לה – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בתו מוזיקלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לה (פירושונים).

לה הוא תו בסולם התווים, שמסומן גם באות A. תדירותו באוקטבה הראשונה (של מפתח סול) היא 440–443 הרץ בכלי הנגינה המודרניים, ולפי תדירות זו מכוונים את צלילם של כלי המיתר. לה הוא הצליל של הקולן. במספור עממי נחשב התו כתו השישי בסולם התווים. בפסנתר הוא הצליל הראשון.

התו מופיע כתדירות סטנדרד גם בישומים טכניים שונים כמו בתבנית הבדיקה של ערוצי טלוויזיה או בצליל "המתנה" של הטלפון. הכלי שבדרך כלל נותן את ה"לה" לשם כוונון צלילי התזמורת הוא האבוב.

התו לה במפתחות שונים:

התו לה דיאז הוא תו הגבוה בחצי טון מהתו לה והוא מסומן ב-♯A.

התו לה במול הוא תו הנמוך מלה בחצי טון והוא מסומן ב-♭A.

סולם לה מז'ור הוא הסולם המז'ורי המתבסס על הצליל לה. רצף התווים בסולם הם: לה, סי, דו דיאז, רה, מי, פה דיאז, סול דיאז, לה. היינו, שלושה סימני היתק (דיאזים, במקרה זה) במפתח.

סולם לה מינור (טבעי) הוא הסולם המינורי המתבסס על הצליל לה. רצף התווים בסולם הם: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול, לה. אין בסולם זה כל סימני היתק במפתח.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לה

תווים
דו (C)	רה (D)	מי (E)	פה (F)	סול (G)	לה (A)	סי (B)