he.wikipedia.org

יהודה הר-מלח – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהודה הר-מלח


יהודה הר-מלח
לידה	18 במאי 1884 אומן, האימפריה הרוסית
פטירה	5 בפברואר 1960 (בגיל 75) רמת אפעל, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מוקד פעילות	ישראל
סוגה	אופרה
סוג קול	בריטון

יהודה הר-מלח (בּרגזַאלץ) (18 במאי 1884 – 5 בפברואר 1960) היה זמר ארצישראלי בעל קול בריטון וחזן. נמנה עם הסולנים של האופרה הארצישראלית והאופרה הארצישראלית העממית והיה אחד הזמרים העבריים הראשונים שהוציאו תקליט.

הר-מלח נולד בשם יהודה ברגזאלץ^[1] ליעקב יוסף ולחיה לאה בת צבי הרש באומן שבפלך קייב, בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). אביו היה סוחר בכובעים ובפרוות. כשהיה בן 8 נפטרה אמו. בגיל 10 ברח מן הבית והתלווה לחזן הנודד לייב שפירא. לאחר מכן הצטרף באודסה כזמר למקהלה שליוותה את החזן יענק'ל סורוקר. במקביל עבד בליטוש יהלומים. בשנת 1903 עבר לבירה סנקט פטרבורג, ובעקבות הצלחתו כזמר בבית מרזח התקבל ללימודים בקונסרבטוריון המקומי. הוא למד זמרה בין השאר אצל סטֶפָּן סמוֹלֶנסקי ונתמך על ידי המלחין הנודע אלכסנדר גלאזונוב. בעת לימודיו הכיר את הפסנתרן אריה אבילאה. לאחר סיום לימודיו הופיע בתפקידי סולן באופרות הממלכתיות של סנקט פטרבורג ומוסקבה. ב-1908 הוקמה בסנקט פטרבורג "החברה למוזיקה עממית יהודית", שאבילאה נמנה עם מייסדיה והר-מלח הצטרף אליה. שם הכיר את הזמר והשחקן אריה פרידמן-לבוב (שהיה לימים גיסו) והשניים הופיעו בשירי-עם יהודיים.

בעקבות מחלת ריאות עבר הר-מלח בעצת רופאיו לקרים, וב-1910 פתח בעיר פאודוסיה, בחסות החברה הממלכתית למוזיקה של פטרבורג, בית ספר לנגינה, שאותו גם ניהל. בפאודוסיה הכיר את ז'ניה לבית סטרילבר והשניים נישאו. לאחר פטירתה של רעייתו בפאודוסיה בשנת 1915 עבר ליקטרינוסלאב, הוסמך שם כמורה לפיתוח קול ושימש משנת 1917 כמורה בקונסרבטוריון. בעקבות הפוגרומים שנערכו באוקראינה ב-1918 ו-1919 נמלט הר-מלח לקרים ומשם באוניה לאיסטנבול, שם ערך קונצרטים ברוסית וביידיש, ובאוגוסט 1920 עלה לארץ ישראל.

בארץ נפגש עם חברו אריה פרידמן-לבוב והשניים הופיעו בקטעי אופרות ובשירי עם עבריים. בשנת 1921 יצא לשורת הופעות בקהיר ובאלכסנדריה, והקליט בקהיר תקליט עם שירים עבריים (בכך היה ככל הנראה הראשון שהקליט תקליט עברי). בשנת 1922 החל לעבוד כמורה לזמרה בבית המדרש למורים בירושלים, ובמקביל החל לפעול להקמת אופרה עברית בארץ ישראל. לשם כך יזם הקמתו של ועד ציבורי שעם חבריו נמנו גם פרדריק קיש, סר רונלד סטורס ותלמידו לשעבר עורך הדין מרדכי עליאש. ההנהלה הציונית הצליחה להשיג אשרת כניסה משלטונות המנדט עבור המנצח מרדכי גולינקין, שחלם להגיע לארץ ישראל לשם הקמת אופרה עברית. עם הגעתו של גולינקין ארצה סייע לו הר-מלח להגשים את חלומו והצטרף גם כסולן לצוות הזמרים. באופרה הארצישראלית שקמה הופיע בהצגות "ריגולטו", "הספר מסביליה", "הטרובדור", "פאוסט", "ליצנים", "היהודיה", "דמון", "ברון הצוענים", "רומיאו ויוליה", "שמשון ודלילה" ואחרות.

ב-1929 הקים את ביתו ונטע פרדס בשכונת בורוכוב שבפאתי תל אביב (כיום בגבעתיים). בשנת 1931 השתתף הר-מלח כסולן ראשי במסגרת האורטוריה הארצישראלית באורטוריה "אליהו" של פליקס מנדלסון-ברתולדי. במרץ 1936 השתתף בזמרה בפתיחת שידורי הרדיו של "קול ירושלים" המנדטורי. בשנת 1941 נמנה עם מייסדי "האופרה הארצישראלית העממית" ביחד עם מרק לברי וגאורג זינגר. במקביל להופעותיו באופרה הופיע גם כחזן באולם מוגרבי ובבית העם בתל אביב ולימד פיתוח קול. עם תלמידיו נמנה המלחין ידידיה אדמון (גורוכוב).

הר-מלח נישא בנישואים שניים לרבקה גרין, בתו של אביגדור גרין ואחותו של דוד בן-גוריון. רבקה נפטרה בשנת 1944.^[2] לאחר פטירתה נישא הר-מלח בשלישית, לשחקנית קטיה לבית קלצקי (1902–1992).^[3]

יהודה הר-מלח נפטר בבית האבות אפעל ברמת אפעל בז' בשבט תש"כ, בגיל 76, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.^[4] הוא הוריש את רכושו לקרן לתלמידים מצטיינים בתחום המוזיקה.

'הר־מלח (ברגזלץ), יהודה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 186–187. (הספר בקטלוג ULI)

יהודה הר-מלח, באתר זמרשת
דוד תדהר (עורך), "יהודה הר-מלח (בארגזאלץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2335
א. ש. יוריס, י. הר מלח – לחגו, דבר, 22 בנובמבר 1934
דוד סמילנסקי, הזמר יהודה הר-מלח: (להצגה החגיגית של "הספר מסביליה"), דואר היום, 22 בנובמבר 1934
יהודה הר-מלח, דבר, 7 בפברואר 1960
יהודה הר-מלח ז"ל, חרות, 7 בפברואר 1960
א. מ., לזכר נעדרים | יהודה הר-מלח, דבר, טור 1, 7 במרץ 1960

^ שמו העברי, "הר-מלח" (לעיתים נכתב "הרמלח"), הוא תרגום שמו היידי המקורי.
^ רבקה הר-מלח, דבר, 18 בספטמבר 1944.
^ קטיה הר-מלח באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
^ יהודה הר-מלח באתר חברה קדישא ת"א–יפו.

דוד בן-גוריון

אירועים פוליטיים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל

הממשלה הזמנית	מלחמת העצמאות (1947–1949) • ההכרזה על הקמת מדינת ישראל וחתימת מגילת העצמאות (1948) • פירוק המחתרות והקמת צבא הגנה לישראל (1948) • תחילת העלייה ההמונית (1948)
הממשלה ה-1	תחילת מדיניות הקיצוב (1949) • הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות (1949) • עליות חיסול גלויות (1949)
הממשלה ה-2	פעולות התגמול (1951) • תחילת פיתוח תוכנית הגרעין של ישראל (1952)
הממשלה ה-3	חתימת הסכם השילומים (1952) • המדיניות הכלכלית החדשה (1952)
הממשלה ה-4	חוק חינוך ממלכתי (1953) • תחילת הגאות הראשונה בכלכלת ישראל
הממשלה ה-7	מלחמת סיני (1956) • נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) • השביתה במפעל אתא (1957)
הממשלה ה-8	הקמת ברית הפריפריה • אירועי ואדי סאליב (1959) • ביטול מדיניות הקיצוב (1959) • מכירת נשק ישראלי לגרמניה המערבית (1959)
הממשלה ה-9	פרשת יוסל'ה שוחמכר • לכידת ומשפט אייכמן (1961) • פרשת לבון (1960–1961)
הממשלה ה-10	הקמת ועדת אגרנט (1962) • הוצאתו להורג של אדולף אייכמן (1962) • המדיניות הכלכלית החדשה (1962) • משבר המדענים הגרמנים במצרים

משפחתו

אביגדור גרין (אב) • שיינדל גרין (אם) • פולה בן-גוריון (בת-זוג) • גאולה בן אליעזר (בת) • עמוס בן-גוריון (בן) • רננה לשם (בת) • יריב בן אליעזר (נכד) • אריה בן-גוריון (אחיין) • עמנואל בן-גוריון (אחיין) • יהודה הר-מלח (גיס) • אריה פרידמן-לבוב (גיס)

הנצחתו

שונות

הסכמי לונדון • או"ם שמום • בלי חרות ומק"י • החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה • מכתב הסטטוס קוו • מן העיר אל הכפר • משל העגלה המלאה והעגלה הריקה • עוד יסופר • רגע קלפהולץ