מרכז רפואי מעיני הישועה – ויקיפדיה

מרכז רפואי מעיני הישועה

המרכז-הרפואי מכיוון מערב, עליו הכיתוב בית רפואה לבקשת הרבי מחב"ד[1]
מאפייני הארגון
סוג	ציבורי-פרטי
מנכ"ל	שלמה רוטשילד
היסטוריה
תאריך ייסוד	23 באוגוסט 1990
שירותים
מיטות	כ-316
www.mymc.co.il
גאוגרפיה
כתובת	הרב פוברסקי 17, בני ברק
מיקום	בני-ברק
קואורדינטות	32°05′06″N 34°50′39″E / 32.085°N 34.8441667°E
(למפת גוש דן רגילה) מרכז רפואי מעיני הישועה

מרכז רפואי מעיני הישועה הוא מרכז רפואי חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים, ומשרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט ובעיקר את האוכלוסייה החרדית.

בית החולים הוקם על ידי ד"ר משה רוטשילד במטרה להעמיד לרשות תושביה החרדים של בני ברק ושל גוש דן בית חולים המתנהל על פי ההלכה. בנוסף, לגישת מקימיו, בתי החולים הסמוכים לעיר, בילינסון ושיבא, היו רחוקים למדי, ולעיתים הייתה לכך משמעות מכרעת בהצלת חיים ובמתן עזרה רפואית דחופה. מסיבות אלו עודדו הרבנים יעקב ישראל קניבסקי, אלעזר מנחם שך וישראל אבוחצירא את ד"ר רוטשילד להקים את בית החולים.

ד"ר רוטשילד ייסד את "אגודת בית החולים" שפעלה למימוש הקמתו. תכנון הפרויקט וגיוס הכספים למענו ארכו לרוטשילד כ-14 שנה בהם גייס כ-20 מיליון דולר ברחבי העולם. רוטשילד רכש אדמת טרשים שיועדה בת.ב.ע. עבור בריכה עירונית, ולא נרתע על אף שמהנדס העיר שלח לו מכתב אזהרה שייתכן שהוא מבזבז כסף לריק.

בשנת ה'תשל"ט בחודש כסלו (7 בדצמבר 1978) התקיים טקס הנחת אבן הפינה. כשמאוחר יותר החלה בניית המרכז-הרפואי שארכה כחמש וחצי שנים, בתכנון צוות האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ.

בשנת ה'תש"ן (מרץ 1990) התקיים טקס חנוכת הבית בהשתתפות אלפי איש, כאשר אישי ציבור שונים מכבדים בנוכחותם את האירוע, ביניהם נשיא המדינה שמעון פרס. בחודש אלול (23 באוגוסט) החלה פעילותו עם פתיחת מחלקת יולדות בלבד, ובתוך שנים בודדות נפתחו מחלקות רבות.

בית החולים הופעל במשך שנה על ידי נציג משרד הבריאות, דוד שלזינגר, שהניח את יסודות הניהול וגייס את צוות העובדים.

במאי 1999 הוקמה מחלקת ילדים בבית החולים.

באפריל 2005 רכש בית החולים לראשונה מכשיר סי טי.

במאי 2016 התקיים טקס "חנוכת הבית" לבניין "המרכז לבריאות הנפש חיב"ה - מרבה דעת" שהוקם בסמיכות למרכז הרפואי^[2].

ביולי 2017 קיבל "מעיני הישועה" את יוקרת "תו התקן הבינלאומי לאיכות ובטיחות" בציון 98% - הגבוה ביותר, מארגון "Joint Commission International" לאחר הליך הכנה כשנתיים במרכז הרפואי.^[3]

בדצמבר 2018 נחנך בניין חדש: "מרכז היידן לקרדיולוגיה" בצמוד לבניין המרכזי.^[4]

באותו החודש יצא המרכז הרפואי בפרויקט גיוס מימון המונים לצורך בניית מחלקת טיפול נמרץ לילדים ומחלקה לטיפול בהפרעות אכילה,^[5] במסגרת ההתרמה גויסו כ-14 מיליון שקלים.^[6]

באוגוסט 2023 הותקף בית החולים על ידי פצחנים, וחודש אחר כך פרסמו פרטים אישיים של מטופלים.^[7][8]

בית החולים משרת כ-200,000 מטופלים מדי שנה. פועלים בו יותר מ-1,200 עובדים, ובהם כ-220 רופאים, וכ-450 אנשי סיעוד ואנשי צוות פרה-רפואיים,^[9]

בשנת 2016 זכה "מעיני-הישועה" בפעם השלישית ברציפות ב"מקום הראשון", בסקר "שביעות רצון" שערך משרד הבריאות בקרב מטופלי כלל המרכזים הרפואיים בישראל.^[10]

המרכז הרפואי נקרא על שמו של הנדבן יהושע פרישווסר מלונדון שתרם סכום ראשוני לבנייתו ("פריש וואסער" בעברית: מים רעננים; מעיין. ו"ישועה" רומז על שמו יהושע), והצירוף נלקח מהפסוק "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" (ספר ישעיהו, פרק י"ב, פסוק ג'). לבקשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון - שתמך במיזם, ושאליו הגיע רוטשילד במסגרת מסעותיו לגיוס כספים - נקרא המרכז "בית רפואה" ולא בית חולים,^[11] וכך נכתב בחזית הבניין.

עם הקמתו נוהל המרכז הרפואי על ידי מייסדו ד"ר משה רוטשילד, אחריו מונה ד"ר יורם ליוור, ובהמשך הרב גרשון לידר, ששימש קודם כמנכ"ל המרכז הרפואי לניאדו.

ביוני 2014 מונה דירקטוריון חדש למרכז הרפואי. ד"ר משה רוטשילד מונה לנשיא בית החולים, ולממלא מקומו מונה בנו שלמה רוטשילד. במאי 2015 מונה הבן למנכ"ל^[12].

משנת 2004 עד לשנת 2020 כיהן כמנהל הרפואי פרופ' מוטי רביד.

לאחר התפטרות פרופ' רביד מונתה ד"ר דורית טקס-מנובה למנהלת רפואית.^[13] ד"ר מנחם חיים ברייר הוא סגן המנהל הרפואי. החל מאוקטובר 2021 מונתה גם ד"ר דבורה פיקל לסגנית המנהלת הרפואית.

המרכז הרפואי עומד תחת הכוונתו של "ועד ההלכה" המורכב מרבנים פוסקי הלכה. במהלך השנים שימשו כחברים בוועד ההלכה: הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב נסים קרליץ והרב יצחק זילברשטיין. בשנת 2014 צורף ל"ועד ההלכה" הרב חיים קניבסקי.

רבני המרכז הרפואי הם: הרב יוסף ברוך הופנר והרב משה שאול קליין.

מאפייניו הייחודיים של בית החולים נגזרים מעובדת היותו מנוהל בקפדנות על פי כל כללי ההלכה. בכל פעולה רפואית שיש בה ספק הלכתי, מערב הצוות הרפואי את הצוות ההלכתי, בראשות רב בית החולים, ורק לאחר הכרעת ההלכה מתבצעת הפעילות הרפואית.

הפעילות הרפואית בשבתות ובחגים מתבצעת לפי כללי ההלכה. כל הפעילויות שאין בעשייתן משום פיקוח נפש, נעשות על ידי גויים בלבד. עם אלו נמנות הכתיבה, השימוש במחשבים, הדבקת מדבקות ועוד.

על פי הוראת ועד הרבנים של בית החולים, לא הותקנו בו מעליות שבת לשימוש המבקרים. כאשר ישנו צורך של הסגל הרפואי והסיעודי, להתנייד בין הקומות, הם משתמשים במעליות הרגילות.

כחלק מכללי "פיקוח הכשרות" אין אפשרות להכנסת מזון מבושל, הוראה הנאכפת בכניסה למתחם.

בבית החולים מונהגות הקפדות מיוחדות כדי למנוע טומאת כהנים: הנפטרים מפונים מהמחלקות, תוך זמן קצר מאוד (כעשרים דקות, כאשר הנוהל המקובל ברוב בתי החולים הוא שעה וחצי - שעתיים) דרך מעליות מיוחדות המותקנות בכל קומה (בכך נמנע איסור טומאה מדרבנן - סוף טומאה לצאת, לפיו גם מקום שאין בו מת נטמא, אם המת אמור לצאת דרכו). בנוסף, חדר המתים ממוקם בביתן נפרד לחלוטין מבית החולים.

במקום פועל כולל אברכים מייסוד ד"ר רוטשילד, בראשות הרב אקרמן, ובמימון המרכז הרפואי^[14].

בקומה השנייה נמצא בית הכנסת של "קהילת עדת ישראל" שהוקם על ידי הרב יוסף הופנר (רב בית החולים) והרב בנימין שלמה המבורגר. רב הקהילה הוא הרב אליעזר דינר. בית הכנסת הוא הראשון מסוגו במדינה מכיוון שהתפילות בו מתקיימות על פי מנהג פרנקפורט הישן ולא על פי המנהגים הייקיים הרגילים שנהגו קהילות אחרות בארץ כדוגמת "אהבת תורה" ו"מקור חיים".

• אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי מעיני הישועה

• מרכז רפואי מעיני הישועה, ברשת החברתית פייסבוק

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)