חסידות סטוטשין היא חסידותגליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי יהודה. נולד בי"ג בתמוזתרנ"ב. היה חתנו של בן דודו רבי יהושע מריבטיטש. לאחר מעברו של אביו לטרנוב בשנת תר"פ מילא את מקומו בעיירה סטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו ליטול קויטלאך ושלח אליו אנשים לברכות. התגורר תקופה בארץ ישראל, ואחר כך שב לגליציה וכיהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת מנחת יהודה סטוטשין. היה מנשיאי כולל גליציה. נודע כבעל מנגן ומלחין. נפטר בט' בחשווןתשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.
לאחר פטירת רבי יהודה ללא בנים, החל חתנו הרב עובדיה יודקובסקי, ליטאי, לכהן ברבנות בית הכנסת. כעבור שנה החל בנו רבי אליעזר יהושע יודקובסקי לכהן באדמו"רות, על מקום סבו. חלק מהחסידים פרשו ופתחו בית כנסת עצמאי בשם "תולדות יהודה דחסידי סטיטשין", והעמידו בראשו את תלמידו של האדמו"ר, הרב מרדכי מנשה זילבר. בין הפלגים שררה מתיחות קלה, שבאה לסיומה בשנת תשע"ה, לאחר הסכם שקהילת הרב זילבער תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין"[1].
הקהילה מונה כיום בסביבות ה-100 משפחות[דרוש מקור].
האדמו"ר, רבי אליעזר יהושע מתנהג בצורה ייחודית ואינו מקפיד על גינוני כבוד הנהוגים בחצרות האדמו"רים. הוא עוסק בקירוב בחורים נושרים ובהשכנת שלום בית.
בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.
כאמור, לאחר פטירת רבי יהודה פרשו חלק מהחסידים והקימו קהילה עצמאית. בראשם העמידו את הרב מרדכי מנשה זילבר, שבתחילה כונה 'ראש החבורה' או 'רב', אולם בהמשך השנים החל לכהן באדמו"רות. הוא התפרסם כמשפיע מעבר לקהילתו, ומאות משתתפים בשיעוריו.
נוהג לשהות בישראל מדי שנה בחודשי הקיץ, והוא עורך את התפילות והטישים באהל מיוחד המוקם בירושלים בתקופה זו. רבים שאינם מחסידיו מגיעים להשתתף באירועים שעורך.
חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בצניעות. ניגוני החסידות מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" ובכיות או שמחה. כן נוהגים להתפלל במבטא גליציאני.
חסידות סטוטשין היא הממשיכה העיקרית כיום של חסידות רופשיץ.
החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט