he.wikipedia.org

משתמש:Amire80/דברים משעממים – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חתן הצעיף המפוספס – פרס הניחומים באליפות הבין־גלקטית לרובוטים גיטריסטים. צילום: אשת יחסי הציבור של אמיר א׳ אהרוני

תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי א"ר יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן חד אמר אתוספו ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי

אני אמיר אלישע אהרוני ואני כותב כאן כי אני מת על הרעיון של כלכלת מתנות.

כדי ליצור איתי קשר ר׳ יצירת קשר.

דברים שאולי תרצו לדעת עליי:

נולדתי במוסקבה ב־1980. למדתי לנגן בפסנתר ולקרוא תווים בגיל ארבע וקצת אחרי זה למדתי לקרוא ברוסית. התעניינתי בשפות זרות מגיל חמש – נסעתי לטיול באוקראינה ונורא סקרן אותי שכותבים שם באותו אלפבית, אבל מדברים קצת שונה. למדתי אנגלית בבית ספר עם אנגלית מורחבת מגיל שבע. למדתי עברית מגיל עשר. עליתי לישראל בגיל אחת־עשרה. במשך שנתיים גרתי בקיבוץ החותרים (החילוני) ובאותו זמן למדתי בישיבה תיכונית – בזכות הישיבה ספגתי קצת מסורת, אבל בזכות (?) הקיבוץ לא ממש הפכתי לשומר מצוות. אחר כך גרתי בנשר – עיר שלעולם לא תגיעו אליה, ושכנראה לא באמת קיימת (כך כתבו פעם בבלייזר). שירתּי בצה"ל בין השנים 1998–2005 בתפקיד שקשור קצת למחשבים. תוך כדי השירות הצבאי התחלתי בשנת 2002 לימודי בלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר השחרור עברתי לגור בירושלים ועבדתי בחברת NDS והמשכתי לאִטי בלימודים. בשנת 2007 עברתי לחיפה ועבדתי בחברת F5 בתל־אביב. ב־2008 חזרתי לגור בירושלים והתרכזתי בלימודים כדי להשלים סוף־סוף את התואר הראשון. במשרה חלקית אני עובד בתכנות כלי נגישות לשוניים בחברת לט׳ס טוק.

את ויקיפדיה גיליתי קצת אחרי השחרור מהצבא ב־2005. פעם כתבתי בעיקר באנגלית ומדי פעם ברוסית, אבל אחר־כך החלטתי להתרכז בעברית. ב־2007 מוניתי למפעיל מערכת בוויקיאנגלית וב־2008 – בעברית.

בראשית 2010 הצטרפתי לעמותת ויקימדיה ישראל. בשנת 2011 נבחרתי לוועד העמותה.

מתחילת תשע״ב אני עובד בקרן ויקימדיה על שיפור התמיכה של מדיה־ויקי, התכנה מאחורי ויקיפדיה, בשפות זרות ובמיוחד בשפות שנכתבות מימין לשמאל. אם לא כיף לכם לכתוב מימין לשמאל בוויקיפדיה או בכל תכנה אחרת, אני רוצה לשמוע על זה ולנסות לתקן על זה.

אני שונא את השאלה הזאת. האמת היא שאני בכלל לא יודע הרבה שפות; אני מכיר הרבה אנשים שיודעים הרבה יותר שפות ממני, והם גם יודעים אותן הרבה יותר טוב ממני, אבל הם מצליחים לא לעשות מזה עניין. הלוואי עליי הצניעות שלהם.

לגבי אנגלית ר׳ למעלה. במסגרת לימודי הבלשנות באוניברסיטה העברית למדתי את השפות הבאות: הודו אירופית עתיקה (תשס״ג), ליטאית (תשס״ד–ו), לטינית (תשס״ד–ה), איטלקית (תשס״ה–ז), איטלקית יהודית (תשס״ה), אמהרית (תשס״ו–ז), ערבית (תשס״ז), ספרדית (תשס״ז), קטלאנית (תשס״ח) ופרובנסלית (אוקסיטנית, תשס״ט). בנוסף לאלה עשיתי כל מיני קורסים על תאוריה בלשנית סטרוקטורליסטית, תחביר וכיו״ב וגם כתבתי קצת עבודות. בתשס״ט התחלתי גם בלימודים לתואר בלשון העברית. ובתש״ע סיימתי. אחר־כך עוד למדתי קצת מליאלם. באמת.

אני מוסמך מכון רמון ליול ברמת intermedi‏ (4 מתוך 5)

אני יכול להבין לא רע כל שפה סלאבית – אוקראינית, בלארוסית, סרבית, בולגרית, פולנית, צ׳כית וכו׳, ולא רק כי אני יודע רוסית, אלא גם כי קראתי קצת בספרי דקדוק של כל אחת מהן. כנ״ל לגבי שפות רומאניות – ספרדית, איטלקית, צרפתית, פורטוגלית וכו׳, אם כי קטלאנית היא היחידה שאני ממש מדבר בה שוטף.

כמו שאמרה המורה שלי לקטלאנית, אני אחד ש„יודע לסקרן את עצמי בדברים” (sap interessar-se per les coses) – מעלה טובה שאני לא מתבייש להתגאות בה ומאחל שתהיה לכל אחד. אני גם מכור לספרים, ובמיוחד למילונים ואנציקלופדיות, דבר שבהחלט עוזר לי להיות ויקיפד וגורם לאנשים אחדים לחשוב שאני קצת שרוט, אבל גם בזה אני ממש לא מתבייש.

שֶׁיָּבִינוּ לְמַעֲשַׂי שֶׁעָשִׂיתִי

— יהודה עמיחי, „גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות”

הו, ריבונו של עולם! איזה כבוד! איזה חסד מופלא, שאיני ראוי לו כלל: אני יודע את האלף־בית הרוסי!

החיים שלי מתחלקים לשלושה פרקים:

  • 1980–1991: ברית המועצות
  • 1991–2006: ישראל; אימוץ זהות ישראלית
  • 2006: גילוי תוסף הפיירפוקס המופלא ToCyrillic, שבזכותו קיבלתי את היכולת לכתוב במהירות ברוסית במחשב ונזכרתי שאני עוד יודע לכתוב בשפה הזו ושיש בזה המון יתרונות. וזה גם מחמם את הלב. הזהות הישראלית רק התחזקה. (שמו של התוסף השתנה בינתיים ל־Transliterator והוא מתאים עכשיו גם לשפות רבות אחרות.)

לקראת הבחירות לנשיאות רוסיה, שנערכו בשנת 2008, ושבהן נבחר המחליף של ולדימיר פוטין פתחתי את המיזם הזה, שתפקידו לדאוג שיש מאמרים טובים על אנשים ששמם הועלה כמתמודדים אפשריים.

הבחירות כבר מאחורינו, אבל לכל אחד מהאנשים האלה יש חשיבות אנציקלופדית וצריך לכתוב עליהם ערכים.

ברוסיה הסובייטית הדברים הגדולים היו גדולים והדברים הטובים היו טובים.

סובייטי פירושו טוב, זכרו את זה.

אלה לא סתם גיבורי ילדות. לא סתם אמנים מוכשרים, סרטים טובים ודמויות זכורות. זוהי אחת התרבויות המדהימות שהצמיחה האנושות – ואחת המושמצות שבהן. לקח זמן עד שנפל לי האסימון הזה, אבל מאז שנפל, אני פשוט אדם אחר. אז הגיע הזמן לעשות אתה צדק.

כמה הערות:

  1. מדהים כמה יהודים יש ברשימה הזאת, אבל זה ממש לא היה הקריטריון שלפיו בחרתי את האנשים. בחרתי אותם לפי חשיבות, לפחות בעיניי. גדלתי על רובם, וכילד לא ידעתי שהם יהודים. לא ידעתי שאני יהודי. לא ידעתי מה זה בכלל „יהודי”. אבל כן, אנחנו מתברגים יפה בחיי תרבות של כל מדינה שאנחנו מגיעים אליה. שיחקנו אותה.
  2. הרשימה ארוכה וייקח לי המון המון זמן להכחיל אותה. לא חייבים לחכות לי, אפשר להתחיל.
  3. אפשר להוסיף שמות לרשימה. זה דף המשתמש שלי, אז אני שומר לעצמי את הזכות להסיר את התוספות.
  4. מי שרוצה להפוך את זה למיזם לכתיבת ערכים על רוסיה, יכול להעתיק את הרשימה. (ספרו לי, שאדע.)
  5. יש פה דמויות שלכאורה שייכות לתקופה של לפני ברית המועצות או אחריה. אז למה בכל זאת „סובייטית”? אני מניח שצריך היה להיוולד בברית המועצות כדי להבין את זה באמת. „הילדה עם האפרסקים”, למשל, הוא ציור שנוצר על ידי אמן שחי ומת לפני שהייתה קיימת המילה „סובייט”, אבל הוא הופיע בספרי לימוד של בתי ספר סובייטיים, אז ילד שגדל כסובייטי זוכר אותו כאחד הדברים החיוביים בחינוך הסובייטי שלו. לעומת זאת ארטמי לבדב ולהקת לנינגרד נולדו בשלהי עידן ברית המועצות והפעילות האמנותית שלהם התחילה אחרי קריסתה, אבל הקשר שלהם למסורת של עיצוב ומוזיקה בברית המועצות ברורה מאֹד. ובסופו של דבר זה הכל רצף של תרבות רוסית.

ברוסיה הסובייטית ליצן הוא לא סתם איש עם מסכה שעושה יומולדת לילדים בני שלוש. ברוסיה הסובייטית ליצן הוא אׇמן באותה ליגה עם שחקני קולנוע ותיאטרון. תחשבו על זה.

זה די מדהים, אבל כמעט כולם ברשימה הזאת יהודים.

(אתם יכולים להרחיק את היום שזה יקרה על ידי הוספה של קישורים למעלה.)

וְיִסְלְחוּ לִי עַל מַעֲשַׂי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי

— יהודה עמיחי, „גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות”

  • נענת המים

רשימת היצירות החשובות בכל אחד מששת העשורים הראשונים של המדינה. התפרסמה ב־7 לילות, 11.04.2008.

וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבָּרְנוּ בֵּינֵינוּ
הִתְחִילוּ בַּמִּלִּים, "אֲבָל אֲנַחְנוּ".

— יהודה עמיחי, "גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות"

אני מנסה לשפר את דפי המדיניות של ויקיפדיה. זהו ניסיון לשלב בין דברים מוכנים מוויקיפדיה האנגלית למה שמקובל בזו העברית כ„תורה שבעל פה” ולהפוך זה למדיניות כתובה. (ר' גם בקרתגו שלי.)

מראיינים אותי לסרט על ויקיפדיה במפגש פסח תשס"ח. נשאלתי על אמנון יצחק ועל הכתב הכרמלי.

משהו שכתבתי תורגם לשפה המלאית.

אתם קולטים את זה?

אני, אמיר א׳ אהרוני הקטן מישראל, כתבתי משהו ומישהו במדינה רחוקה עם ממשלה שלא אוהבת את ישראל השקיע כמה דקות מזמנו ותירגם את זה למלאית.

זה תורגם גם ל:

  • יפנית
  • סרבו־קרואטית
  • טורקית

אני מת על ויקיפדיה.

למען הסר כל ספק: כל אלה הם מקרים שמקומם לא בוויקיפדיה. אבל זה מצחיק, לפחות אותי.

-site:wikipedia.org -site:wikiquote.org -site:babylon.com -site:wapedia.mobi -site:walla.co.il -site:top-swiat.eu -site:paintball24web.info -site:ency.tcv.pl -site:linux24info.info -site:straightworldbank.com -site:mp103.eu -site:encyklopedia.netiz.pl -site:our-encyclopedia.com -site:pracuj24web.info -site:firmy24.swinoujscie.pl -site:info24linux.info -site:wiosenny.gmina.pl -site:miniwiki.org -nabut.com -site:milon.co.il -site:bukisa.com -site:m-search.jp -site:wikilingue.com -site:openfun.org -site:milon.g.co.il -site:winelib.com -site:wiki-mirror.be -site:viewingextremebeauties.com -site:arbeitsgemeinschaft.net -site:budrys.info -site:instapedia.com -site:kredki.info.pl -site:wikipedikia.org