he.wikipedia.org

מרכז רפואי מאיר – ויקיפדיה

מרכז רפואי מאיר

הכניסה לבניין הראשי של בית החולים
הכניסה לבניין הראשי של בית החולים
הכניסה לבניין הראשי של בית החולים
על שם יוסף מאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים שירותי בריאות כללית
מנכ"ל יעקב חן
היסטוריה
תאריך ייסוד 1956
שירותים
מספר מחלקות 100
מיטות 780
http://www.mmc.org.il
גאוגרפיה
כתובת טשרניחובסקי 59 כפר סבא
מיקום כפר סבא
קואורדינטות 32°10′55″N 34°53′45″E / 32.18192778°N 34.89585°E

(למפת נתניה רגילה)

מרכז רפואי מאיר

מרכז רפואי מאיר

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכז רפואי מאיר הוא בית חולים בכפר סבא השייך לקבוצת שירותי בריאות כללית. בית החולים קרוי על שמו של ד"ר יוסף מאיר.

הסמליל הישן של המרכז

בניית מבנה בית החולים החלה בסוף שנת 1950. על פי התכנית המקורית יועד בית החולים לכלול כ-200 מיטות, אך לבקשת משרד הבריאות הוא הורחב ל-400 מיטות אשפוז. כבר בשנת 1952 הוצא להסב את בית החולים לבית חולים כללי, אך ההצעה לא נתקבלה[1]. בסוף 1953, לאחר השלמת השלד, נדון הקמת בית החולים בכנסת והוחלט שלאור המצב המתקדם של הבנייה, תושלם בניית בית החולים, למרות הירידה בצורך במקומות אשפוז לחולי ריאה[2]. בית החולים נחנך ביולי 1956 כבית חולים לחולי שחפת וריאה, על ידי קרן נכות של קופ"ח כללית, ונוהל על ידי ד"ר הופרט. בית החולים תוכנן להכיל 400 מיטות אשפוז במבנה בן 7 קומות. הוא קלט חולי שחפת מבית החולים במגדיאל שהוסב לבית חולים לחולי נפש ומבית החולים ברעננה שמבנהו הוסב לבית חולים שיקומי, בית לוינשטיין[3][4]. לאחר פתיחתו הכיל בית החולים 210 מיטות אשפוז ב-5 קומות בלבד, ובקופת חולים התנהל דיון על המשך דרכו של בית החולים[2]. הצעה אחת הייתה להכניס אליו מיטות אשפוז גריאטריות ולמחלות כרוניות ממושכות והצעה אחרת גרסה שיש להפוך את בית החולים לבית חולים כללי[5]. לבסוף הוסכם בין קופת החולים ומשרד הבריאות על הסבת בית החולים לבית חולים כללי[6], מהלך שנעשה בסוף אוקטובר 1962[7].

במהלך שנות ה-60 הוקמו מחלקות נוספות. מחלקות פנימיות, כירורגיות, אורתופדיה, אורולוגיה, עיניים, א.א.ג. ומחלקת ילדים. בשנת 1968 התמנה ישראל ברודרמן לנהל את מחלקת הריאות. במהלך תקופת ניהולו פיתח פרופ' ברודרמן את המחלקה והקים בתוכה יחידה לטיפול נמרץ נשימתי ראשונה בישראל, ובעלת מעבדה, שלימים התפתחה והפכה ל"מכון לחקר הנשימה".[8]

בשנות ה-70 נבנה בנין מרפאות חוץ, לאחריו במהלך שנות השמונים נוסף בנין "שטולברג",[9] בעוד הבניין הראשוני (הישן) הוגדר בשם בנין אשפוז.

בשנת 1977 הוקם מכון גסטרו ומחלות הכבד, בהנהלת בן-ציון נוביס.

בשנת 1978 נסגר והועבר בית היולדות הישן בכפר סבא (רחוב גלר) לאחריות מרכז רפואי מאיר.[10] המחלקה עברה למשכנה בבנין שטולברג.

בשנת 2017, הוחל בתכנון הרחבת בית החולים, על פי תוכנית המכונה "מרכז תומך לבית החולים מאיר".[11] לפי התוכנית יוקם מבנה על שטח מגרשי החנייה, מבנים בשטח של כ-97 אלף מ"ר, שיכללו מרכז מסחרי, משרדים, שירותים עסקיים, מרפאות, מעבדות, מכונים, מלונית ומלון עסקים, בנוסף ל-450 יחידות דיור מוגן, דיור סיעודי, מעונות סטודנטים ומגורי רופאים ואחיות.[12] בגלל התנגדויות דיירים משכונת סביוני כפר סבא, הבניין לא הוקם ובמקום הושקעו התקציבים בשיפוץ קומת הקרקע בכניסה לבנין שטולברג. בנוסף הוקם בו מרכז רווחה הכולל חנות פארם, חנויות ביגוד והנעלה, מתחם מזון ועוד. נכון לשנת 2025 ישנן כ- 70 מחלקות בכלל המרכז הרפואי מאיר.

בשנת 2018, לא אסר בית החולים על הכנסת חמץ לשטחו בפסח, לראשונה לאחר מספר שנים, ולמרות הנחיית משרד הבריאות שלא לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים ברחבי הארץ.[13]

באפריל 2024 קיבל מערך הטראומה, בראשות ד"ר אורי יסלוביץ', הכרה רשמית מטעם משרד הבריאות כמרכז טראומה אזורי.[14]

בשנת 2019 בוטל יעוד המנחת ובמקומו הוקם "בנין 20", הכולל חדר מיון חדש ומחלקות נוספות. ב-27 מאי 2024 נחנכה המחלקה החדשה לרפואה דחופה[15] בפועל עברה המחלקה למשכנה החדש ב-25 יוני 2024. המחלקה החדשה כוללת חדרים אישיים, מכון דימות צמוד, חדר טראומה משוכלל ומערכות ותשתיות מתקדמות.

במאי 2024, הוקמה שלוחה של המרכז לרפואה דחופה ילדים מאיר, "מאיר קידס", במרפאת רמב"ם בעיר הרצליה.[16]

בית החולים משרת אוכלוסייה של כ-450,000 תושבים, אוכלוסיית האזור הפרושה מגשר הירקון על כביש פתח תקווה בדרום ועד לכביש נתניה בצפון. בתחום זה כלולות מספר ערים גדולות: רמת השרון, הוד השרון, כפר סבא, הרצליה, רעננה ומספר ניכר של יישובים, כפרים וערים.

במרכז הרפואי מאיר כלולים אגפים נוספים, בנין מעבדות כולל מעבדות מחקר ומחלקת דימות (רנטגן). בנין פינקוס כל אגף הילדים, כולל ספורט ילדים. בבנין זה כלולים גם אגף הלוגיסטיקה של בית החולים וכן בית המרקחת של בית החולים. במבנה נפרד (קרקע) בנין אחזקה והנדסה. בעבר נכלל גם מנחת מסוקים, בצד המערבי של בית החולים.

בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרבית המחלקות והיחידות, אם לא כולן, מוכרות לצורך התמחות במקצועות הרפואה. המחלקות משתתפות באופן פעיל בהדרכת סטודנטים לרפואה בלימודים הקליניים. בבית החולים מספר רב של רופאים בעלי מינוי אקדמי.

מעבדות בית החולים מסונפות לאוניברסיטת בר-אילן.

בסמיכות למרכז הרפואי קיים בית הספר לסיעוד המכשיר אחיות לקראת הסמכה בעיסוק ולרכישת תואר ראשון אקדמי בסיעוד (B.N). בית הספר מסונף לאוניברסיטת תל אביב.

במרכז הרפואי מאיר פועלים כ־3000 (נכון ל-2022) אנשי צוות רפואה, סיעוד, פארא-רפואה ועובדי מינהל ומשק. המרכז מכיל כ-800 מיטות אשפוז[17] ומתבצעים בו כ-18,000 ניתוחים בשנה.

  • החל משנת 2008 נושא בית החולים תו תקן בין-לאומי לאיכות ובטיחות ברפואה אשר מבוסס על מודל בין-לאומי של סטנדרטים לאיכות ובטיחות המטופל ומוטמע בשיתוף עם חברת Joint Commission International) JCI). בית החולים הוא אחד משלושה בתי חולים אשר הוענק להם תו תקן זה.
  • תו תקן Iso 14001 בנושא שמירה על הסביבה ועמידה בסטנדרטיים אקולוגיים, מה שהעניק לבית החולים את התואר "בית חולים ירוק". המרכז הרפואי מאיר הוא הראשון מסוגו בארץ אשר נמצא ראוי לקבל את התו.[18]
  • בשנת 2021 נמצאו המחלקות לרפואה דחופה (מיון) של המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית בצמרת בתי החולים הגדולים בישראל ברמת שביעות רצון המטופלים מהטיפול בהם. כך עולה מסקר שביעות רצון שערך משרד הבריאות[19][20]
  • במסגרת הסכם למתן חסות רפואית לספורטאי הסגל האולימפי שנערך בין שירותי בריאות כללית לבין הוועד האולימפי, נבחר בית החולים מאיר ללוות את ספורטאי העל הישראלים בדרך לאולימפיאדה. בבית החולים הוקם צוות מומחים מיוחד מתחומים שונים, המתמחים בפגיעות ספורט ובטיפול בספורטאים ושם לעצמו כמטרה להוביל את רפואת הספורט בישראל. המרכז אף מבצע מחקרים ומעקבים אחר הספורטאים בשיתוף מכון וינגייט. בנוסף מטפל הצוות בספורטאים נוספים מקבוצות כדורגל וכדורסל כדוגמת מכבי תל אביב בכדורגל, בני השרון בכדורסל ועוד.
  • במסגרת העיסוק ברפואת ספורט, קיימת יחידה נפרדת - רפואת ספורט ילדים - בראשותו של פרופ' דן נמט.[21] מטרת היחידה לדרבן ילדים, נוער ומתבגרים לעסוק בספורט,[22] בשגרה ובמגמות תחרותיות, לשמירה על בריאותם ולהימנע מהשמנת יתר בקרב ילדים. היחידה פועלת בשיתוף עם מחלקת ילדים, יוזמת סדנאות והדרכות מתאימות לילדים, תוך מעקב ופיקוח על ביצועיהם של הילדים. היחידה גם משלבת מחקר בתחום זה.

  • מרכז לרפואה דחופה (מלר"ד)

    מרכז לרפואה דחופה (מלר"ד)

  1. ^ חיים שיבא, פרשת בית החולים מאיר, הארץ, 17 באוקטובר 1961
  2. ^ 1 2 ש. אנגל, מה יהיה על בית החולים ע"ש ד"ר מאיר?, דבר, 24 בפברואר 1959
  3. ^ נפתח בי"ח לחולי שחפת בכפר סבא, הארץ, 16 ביולי 1956
  4. ^ מ. גרטנר, מוסדות בריאות בשרון, הצופה, 21 במאי 1957
  5. ^ מתעכבת ההכרעה בגורל ביה"ח "מאיר" בכפר־סבא, על המשמר, 27 ביולי 1960
  6. ^ מה יהיה על בית החולים "מאיר"?, דבר, 22 ביולי 1962
  7. ^ היום נעשה ביה"ח מאיר - בית חולים כללי, דבר, 30 באוקטובר 1962
  8. ^ ישראל ברודרמן (בעזרתו של ערן נוביק), נשימה עמוקה: סיפור חייו של פרופ' ישראל ברודרמן, כפר סבא: הוצאה עצמית, 2017
  9. ^ ⁨? | ⁩ — ⁨⁨מעריב⁩ 16 מאי 1978⁩ │ עיתונים, באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  10. ^ תוך 24 שעות נהפך בית היולדות בכפר סבא לחלק מבית החולים, מעריב, 16 במאי 1978
  11. ^ יעל יפה, בסביוני הכפר חוששים מהמגדלים המתוכננים במאיר, ומצטרפים למאבק בתוכנית המתאר, באתר צומת השרון כפר סבא, 17 ביולי 2017
  12. ^ לירון סובול, הוועדה המקומית החליטה שלא להמליץ על תוכנית הבנייה הענקית בבית החולים מאיר, באתר צומת השרון כפר סבא, 14 בספטמבר 2020
  13. ^ רועי הדרי, במאיר מתירים השנה להכניס חמץ. גורמים בבית החולים: "אנחנו מקווים שזה לא יביא לתוצאה הפוכה", באתר צומת השרון כפר סבא, 1 באפריל 2018
  14. ^ אייל יצחקי, מערך הטראומה במאיר הוכר כמרכז טראומה אזורי: "עומד בכל הדרישות", צומת השרון כפר סבא, 28 במרץ 2024
  15. ^ אייל יצחקי, חדרים אישיים, מבנה חדשני וממוגן: נחנך המיון החדש של מרכז רפואי מאיר, צומת השרון - כפר סבא, 29 במאי 2024
  16. ^ אייל יצחקי, במקום לרוץ למיון: הושקה רשמית מרפאת מאיר קידס בהרצליה, צומת השרון, 27 במאי 2024
  17. ^ הקורונה, החיסון וכל מה שביניהם: מנהל בית החולים מאיר בראיון מיוחד, באתר צומת השרון כפר סבא, ‏27 בנובמבר 2020
  18. ^ דו"ח משרד הבריאות: מאיר ראשון במדדי האיכות בקטגוריית בתי החולים הגדולים, באתר צומת השרון כפר סבא, ‏28 ביולי 2021
  19. ^ אגף שירות וחווית האדם, [משרד הבריאות סקר חווית המטופל במחלקה לרפואה דחופה], ‏2021 מדידה רביעית
  20. ^ אייל יצחקי, דירוג גבוה מאוד לחדרי המיון של המרכז הרפואי מאיר, צומת השרון, 15 במרץ 2021
  21. ^ הוועד האולימפי | פרופ' דני נמט מונה למנהל הרפואי של הוועד האולימפי בישראל
  22. ^ פרופ' דן נמט , פרופ' אלון אליקים ונוספים, מצבים דחופים ברפואת ספורט בילדים ונוער, הרפואה חוברת מספר 1, ספטמבר 2007
בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)