והטישים באהל מיוחד המוקם בירושלים בתקופה זו. רבים שאינם מחסידיו מגיעים להשתתף באירועים שעורך.

חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בצניעות. ניגוני החסידות מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" ובכיות או שמחה. כן נוהגים להתפלל במבטא גליציאני.

חסידות סטוטשין היא הממשיכה העיקרית כיום של חסידות רופשיץ.

  • החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
  • משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט
  1. ^ היסטארישער שלום אין סטוטשין!, באתר קאווע שטיבל (ביידיש)
חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי בית צ'רנוביל: צ'רנובילקוריסטשובצ'ארקסאוורוטשמקארובטריסקטולנאסקווירארחמסטריווקאשפיקובמחנובקההורניסטייפולמאלין-ראדומישלברזנהחסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלהקאפוסטליאדיניעז'יןבית קרלין-לכוביץ': קרליןלודמירלעכוויטשקובריןסלוניםקוידנובקוברין-ביאליסטוקפינסק-קרליןברסלבקוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטאקרסנהאוסטרהאסטפיןנישכיז (אוסטילה, קובלה)אניפוליליניץ-מונסטריץ'סאווראןאליקוולעדניקאמדורפרוסקורובקמינקא-מיראפאלרשקובקאשיווקא - דויד הורודוקלובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה בית רוז'ין: סדיגורהצ'ורטקובהוסיאטיןבויאןקופיטשניץאוז'ירן-בראדידרוהוביץ'בית זלוטשוב: יאמפולהראדווילזברז'זוויהלקרמניץסקאליהבית פרמישלאן: פרמישלאןקאלישגלינאסאסוב (גזע ר' משה לייב)קוסובאוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת)סקאהליאריטשובסטרליסקסטרטיןבעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטיןקומרנהאלעסק-סטניסלבסאסובירוסלבקמינקאברז'אןבוטשאטש ('אשל אברהם')סאמבורנארול
חסידויות מערב גליציה ליז'נסקרימנובדינובבלאז'ובבית רופשיץ: רופשיץגלגובלינסקמעליץדז'יקובבארנוברוזבדובסטוטשיןבית צאנז: צאנזשינאוואקשאנובבאבובגורליץראצפרטטשכויבסטרופקוברודניקברדיובגריבובצאנז-קלויזנבורגצאנז-ז'מיגראדטשקאווע • • דומברובהוישניצאפשעווראסק
חסידויות פולין אפטא-זינקוב-מז'יבוז'בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסקפיאסצנאאוסטרובצאלוקווע וולברוז'בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשיןפשדבורז'אפטא-וואלברום-וודיסלברדומסק-קרימילוברדושיץקראקא (גזע ה'מאור ושמש')חלם (ר' נטע)קוזמיר-מודז'יץלעלובקארובחלםלנטשנהאוז'רובוויליפוליליפסקבית פשיסחה: ביאלאפוריסוב-קאלושיןבית וורקא: וורקאאמשינוב (אופלה) • אלכסנדרסטריקובראדזימיןנדרזין - סקרנביץבית איזביצא: איזביצה ראדזיןלובליןמרקישובבית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז')גורטשכנובסוכטשובגוסטיניןפילץנובומינסקזיכליןויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה בית רוז'ין: בוהושליובהשטפנשטוסלויפשקאןאדז'ודבית נדבורנא: נדבורנהקרעטשניף (ביטשקוב)ראחובחוסטנדבורנה באניהפיטסבורגבישטינאסטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי)טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה)זוטשקא (סטאניסלב)בית ויז'ניץ: ויז'ניץויז'ניץ מונסיסרט ויז'ניץאנטניאווישווהצ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים')שאץדעעשפאלטישאןבוצ'צ'ה-בוטושאןסקולעןריבניץ
חסידויות הונגריה בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקאספינקאטאהשקוסוןפאפאקאליבקרעסטירמונקאטשקאפישנאסוידביקסאדהאדאס-מאטסלקה חבורת שומר אמוניםברגסז
חסידויות ארץ ישראל רבי אשר פריינדערלויאשלגמאקוואדאראגמטרסדורףמישקולץשומרי אמונים: שומרי אמוניםתולדות אהרןתולדות אברהם יצחקמבקשי אמונהחסידויות ירושלמיות: דושינסקיאמשכנות הרועיםקהל חסידי ירושליםחסידויות חדשות: חסידות שבט הלויתורת חכםנחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית בוסטוןאונגווארוויעןחסידויות חדשות: אמונת ישראלתולדות יהודה סטוטשיןהיכל התפילהשערי תפילה