יונה אפרת – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| יונה אפרת, 1974 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1925 פולין |
|---|---|
| פטירה | 4 ביוני 1993 (בגיל 67) |
| מקום קבורה |
בית הקברות מורשה  |
| תאריך עלייה | 1935 |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 ההגנה  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1948–1977 (כ־29 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
  |
יונה אפרת (2 באוקטובר 1925 – 4 ביוני 1993) היה אלוף בצה"ל שכיהן כמפקד פיקוד המרכז, עוזר הרמטכ"ל וחבר ועדת כהן.
אפרת נולד בפולין בשם יונה הופרט. עלה לארץ ישראל בשנת 1935. אפרת היה חבר בארגון ההגנה ובמלחמת העצמאות התגייס לחטיבת גולני בה שימש כלוחם ומפקד. במהלך הקרבות נפצע אפרת פעמיים והשתתף במבצע עובדה. בשנת 1950 מונה למפקד סיירת גולני[1]. במלחמת סיני השתתף בכיבוש שארם א-שייח' ובהמשך מונה למפקד גדוד 51 בחטיבת גולני. לאחר מכן שימש כקצין קישור עם כוח החירום של האומות המאוחדות בסיני[2] ועוזר ראש מחלקת הדרכה לנושא חיל הרגלים[3]. ב-1964 מונה למפקד חטיבת כרמלי וב-1966 מונה למפקד חטיבת גולני אותה הוביל במהלך מלחמת ששת הימים בקרבות קשים ברמת הגולן[4]. ב-1971 מונה לעוזר ראש אג"ם, תפקיד בו כיהן עד אמצע ספטמבר 1973. בסוף ספטמבר 1973 מונה למפקד פיקוד המרכז תפקיד בו נשא עד 1977. אפרת תמך בהפעלת יד קשה כלפי הפרות סדר של הפלסטינים וגרס שזו הדרך היחידה למנוע הסלמה בהפרות הסדר הפלסטיניות[5]. במלחמת שלום הגליל גויס למילואים והיה עוזר הרמטכ"ל.
לאחר שחרורו מצה"ל שימש אפרת כמנכ"ל החברה הממשלתית שירותי נפט בע"מ. היה חבר בוועדת כהן לחקר האירועים במחנה סברה ושתילה. רפאל איתן כתב שייתכן שמסקנות הוועדה הושפעו מהאיבה הגלויה ששררה בינו ובין אריאל שרון[6]. בשנת 1987 הוא מונה לנהל את מבצע "אור לגויים", לניתוק חשאי של הצרכנים היהודיים מרשת החשמל של חברת החשמל המזרח ירושלמית וחיבורם לרשת של חברת החשמל לישראל[7].
נפטר ב-4 ביוני 1993 ונטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.
- יונה אפרת באתר חטיבת גולני.
- יונה אפרת, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- יונה אפרת (הופרט) ז"ל (1950-1951), באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
- ^ יונה אפרת (הופרט) ז"ל (1950-1951), באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
- ^ שמואל שגב, פחות קסדות כחולות, מעריב, 24 בספטמבר 1963
- ^ ימימה רוזנטל, יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, 1974–1977, 1992–1995 : מבחר תעודות מפרקי חייו, גנזך המדינה, 2005, עמ' 356
- ^ הצבא הסורי לא הושמד אבל סבל אבדות כבדות, מעריב, 15 ביוני 1967
- ^ שלמה גזית, פתאים במלכודת, הוצאת כנרת 1999, עמוד 84
- ^ רפאל איתן, מצנח רביעי נפתח, ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 230
- ^ Amir S. Cheshin, Bill Hutman, AVI Melamed, Separate and Unequal: The Inside Story of Israeli Rule in East Jerusalem, pages 142-144
| מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז) | ||
|---|---|---|
|
מפקדי חטיבת גולני 
|
|---|
|
משה מן • מישאל שחם • נחום גולן • דן לנר • אברהם יפה • מאיר עמית • אסף שמחוני • יששכר שדמי • חיים בן-דוד • בנימין גיבלי • אהרון דורון • אלעד פלד • אהרן יריב • מרדכי גור • אורי בר-רצון • שלמה אלטון • יונה אפרת • יקותיאל אדם • יהודה גולן • אמיר דרורי • אורי שמחוני • חיים בנימיני • אורי שגיא • אמיר ראובני • דוד כץ • אילן בירן • ארוין לביא • עמנואל הרט • צבי פולג • גבי אופיר • גבי אשכנזי • ברוך שפיגל • משה צין • יאיר נוה • משה קפלינסקי • ארז גרשטיין • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • משה תמיר • ארז צוקרמן • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • יניב עשור • רסאן עליאן • שלומי בינדר • שי קלפר • ברק חירם • יאיר פלאי • עדי גנון |
מפקדי חטיבת כרמלי 
|
|---|
|
משה כרמל • מרדכי מקלף • מקסים כהן • צבי גרמן • יחזקאל פנט • נחמיה ברוש • צבי גרמן • חיים בר-לב • משה נצר • ישעיהו גביש • יובל נאמן • צבי זמיר • דן לנר • יהונתן דותן • רם רון • חיים אבינועם • יונה אפרת • יהודה גביש • עמנואל שקד • יעקב אלעזרי • יוסף קסטל • אורי שמחוני • יחזקאל רביד • דוד כהן • אליעזר רם • יצחק זמיר • עמוס קוצר • שמואל ארד • צבי פולג • גבי אופיר • עדי אדירי • אלישע ילין • רפי כפרי • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • שמואל אביבי • משה נידם • יואלי אור • אילן אטיאס • הושע פרידמן בן-שלום • דודי אוברמן • פיני יוסף • ארז אלקבץ • עדי גנון • עמרי רוזנקרנץ • דביר דיאמונד |