מיוקן – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיוקן (אנגלית: Miocene) היא התקופה הקדומה בנאוגן שבעידן הקנוזואיקון. משכה 18 מיליוני שנים, מ-23 מיליוני שנים לפני זמננו ועד לפני 5.3 מיליוני שנים[1]. היא מחולקת לשישה גילים (תתי-יחידות זמן של תקופה):
- אקוויטניאן (Aquitanian)
- בורדיגליאן (Burdigalian)
- לנגיאן (Langhian)
- סרבליאן (Serravallian)
- טורטוניאן (Tortonian)
- מסיניאן (Messinian)
בסוף תקופת המיוקן, התרחש האירוע המסיני שבמהלכו התייבש הים התיכון כמעט לחלוטין כתוצאה מסגירת מצר גיברלטר לזרימת מים מהאוקיינוס.
באמצע תקופה זו הופיעו ההומינידיים הראשונים. גם הסוסים ורוב מכפילי הפרסה התפתחו וגדלו לאורך התקופה.
- מיוקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פליאונטולוגיה - מיוקן, דף שער בספרייה הלאומית
| קנוזואיקון | ||||||
| פלאוגן | נאוגן | רביעון | ||||
| פלאוקן | אאוקן | אוליגוקן | מיוקן | פליוקן | פליסטוקן | הולוקן |