לא יכול בלי – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרזת הסרט | |
בימוי |
מייקל להמן ![]() |
---|---|
הופק בידי |
טים ביבן, אריק פלנר, מייקל לונדון ![]() |
תסריט | רוב פריז |
שחקנים ראשיים |
ג'וש הארטנט שאנין סוסאמון פאולו קוסטנזו מונט מזור |
מוזיקה |
רולף קנט ![]() |
צילום |
אליוט דייוויס ![]() |
מדינה |
צרפת, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ![]() |
חברת הפקה |
StudioCanal, Working Title Films ![]() |
חברה מפיצה |
מירמקס, נטפליקס ![]() |
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה ![]() |
הקרנת בכורה | 1 במרץ 2002 |
משך הקרנה |
91 דק' ![]() |
שפת הסרט |
אנגלית ![]() |
סוגה |
קומדיה רומנטית, סרט דרמה ![]() |
מקום התרחשות |
סן פרנסיסקו, קליפורניה ![]() |
תקציב | $17,000,000 |
הכנסות באתר מוג'ו |
![]() |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
לא יכול בלי (באנגלית: 40 Days and 40 Nights) היא קומדיה רומנטית על חייו של מאט סילבן בגילומו של ג'וש הארטנט, המתנזר מכל מגע מיני למשך תקופת התענית הנוצרית.
מאט אובססיבי בכל הקשור לחברתו לשעבר ניקול למרות שחלפו כבר 6 חודשים. אובססיה זו מונעת ממנו ליצור קשרים חדשים עם נשים. אחיו הכומר ג'ון חושב שהבעיה היא מינית וכאשר מתחילה תקופת ה"תענית" הנוצרית מחליט מאט להתנזר מכל מגע מיני למשך 40 יום.
בתחילה מאט מרוצה מהתהליך ומרגיש טוב עם עצמו. לאחר כמה ימים הוא פוגש במכבסה את אריקה והם מתחילים לצאת, אך סירובו של מאט להתנשק לאחר הפגישה לא מתקבל בקלות. בינתיים מגלים חבריו לעבודה של מאט על התנזרותו ומתחילים להמר על היום בו ישבר. לאחר שבנות המשרד שומעות גם הן על ההימורים הן מנסות בדרכים שונות לפתות אותו ולזכות בכסף. מאט מצליח לעמוד כנגד כל הפיתויים וביום האחרון מזמין את אריקה למפגש חצות בביתו כדי לסיים את ההתנזרות.
באותו יום כאשר ריאן שותפו לדירה מחליט לצאת עם חברתו, מאט מבקש ממנו שישאיר את הדלת פתוחה לאריקה ויאזוק אותו למיטה בעזרת זוג אזיקים כדי שלא יתפתה לסיים את ההתנזרות לפני בואה של אריקה. בזמן שהוא נרדם מגיעה לדירה חברתו לשעבר ניקול ששמעה על ההימורים ואונסת אותו כדי לזכות בכסף. אריקה שמגיעה מיד אחר כך כועסת על מאט ועוזבת אותו. לאחר כמה ימים חברתה של אריקה מצליחה לשכנע אותה באהבתו של מאט והם זוכים לממש אותה בסצנת הסיום.
למרות שהסרט מוגדר כקומדיית נעורים ואיננו מתיימר להיות רציני. סצנת האונס בסופו עוררה ביקורת רבה על הקלות בה נתפס האונס כאשר הוא מבוצע על ידי אישה ולא להפך. הסרט איננו מתייחס לאונס כאל אקט שלילי ואף רואה בו קטע קומי. ארגונים נוצריים כגון הליגה הקתולית בארצות הברית מחו כנגד הזילות שבו מוצגת תקופת התענית.
שמו של הסרט בעברית מרמז על סרט דומה מ-1999 בשם "Giving It Up" ששמו בעברית "לא יכול בלי זה", אך למרות ששני הסרטים מאותו הסוגה ובעלי עלילה דומה אין קשר ביניהם.
- ג'וש הארטנט - מאט סוליבן
- שאנין סוסאמון - אריקה סוטון
- פאולו קוסטנזו - ריאן
- ונסה שו - ניקול
- מגי ג'ילנהול - סאם
- עמנואל ווז'יי - סוזי
- מונה מזור - קנדי
- ג'ארד פול - דאנקן