he.wikipedia.org

יחסים חברתיים – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחסים חברתיים הם היחסים שמכוונים אל פרט או קבוצה מסוימת בחברה והיחסים בין אנשים וקבוצות בתוך החברה.[1][2][3] הם יכולים להיות חיוביים[4] או שליליים[4] ויכולים לכלול פעולות רבות, כגון: חרם, אנטישמיות, כבוד וגזענות. יחסים חברתיים מושפעים מהצורה שבה קבוצות מסוימות תופסות את הקבוצה המדוברת או הפרט המדובר, ואת המעשים של הקבוצה המדוברת או הפרט המדובר.[5]

  • בנוסף, אפשר להשתמש ביחסים חברתיים כדי לתאר את המבנה החברתי של אותה קבוצה.
  • דוגמה א'[6]: ילד א' ראה את ילד ב' גונב אוכל מהקפיטריה של ביתה"ס. ילד א' הלשין למורה על ילד ב'. ילד ב' כעס על ילד א' ופתח עליו בחרם יחד עם חבריו.
  • דוגמה ב': במהלך מעצרו של דרייפוס באי השדים אנטישמים רבים שרפו בובות שלו ברחוב וקראו "מוות ליהודים!". במקרה ודרייפוס לא היה יהודי, הוא לא היה מקבל יחס כזה, בגלל שבאותה התקופה הייתה שנאה רבה כלפי העם היהודי.

יחסים חברתיים הם לא בהכרח דבר שלילי (לעומת מה שמצוין בדוגמאות הנתונות).

יחסים חברתיים הם דבר בסיסי שכל אדם צריך, אך היחסים החברתיים של כל אדם מתבטאים באופן שונה, אצל חלק מהאנשים זהו אומר קבוצה גדולה של חברים ואילו אצל אנשים אחרים זה אומר מספר של חברים בודדים.[7]

ילדים מתחילים לפתח קשרים חברתיים כבר כפעוטות (בסביבות גיל 3).[8]

מערכת חברתית ויחסים חברתיים הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות של אדם ומבריאותו הנפשית.[9][10][11][12]

יש קשר בין היחסים החברתיים והמצב הנפשי של האדם למצבו הביולוגי, כך על פי מחקרים.[4]

ההתעניינות והתחלת החקר ביחסים חברתיים החלה בצרפת לפני מעל 100 שנים כאשר סוציולוג צרפתי-יהודי בשם אמיל דורקהיים העלה את ההשערה שהפרעות בקשרים חברתיים יכולות להשפיע על הבריאות הנפשית.[1][13]

עוד חקר את הנושא באותה התקופה גם הסוציולוג הגרמני מקס ובר, אשר התיאוריה שלו (שהוא חקר) הייתה שקשרים חברתיים מורכבים גם מאינטראקציות חיוביות וגם מאינטראקציות שליליות, שאלו מייצגות השפעות הפוכות על בריאות הנפש.[14]

באמצע שנות החמישים, קבוצה של חוקרים בריטים ניסו להבין את הבסיס של יחסים חברתיים של אנשים פרטיים וקבוצות במקומות עם אורח חיים שונה (כגון: כפרים מרוחקים ושבטים המנותקים מהציוויליזציה), אז נוצר המושג "רשת חברתית" - דבר החוצה מקומות מחיה ודרכי חיים.[13]

ג'ון בולבי, פסיכיאטר ילדים בריטי, האמין שלסביבה וליחסים חברתיים בתקופת הילדות יש השפעה רבה על החיים הבוגרים.[13]

מספר רב של מחקרים נערכו בתקופה הזו אשר מקשרים בין החוסר של יחסים חברתיים וחוסר אינטראקציות חברתיות לבין מוות.[13]

  1. ^ 1 2 אליזבת' קאש, טוני באטלר, Social Relations, National Libery Of Medicine
  2. ^ קריסטין אוגוסט, קארן רוק, Social Relationships, SpringNature
  3. ^ E-Dialogue "Creating an Inclusive Society: Practical Strategies to Promote Social Integration", Division for Social Policy and Development
  4. ^ 1 2 3 ברט אוצ'ינו, קימברלי בוון, מקנזי קרליסלה, מאיה רבלין, רבקה קמפו, Interpersonal Relationships, SpringNature
  5. ^ ג'ולי זהייל, Methodological Holism in the Social Sciences, Stanford Encyclopedia of Philosophy Archive, ‏21 במרץ 2021
  6. ^ דוגמה זו היא דוגמה מומצאת
  7. ^ כותבי האתר, Social relations, Finnish Student Health Service (FSHS), 2 במאי 2023
  8. ^ קשרים חברתיים וקשיים חברתיים, באתר מכון שלם, ‏13 בדצמבר 2015
  9. ^ תום לואיס, דייוויד מתיו דויל, מנואלה ברטו, דבי ג'קסון, Social relationship experiences of transgender people and their relational partners: A meta-synthesis, SienceDirect
  10. ^ ויויאנה אמאטי, סילביה מגיאולרו, ג'וליה ריבליני, סוזאנה סאקארין, Social relations and life satisfaction: the role of friends, Genus, 2018
  11. ^ אסף גיטלר ודוד מזרחי, ביחד לבריאות: ההשפעה של קשרים חברתיים על הבריאות שלנו, בטיפולנט, 16 בספטמבר 2024
  12. ^ ד"ר אורן טנא, מה בין יחסים חברתיים ונפש בריאה?, באתר איכילוב, ‏8 בדצמבר 2024
  13. ^ 1 2 3 4 ליסה ברקמן, תומס גלאס, איאן בריסט, טרסה סימן, From social integration to health: Durkheim in the new millennium, SienceDirect, 15 בספטמבר 2000
  14. ^ טינה ווי, פרנק ג'ורדן, דניאל בלומשטיין, Transitivity and structural balance in marmot social networks, SpringerNature, ‏29 במאי 2019