ניתוח להתאמה מגדרית – ויקיפדיה
- ️Tue Jun 30 2015
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להרחיב עוד על סוגי הניתוחים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להרחיב עוד על סוגי הניתוחים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
הכרה בשינוי מגדר, ניתוח לא נדרש
הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש
אין הכרה בשינוי מגדר
בלתי-ידוע / מעורפל
ניתוח להתאמה מגדרית (מכונה גם ניתוח לשינוי מין) הוא מונח כללי המתייחס למספר ניתוחים אפשריים, המוצעים לאנשים טרנסג'נדרים כדי לשנות את מראה ותפקוד מאפייניהם המיניים כדי להתאימם לזהותם המגדרית.
ניתוחים אלה יכולים לכלול ניתוחי חזה, הסרת איבר המין, הסרת בלוטות המין (אנ'), יצירת איבר מין של המין הרצוי. הניתוחים משנים את המבנה הגופני-אנטומי, ובהסרת בלוטות המין גם את הפרופיל ההורמונלי, אך אינם משנים את המבנה הכרומוזומלי של הפרט ואינם מקנים לו יכולות הפריה או היריון של המין הנגדי.
לא כל הטרנסגנ'דרים מעוניינים לעבור ניתוח התאמה מגדרית כלשהו, ואלה שכן עשויים לעבור ניתוח אחד או יותר, בדרך כלל במקביל לטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית.
מאחר שטרנסג'נדרים הם אנשים שזהותם המגדרית שונה מחזותם החיצונית, משמש הניתוח, לאחר שאושר כדין, כדרך להתאמה מגדרית. לפיכך, השם הנכון מקצועית הוא "ניתוח להתאמה מגדרית", ולא "ניתוח לשינוי מין". המין (המגדר) אינו משתנה, אלא נשאר יציב; בעוד החזות החיצונית משתנה באמצעות הניתוח ומותאמת למגדר של האדם[1].
לתיאור ניתוחים באיברי המין, רווח גם השימוש בשם "ניתוח לשינוי מין", משום שהפעולה הכירורגית היא שינוי איברי המין של המנותח. בעוד שהרצון להתאים את המין למגדר יכול להיות הסיבה לניתוח, הוא איננו מגדיר את עצם ההליך.
פות של טרנסג'נדרית לאחר ניתוח היפוך פין
ניתוח זה כולל את הסרת הפין והאשכים ויצירת נרתיק ודגדגן, למשל באמצעות ניתוח היפוך פין (אנ').
ניתוחים וטיפולים נוספים עשויים לכלול השטחת הגרגרת, קיצור מיתרי הקול, שינוי מבנה עצמות הפנים, הסרת שיער לצמיתות והגדלת החזה.
פין של טרנסג'נדר לאחר ניתוח מטוידופלסטי
אצל גברים טרנסג'נדרים מסירים את הרחם והשחלות ובונים איבר מין זכרי (אנ').
ערך מורחב – ניתוח ליצירת חזה גברי
 ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית | ||
| ||
| פורטל להט"ב |
הניתוח הראשון להתאמה מגדרית בוצע על ידי מגנוס הירשפלד ב-1906, המנותח היה גבר טרנס בשם קרל באר[2]. הירשפלד ניתח גם את לילי אלבה ב-1930, תהליך שתועד בספרה "מגבר לאישה" והיווה סנסציה בינלאומית בתקופתו וכן השראה לספר ולאחר מכן גם לסרט הקולנוע "הנערה הדנית".
ביצוע ניתוחים להתאמה מגדרית נמצא בדיון בקהילה הרפואית והכללית, במיוחד לאור אי-ההפיכות של הניתוחים. לגבי ניתוחים באינטרסקס, ישנם המסתייגים מניתוחים להתאמה מגדרית בתינוקות אינטרסקסואליים ומדגישים את הצורך בקבלת המגוון השונה שיש בטבע או את זכותו המלאה של אדם להחליט מה לעשות עם גופו בבגרותו.
לגבי ניתוחים במבוגרים, התקיימו בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 דיונים לגבי התועלת בניתוח. היו שטענו שמדובר בניתוח חשוב הנותן לאנשים תקווה. אחרים טענו שמדובר בניתוח שעלול לגרום להרס מוחלט של האישיות[3]. בבית החולים שליד אוניברסיטת ג'ונס הופקינס השעו ביצוע ניתוחים להתאמה מגדרית בשנת 1979, בעקבות מחקר שלא מצא יתרון לניתוח על פני טיפולים אחרים[4]. בעשור השני של המאה ה-21, מקובל שניתוחים אלו, בקרב אנשים טרנסג'נדרים המעוניינים בהם, הם מועילים ולעיתים אף הכרחיים להקלה על דיספוריה מגדרית[5].
בהתייחס לניתוח להיפוך פין, בשיעור שביעות הרצון מהתוצאה יש שונות גבוהה בין מחקרים שונים. שיעור שביעות הרצון המדווח מהפונקציונליות של הנרתיק המלאכותי נע בין 56% ל-100%, שיעור שביעות הרצון מהאסתטיקה שלו נעה בין 75% ל-100%, ושיעור שביעות הרצון הכללית נע בין 69% ל-100%[6].
- ערך מורחב – טרנסקסואליות באיראן
לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979 אסר שלטון ח'ומייני על יחסי מין בין בני אותו מין, אולם התיר מעבר מגדרי לאחר ניתוח, באישור בית משפט. מצב זה הציב בפני הומואים ולסביות מחוץ לארון שתי אפשרויות - הסתכנות בענישה שעלולה לכלול מאסר, מלקות ובמקרים מסוימים אף עונש מוות, או ביצוע ניתוח התאמה מגדרית[7][8].
על פי דיווחים בתקשורת המערבית בשנת 2020, כ-4,000 ניתוחי התאמה מגדרית מבוצעים מדי שנה באיראן. על פי נתוני משרד הבריאות האיראני לשנת 2012, כ-56% מהניתוחים הם למעבר מזכר לנקבה, וכ-44% הם למעבר מנקבה לזכר. על פי ארגון אמנסטי ואקטיביסטיים מקרב חברי הקהילה הלהט"בית המקומית, מטרת השלטון היא להפוך את איראן למדינה שאין בה הומואים ולסביות, והם רואים בדילמה החוקית שבה נמצאים חברי הקהילה האיראנים מצב של ניתוח בכפייה[7][8].
האזרחים שעוברים את הניתוח מקבלים כיסוי מלא מהמדינה על הוצאות הניתוח וטיפול הורמונלי, בנוסף למענק כספי חד פעמי[8]. עם זאת, הרשויות האיראניות לא מספקות תמיכה סוציאלית במטופלים ובמטופלות לאחר הניתוח, ופעמים רבות הם מנודים ממשפחתם ומהחברה, מה שעלול להוביל להתדרדרות לשולי החברה ולתופעות כמו זנות[7].
בשנת 1986 נקבע לראשונה הנוהל לשינוי מין בישראל של משרד הבריאות שהיה יוצא דופן ומתקדם לתקופתו - היות שהסדיר לראשונה את הטיפול הרפואי הנחוץ לרבים מהקהילה הטרנסג'נדרית המעוניינים לבצע שינויים בגופם, ואף מימן אותו מתוך סל הבריאות[9]. הנוהל נקבע בעקבות תביעה שהגישה טרנסג'נדרית שניתוחה נכשל והותיר אותה למעשה ללא איברי מין במשך שנתיים. ב-2014 עודכן הנוהל בהתאם להתקדמות שחלה בתפישה הקלינית של טרנסג'נדרים ובצרכיהם[10]. הגיל המינימלי לביצוע הניתוח הורד מ-21 ל-18, תקופת האכשרה במהלכה המועמד נדרש לחיות בזהות המגדרית החדשה קוצרה משנתיים לשנה ונקבע גם נוהל לשינוי המין בתעודת הזהות ללא ניתוח. קיימת ועדה ציבורית שתפקידה לאמת את הצורך ואת ההתאמה של הפונה אליהם לניתוח, המורכבת מפסיכיאטרית בכירה, מנתח פלסטי בכיר, פסיכולוגית קלינית, אורולוגית ואנדוקרינולוגית, יחד עם נציגה מהקהילה הטרנסג'נדרית[11]. נכון לשנת 2020, הוועדה היחידה ממוקמת במרכז הרפואי על-שם שיבא - תל השומר, שם גם מתבצעים הניתוחים התחתונים להתאמה מגדרית מזכר לנקבה. במקרה של גברים טרנסג'נדרים, כיוון שאין בארץ מנתח פלסטי המוסמך לבצע את הניתוחים, הם ממומנים לביצוע מחוץ לישראל[10]. בשנת 2022 נוסף לסל הבריאות מימון לטיפולי נישוי קול לנשים טרנסג'נדריות[12].
- ערך מורחב – חרטה על הליך התאמה מגדרית
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה שנערכה בשנת 2021 בחנה את שיעור החרטה בקרב מי שעברו ניתוח להתאמה מגדרית. בהתבסס על 27 מחקרים שהתפרסמו וכללו 7928 משתתפים שעברו סוג כלשהו של ניתוח להתאמה מגדרית, נמצא כי שיעור החרטה הוא נמוך ביותר (1%). הסיבה השכיחה ביותר לחרטה הייתה נסיבות פסיכו-סוציאליות, במיוחד עקב קשיים שנוצרו כתוצאה מהחזרה לחברה עם המגדר החדש בסביבות חברתיות ומשפחתיות. סיבות אחרות פחות נפוצות היו שהניתוח לא השיג את המטרות הכירורגיות ברמה אסתטית ופסיכולוגית.[13]
מחקר משנת 2023 על ניתוח ליצירת חזה גברי מצא שיעורים נמוכים מאוד של חרטה ושיעורים גבוהים מאוד של סיפוק מהתוצאות.[14]
- טיפולים כירורגיים לטרנסג'נדרים, אתר GoGay
- לין קונוויי, ווגינופלסטיקה: ניתוח שינוי מין מזכר לנקבה - היסטוריה, תיאורים, תמונות, מראי‑מקום וקישורים, umich.edu
- סרטון הסבר - כולל המחשה כללית לאופן שבו מתבצע ניתוח התאמה מגדרית מזכר לנקבה וצילום של תוצאות הניתוח
- ד"ר חיים קפלן, שינוי מין, ראיון בתוכנית "בריאות 10"
- שלמה שמיר, כיצד מברכין על ניתוח לשינוי מין?, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
- דן אבן, מקשים על המין למצוא את מינו, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
- איתי גל, כך מתבצע ניתוח לשינוי מין - שלב אחר שלב, באתר ynet, 20 במאי 2015
- מור שמעוני, המסע לחיים לחדשים: איך מבצעים שינוי מין בישראל?, באתר וואלה, 4 ביוני 2015
- מיתוסים על שינוי מין באתר ברית הלביאות.
הניו יורק טיימס, AP וגרדיאן, הוותיקן נגד ניתוחי התאמה מגדרית, באתר הארץ, 9 באפריל 2024
- ^ עדי סברן, איריס רחמימוב, בין קפלי החצאית: חייו השונים של קרל מ. באר, "זמנים", גיליון 161, 30/6/2015
- ^ עופר אדרת, האדם הראשון ששינה את מינו - סוכן ביטוח מבת ים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2015
- ^ ביצוע ניתוחי שינוי מין, מעריב, 8 בנובמבר 1985; המשך
- ^ ג'ונס הופקינס הפך את עורו, מעריב, 14 באוגוסט 1979
- ^ Standards of Care(הקישור אינו פעיל, 3.12.2021) ,The World Professional Association for Transgender Health
- ^ הס ואחרים, Satisfaction With Male-to-Female Gender Reassignment SurgeryResults of a Retrospective Analysis, Deutches Artzeblatt international, נובמבר 2014
- ^ 1 2 3 דרור בלילטי, איראן כופה על הומואים ולסביות לעבור ניתוח לשינוי מין, באתר מאקו, 5 במרץ 2020
- ^ 1 2 3 דני זאק, איראן: יותר מ-1,300 אזרחים עברו ניתוח לשינוי מין ב-4 שנים, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2012
- ^ לילך בן דוד, ניצחון לקהילה הטרנסג'נדרית: עודכן הנוהל לשינוי מין של משרד הבריאות, באתר שיחה מקומית
- ^ 1 2 ניתוחים לשינוי מין, באתר משרד הבריאות
- ^ אתר מעברים - ניתוחים
- ^ ענבר טויזר, בשורה לקהילה הגאה: המדינה תממן שינוי קול לטרנסג'נדרים | החלטות ועדת סל התרופות, באתר מאקו, 19 בינואר 2022
- ^ Valeria P. Bustos, Samyd S. Bustos, Andres Mascaro, Gabriel Del Corral, Regret after Gender-affirmation Surgery: A Systematic Review and Meta-analysis of Prevalence, Plastic and Reconstructive Surgery. Global Open 9, 2021-03, עמ' e3477 doi: 10.1097/GOX.0000000000003477
- ^ Lauren Bruce et al, Long-Term Regret and Satisfaction With Decision Following Gender-Affirming Mastectomy, JAMA Surgery, 2023 doi: 10.1001/jamasurg.2023.3352 (באנגלית)
.jpg)
