he.wikipedia.org

סול בלו – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סול בלו
Saul Bellow
לידה 10 ביוני 1915
לאשין, קוויבק, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 2005 (בגיל 89)
ברוקליין, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Solomon Bellows עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Morningside Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ברוקליין, מונטריאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת שיקגו, Roberto Clemente Community Academy, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, Camp B'nai Brith, Weinberg College of Arts and Sciences עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הרפתקאות אוגי מארץ', הרצוג, הנדרסון מלך הגשם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ דלמור שוורץ, רודולף שטיינר, מארק טוויין, מרסל פרוסט, פרנץ קפקא, פיודור דוסטויבסקי, ג'וזף קונרד, וילהלם רייך, אנטון צ'כוב, מיגל דה סרוואנטס, ג'יימס ג'ויס, תומאס מאן, סטנדל, ויליאם שייקספיר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אדם בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סול בלואנגלית: Saul Bellow;‏ 10 ביוני 19155 באפריל 2005) היה סופר קנדי-אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976.

זכה בפרס הרצאת ג'פרסון לשנת 1977[1] ובפרסים רבים נוספים.

בלו נודע בעיקר בכתיבת רומנים החוקרים את הבידוד, הניתוק הרוחני והאפשרות להתעוררות האדם. נחשב, על ידי מבקרים רבים, לאחד הגדולים בסופרי ארצות הברית.

בלו נולד בשם סולומון, בלאשין, פרבר בעיר מונטריאול בקנדה, להורים שהיגרו מסנקט פטרבורג. בגיל 9 עברה משפחתו לארצות הברית לעיר שיקגו. בלימודי התואר הראשון באוניברסיטת נורת'ווסטרן התמקד באנתרופולוגיה, ונטען שללימודים אלו הייתה השפעה על כתיבתו. הוא סיים תואר שני באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. לימד יותר משלושים שנה בוועדה למחשבה חברתית (Committee on Social Thought) באוניברסיטת שיקגו וכן במוסדות אקדמיים רבים אחרים, בהם אוניברסיטאות מינסוטה, ייל, ניו יורק, פרינסטון ובוסטון, שם הרצה בחוג לאנגלית. לשם קבלת המשרה בבוסטון עזב את שיקגו אחרי שנים רבות, ועבר להתגורר במסצ'וסטס בסוף העשור השמיני לחייו. הוא נפטר בגיל 89 בברוקליין, מסצ'וסטס, והובא למנוחות בבית העלמין היהודי "שיר ההרים" בברטלבורו, ורמונט.

בלו ביקר פעמיים בישראל, שאליה היה לו קשר נפשי עמוק: במלחמת ששת הימים ב-1967, עת סיקר עבור "ניוזדיי" את הקרבות והניצחון, וב-1975 עת שהה שלושה חדשים בירושלים עם אשתו הרביעית, אלכסנדרה, כאורחו של טדי קולק. בעקבות ביקורו השני פרסם את "לירושלים ובחזרה", אחד החיבורים היותר מעמיקים על ישראל (ראה אור גם בעברית, בהוצאת עידנים, בתרגום אהרן אמיר).

בלו נמנה עם קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק. הוא היה תומך מובהק של מדינת ישראל, וכתב את הספר "לירושלים ובחזרה" שבו סיפר על פגישותיו עם פוליטיקאים ישראלים בירושלים. העיר ראשון לציון קראה רחוב על שמו.

בלו היה נשוי חמש פעמים, בין היתר לאלכסנדרה בלו ולצד נישואיו, הסוערים בדרך כלל, ניהל פרשיות אהבים לרוב. "אני פוליגמיסט מוצהר ומודע", נהג לומר. בתו האחרונה נולדה כשהיה בן 85, מנישואיו למזכירתו ג'ניס פרידמן, הצעירה ממנו ב-35 שנים.

מלבד בספר הנדרסון מלך הגשם, רוב גיבורי ספריו של בלו הם גברים יהודים לא-צעירים המתגוררים בשיקגו או בניו יורק.

עלילות ספריו מובלות על ידי מסעות חיפוש אישיים ומשברים של הגיבורים ופחות על ידי פעולה. על פי רוב, גיבוריו של בלו נמצאים בנקודת משבר בחייהם מסיבה רומנטית, כספית או אחרת. הסערה שחווה גיבור הספר מעוררת שאלות קיומיות.

בלו התייחס בספריו ליצירותיהם של פילוסופים גדולים, בדרך כלל מבלי לפגוע בקריאות הספר או להפריע לעלילה. דוגמה מרשימה לכך ניתן למצוא בספר כוכב הלכת של מר סאמלר, העוסק בניצול שואה נרגן שחי בעיר ניו יורק במהלך המהפכה התרבותית של שנות השישים.

בלו שלח ידו גם בכתיבת מחזות - שניים מהם אף הועלו בברודוויי, אך נחלו כישלון חרוץ. כמה מספריו עובדו לסרטים.

מיזמי קרן ויקימדיה

ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סול בלו

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סול בלו

זוכי פרס נובל לספרות
19011925 פרידום (1901)מומזן (1902)ביירנסון (1903)אצ'גראי, מיסטרל (1904)סנקביץ' (1905)קרדוצ'י (1906)קיפלינג (1907)אויקן (1908)לגרלף (1909)הייזה (1910)מטרלינק (1911)האופטמן (1912)טאגור (1913) • לא חולק (1914)רולן (1915)היידנסטם (1916)גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918)שפיטלר (1919)האמסון (1920)פרנס (1921)בנאבנטה (1922)ייטס (1923)ריימונט (1924)שו (1925)
19261950 דלדה (1926)ברגסון (1927)אונדסט (1928)מאן (1929)לואיס (1930)קרלפלט (1931)גולסוורתי (1932)בונין (1933)פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935)או'ניל (1936)גאר (1937)בק (1938)סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943)ינסן (1944)מיסטרל (1945)הסה (1946)ז'יד (1947)אליוט (1948)פוקנר (1949)ראסל (1950)
19511975 לגרקוויסט (1951)מוריאק (1952)צ'רצ'יל (1953)המינגוויי (1954)לכסנס (1955)חימנס (1956)קאמי (1957)פסטרנק (1958)קווזימודו (1959)פרס (1960)אנדריץ' (1961)סטיינבק (1962)ספריס (1963)סארטר (1964)שולוחוב (1965)עגנון, זק"ש (1966)אסטוריאס (1967)קאוובטה (1968)בקט (1969)סולז'ניצין (1970)נרודה (1971)בל (1972)וייט (1973)יונסון, מרטינסון (1974)מונטאלה (1975)
19762000 בלו (1976)אליכסנדרה (1977)בשביס-זינגר (1978)אליטיס (1979)מילוש (1980)קנטי (1981)גארסיה מארקס (1982)גולדינג (1983)סייפרט (1984)סימון (1985)סויינקה (1986)ברודסקי (1987)מחפוז (1988)סלה (1989)פס (1990)גורדימר (1991)וואלקוט (1992)מוריסון (1993)אואה (1994)היני (1995)שימבורסקה (1996)פו (1997)סאראמאגו (1998)גראס (1999)שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001)קרטס (2002)קוטזי (2003)ילינק (2004)פינטר (2005)פאמוק (2006)לסינג (2007)לה קלזיו (2008)מילר (2009)ורגס יוסה (2010)טראנסטרמר (2011)מו (2012)מונרו (2013)מודיאנו (2014)אלכסייביץ' (2015)דילן (2016)אישיגורו (2017)טוקרצ'וק (2018)הנדקה (2019)גליק (2020)גורנה (2021)ארנו (2022)פוסה (2023)האן (2024)
זוכי הרצאת ג'פרסון
1972–1980 ליונל טרילינגאריק אריקסוןרוברט פן וורןפול א. פרוינדג'ון הופ פרנקליןסול בלוסי. ון וודוורדאדוארד שילסברברה טוכמן
1981–1990 ג'רלד הולטוןאמילי ורמולירוסלב פליקןסידני הוקקליאנת' ברוקסלשק קולקובסקיפורסט מקדונלדרוברט ניסבטווקר פרסיברנרד לואיס
1991–2000 גרטרוד הימלפרבברנרד נוקסרוברט קונקווסטגוונדולין ברוקסוינסנט סקליטוני מוריסוןסטיבן טולמיןברנרד בייליןקרוליין ביינוםג'יימס מק'פרסון
2001–2010 ארתור מילרהנרי לואיס גייטס (הבן)דייוויד מק'קלוהלן ונדלרדונלד קגןטום וולףהארווי מנספילדג'ון אפדייקלאון קסג'ונתן ספנס
2011 ואילך דרו גילפין פאוסטוונדל ברימרטין סקורסזהוולטר אייזקסוןאנה דיאוור סמיתקן ברנס