he.wikipedia.org

מנחם בן-ששון – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף מנחם בן ששון)

מנחם בן-ששון
מנחם בן-ששון, 2007
מנחם בן-ששון, 2007
לידה 7 ביולי 1951 (בן 73)
ג' בתמוז ה'תשי"א
ירושלים, ישראל
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • מלגת רוטשילד (1983) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תולדות עם ישראל בארצות האסלאם בימי הביניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מנחם בן-ששון
מפלגה קדימה עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
17 באפריל 2006 – 24 בפברואר 2009
(שנתיים)
כנסות 17
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ה־17
30 ביוני 2006 – 24 בפברואר 2009
(שנתיים)
נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים ה־13
2010–2017
(כ־7 שנים)
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
  • מלגת רוטשילד (1983)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים[1] ובעבר הנשיא והרקטור שלה. כיהן כחבר הכנסת ויושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-17, מטעם סיעת קדימה. במהלך כהונתו בכנסת עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר בישראל, שהוקמה בעקבות האזנות הסתר בתיק רמון.

בן ששון נולד בירושלים לשרה ולפרופ' יונה בן ששון (דרצ'ינסקי), שעלה מוולוז'ין והיה מרצה לפילוסופיה יהודית, ומנהל המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך. אמו של אביו יונה, פריידל (שעל שמה המעוברת[2] קבעו הוא ואחיו חיים הלל את שם משפחתם בישראל), הייתה בתו של רבי חיים הלל פריד, משנה ראש ישיבת וולוז'ין ומצאצאי ראשיה, ואביו של יונה היה הרב שמואל אביגדור הלוי דרצ'ינסקי, ר"מ בישיבת וולוז'ין בליטא. התגורר בשכונת קריית משה, בדירה שאותה חלקה משפחתו עם נחמה ליבוביץ. למד בילדותו בבית הספר דוגמה, ובישיבת בני עקיבא נתיב מאיר. שירת בצה"ל בגרעין נח"ל לקיבוץ עין צורים, ובחיל התותחנים כשליש בגדוד איכון. שימש כמדריך, מורה ומחנך בחברת הנוער בקיבוץ עין צורים, בפנימיות האגודה לקידום החינוך העל יסודי בירושלים, בתיכון הימלפרב, ובמכללת ליפשיץ. למד באוניברסיטה העברית והתמנה לפרופסור חבר. בשנת 1983 זכה במלגת רוטשילד לחוקרים צעירים מצטיינים.

עיקר מחקריו מוקדשים לתולדות עם ישראל בארצות האסלאם בימי הביניים.

בשנים 1997–2001 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 2004–2006 עמד בראש מכון בן-צבי. נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות, ראש הוועדה הפדגוגית ביד ושם וחבר המועצה המנהלת שם.

כיהן כחבר הכנסת ה-17 מטעם מפלגת קדימה, אך לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שובץ במקום בלתי ריאלי ברשימת המפלגה ופרש מהרשימה.

כיהן כנשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בין השנים 2009–2017.[1]

ב-25 בנובמבר 2012 נבחר ליו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).

מונה לנגיד האוניברסיטה העברית בשנת 2017.[3]

מנחם בן-ששון נשוי לד"ר עדה בן-ששון, בתו של השר ד"ר יוסף בורג, ואחותו של יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, ואב לשלושה. פרופ' יאיר פורסטנברג הוא חתנו. הוא אחיו של פרופ' מולי בן ששון ואחיינו של פרופסור חיים הלל בן-ששון. הוא מתגורר בירושלים.

  • הקשרים בין בני המגרב לארץ-ישראל במאות ט–יא: מקורות לתרגיל, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג להיסטוריה של עם ישראל, תשמ"א 1981
  • אמצעי קיום ופעילות כלכלית של יהודי המגרב במאות ט–יא: מקורות לתרגיל, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג להיסטוריה של עם ישראל, תשמ"ג 1983
  • חברה והנהגה בקהילות-ישראל באפריקה-הצפונית בימי הביניים: קירואן 800–1057, ירושלים, תשמ"ג 1983
  • Yaron Tzur, Jews in an era of transition, Israel: Everyman's University, 1984 (written in collaboration with Menahem Ben-Sasson)
  • הקהילה היהודית בימי הביניים: ספר-לימוד בהתאם לתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ח 1987 (עם אברהם גרוסמן)
  • יהודי סיציליה 825–1068: תעודות ומקורות, ירושלים: הוצאת בן-צבי, תשנ"א 1991
  • צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם – קירואן: 800–1057, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ו 1996 (מהדורה שנייה תשנ"ז 1997)
  • Juifs de Fès, recueil de textes de Ménahem Ben-Sasson [et al.]; textes choisis par Joseph Cohen, Côte-St-Luc Québec: Éditions Élysée, 2004 (יהודי פאס: טקסטים נבחרים של מנחם בן-ששון; הטקסטים נבחרו על ידי יוסף כהן)
  • שלמה דב גויטיין, התימנים: היסטוריה • סדרי חברה • חיי רוח: מבחר מחקרים, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג 1983
  • תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי-הביניים: קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן-ששון, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשמ"ט 1989 (עם ראובן בונפיל ויוסף הקר)
  • דת וכלכלה – יחסי גומלין: קובץ מאמרים, שי ליעקב כ"ץ במלאת לו תשעים שנה, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה 1995
  • מחקרים במשפחת הרבנים די בוטון, ירושלים: משגב ירושלים, תשנ"ח 1998 (עם זאב הרוי, ירון בן נאה, צבי זוהר)
  • האחר: בין אדם לעצמו ולזולתו, תל אביב: משכל, תשס"א 2001 (עם חיים דויטש)
  • הקנון הסמוי מן העין: חקרי קנון וגניזה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י. ל. מאגנס, תשע"א 2010 (עם ירחמיאל ברודי, עמיה ליבליך, דנה שלו) (הספר בקטלוג ULI)
נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים

יהודה לייב מאגנס • זליג ברודצקי • משה שוובה (בפועל) • בנימין מזר • יואל רקח (בפועל) • אליהו אילת • אברהם הרמן • דן פטינקין • אמנון פזי • יורם בן-פורת • חנוך גוטפרוינד • מנחם מגידור • מנחם בן-ששון • אשר כהן

יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת

נחום ניר-רפאלקס • משה אונא • זרח ורהפטיג • משה אונא • נחום ניר-רפאלקס • זרח ורהפטיג • משה אונא • יצחק רפאל • ישראל שלמה בן-מאיר • יוסף גולדשמידט • זרח ורהפטיג • דוד גלס • אליעזר קולס • אוריאל לין • דוד צוקר • שאול יהלום • חנן פורת • מיכאל איתן • אופיר פינס-פז • אמנון רובינשטיין • מיכאל איתן • מנחם בן-ששון • דוד רותם • ניסן סלומינסקי • יעקב אשר • גלעד קריב • שמחה רוטמן