טד טרנר – ויקיפדיה
- ️Sun Apr 26 2009
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1938 (בן 86) סינסינטי, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Robert Edward Turner III |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
מטרו גולדווין מאייר |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
5 |
| פרסים והוקרה |
|
| tedturner.com | |
  |
רוברט אדוארד "טד" טרנר השלישי (באנגלית: Robert Edward "Ted" Turner III; נולד ב-19 בנובמבר 1938) הוא איש עסקים אמריקאי, והבעלים של מספר חברות תקשורת גדולות. טרנר הקים בין היתר את רשת החדשות CNN, שהייתה הראשונה שהקדישה 24 שעות לשידורי חדשות בלבד. בנוסף, נודע טרנר גם כתורם למטרות שונות, בין היתר תרם מיליארד דולר לארגון האומות המאוחדות באמצעות קרן שהקים. טרנר גם היה בעליו של ארגון ההיאבקות WCW. בעברו, גם היה אלוף עולם בשייט.
טרנר נולד בסינסינטי, אוהיו שבארצות הברית. התחנך במכינת קולג' נוצרית לבנים-בלבד. החל להתחרות בשיט יאכטות בגיל 12 והתחרה במבחנים האולימפיים לאולימפיאדת טוקיו (1964). ב-1977 היה רב החובל של היאכטה Courageous בתחרות גביע אמריקה וב-18 בספטמבר 1977 הגן בהצלחה על תואר גביע אמריקה בניצחון 0–4 על אוסטרליה. ב-1993 נבחר להיכל התהילה של גביע אמריקה וב-2011 להיכל התהילה הלאומי לשיט.
טרנר ירש את סוכנות הפרסום של אביו ב-1963 לאחר שהלה התאבד. הוא הרחיב את עסקיו לתחומים אחרים בעולם התקשורת כשרכש תחנת רדיו באטלנטה ב-1970 והחל בבניית אימפריית "Turner Broadcasting System". כעשור לאחר מכן הקים את CNN, שהובילה מהפכה בעולם התקשורת, בעיקר לאחר סיקוריה הבולטים את אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר (1986) ואת מלחמת המפרץ הראשונה (1990). קבוצת הבייסבול שרכש, האטלנטה ברייבס הפכה למותג לאומי בארצות הברית, והוא הקים את משחקי הרצון הטוב, מפעל ספורט שפעל במשך כ-15 שנים.
ב-1991 הוכתר כאיש השנה של המגזין טיים, והיה לאיש התקשורת הראשון שזוכה בכך.
בשנת 2000, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.[1]
הונו הוערך בספטמבר 2011 על ידי המגזין פורבס כעומד על 2 מיליארד דולר.[2]
בספטמבר 2018 סיפר טרנר בריאיון בטלוויזיה כי הוא סובל מדמנציה עם גופיפי לואי.[3]
טרנר ידוע כפרו-פלסטיני, ואף טען (בזמן שכיהן כמנכ"ל CNN) ב-2002 כי גם מדינת ישראל מבצעת טרור.[4] בתגובה, ממשלת אריאל שרון הגיבה שהטענות של טרנר "טיפשיות".[5]
ב-2006 בריאיון לתוכנית האירוח של דייוויד לטרמן, טען טרנר בעד ההתחמשות הגרעינית באיראן: "לנו (ארצות הברית) יש 28 אלף. למה להם (לאיראן) אסור 10? ושלא נדבר על ישראל- להם יש כ-100".[6]
במעמד אחד כינה טרנר את מבצעי פיגועי 11 בספטמבר "אמיצים". עם זאת, בראיון מאוחר יותר טען ששגה בלשונו.[5]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
אתר האינטרנט הרשמי של טד טרנר (באנגלית)
טד טרנר, ברשת החברתית פייסבוק- טד טרנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארז מיכאלי, ספיריטס: באוויר עד סוף העולם, באתר וואלה, 20 בנובמבר 2013
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ Ted Turner, Forbes (באנגלית)
- ^
מייסד רשת CNN טד טרנר חשף כי הוא סובל מדמנציה, באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2018
- ^ הבעלים של CNN מאשים את ישראל בטרור, באתר TheGuardian, יוני 2002
- ^ 1 2 Burkeman, Oliver; Beaumont, Peter (18 ביוני 2002). "CNN chief accuses Israel of terror". The Guardian. נבדק ב-31 באוגוסט 2016.
- ^ James Bowman, Media Madness: The Corruption of Our Political Culture, Encounter Books, 2009-04-26. (באנגלית)
| פרס נורמן ליר למפעל חיים בטלוויזיה |
|---|
|
דייוויד ל. וולפר (1990) • גרנט טינקר (1991) • פרד דה קורדובה (1992) • דון יואיט (1993) • רוי האגינס (1994) • לאונרד גולדנסון (1995) • טד טרנר (1996) • אדגר שריק (1997) • גארי מרשל (1998) • ריי סטארק (1999) • אהרון ספלינג (2000) • דייוויד אי קלי (2001) • מרסי קרסי / קארין מנדבאך / טום וורנר (2002) • באד יורקין (2003) • לורן מייקלס (2004) • ג'ון וולס (2005) • נורמן ליר (2006) • ג'רי ברוקהיימר (2007) • דיק וולף (2008) • דייוויד צ'ייס (2009) • מארק ברנט (2010) • טום הנקס (2011) • דון מישר (2012) • ג'יי ג'יי אברהמס (2013) • צ'אק לורי (2014) • מארק גורדון (2015) • שונדה ריימס (2016) • ג'יימס ל. ברוקס (2017) • ראיין מרפי (2018) • איימי שרמן-פלדינו (2019) • מרתה קאופמן (2020) • גרג ברלנטי (2022) • מינדי קיילינג (2023) |