הלסת העליונה – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
 | |
| תמונה תלת־ממדית של הלסת העליונה. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| שיוך |
גולגולת  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (157) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
maxilla |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A02.1.12.001 |
| TA2 (2019) |
756 |
| FMA |
9711 |
| קוד MeSH |
A02.835.232.781.324.502.645 |
| מזהה MeSH |
D008437 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0024947 |
  |
הלסת העליונה (TA: Os maxilla) היא אחת מעצמות הגולגולת. היא תחתונה לעצם המצח ועצם האף, עליונה ללסת התחתונה, תיכונה לעצמות הלחיים וקדמית לעצם היתד ועצם החך.
הלסת העליונה היא עצם לא רגולרית ובעלת סינוסים. בחלקה התחתון נמצאים שורשי השיניים העליונות, ובחלקה העליון היא מהווה חלק מארובות העיניים. בצדדיה נמצא זיז הלחי, שמופרק לעצם הלחי. המשטח התחתון שלה מהווה את החך, ובחזיתה נקב המהווה את חלל האף.
הלסת העליונה היא למעשה איחוי של שתי עצמות סימטריות, מימין ומשמאל. בראשית החיים העצמות הללו נפרדות, והן מתאחות במהלך ההיריון.
הלסת העליונה היא העצם המרכזית בפנים, ומופרקת לעצם המצח, שתי עצמות הלחיים, עצם היתד, עצם האף, המחרשה, עצם החך, עצמות הדמעות, ועצמות הכברה.
תפקידה הראשון של הלסת העליונה הוא להוות סדן לשיניים העליונות, מולן יכולות השיניים התחתונות שנטועות בלסת התחתונה לנוע בתנועות הנשיכה והלעיסה, השלבים הראשונים בפעולת העיכול. בנוסף, הלסת העליונה מהווה כל או חלק משלושה משטחים חשובים: משטח החך, שיש לו תפקיד חשוב באכילה, נשימה ודיבור, חלקו התחתון של חלל האף, והחלק התיכון-תחתון של ארובות העיניים.
-
הלסת העליונה ברביע השמאלי התחתון של האיור, צבועה בירוק כהה. מבט מצד שמאל של הגולגולת
-
מבט מלפנים ומבט מהצד בתצלום רנטגן של הגולגולת, עם הלסת העליונה צבועה באדום
-
הלסת העליונה במבט מלמטה. ניתן להבחין בקו האיחוי של שתי העצמות, או שני החצאים של הלסת העליונה שהתאחו לכדי עצם אחת, ואת התפר של המפרק הפיברוטי עם עצם החך
-
הלסת העליונה. בצד ימין ניתן להבחין בזיז הלחי, שהוא המשטח בו הלסת העליונה מופרקת לעצם הלחי
-
חלקה העליון של הלסת העליונה, עצם הלחי ועצם המצח מהווים את הגבול החיצוני של ארובת העין
-
הלסת העליונה (צבועה בוורוד), מבט מלפנים
