סטיב קוגן – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטיב קוגן
Steve Coogan

קוגן, 2017
לידה	14 באוקטובר 1965 (בן 59) מידלטון, הממלכה המאוחדת
שם במה	Tony Ferrino
מדינה	אנגליה, הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-העשור של 1980
מקום לימודים	האוניברסיטה המטרופוליטנית של מנצ'סטר Manchester School of Theatre
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	פרס באפט"א לטלוויזיה
פרופיל ב-IMDb

סטיבן ג'ון "סטיב" קוגן (באנגלית: Stephen John "Steve" Coogan; נולד ב-14 באוקטובר 1965) הוא שחקן, קומיקאי, תסריטאי ומפיק אנגלי. קוגן ידוע בעיקר בזכות גילום הדמות הקומית אלן פרטרידג' בסדרות טלוויזיה, תוכניות רדיו וסרטים שונים. למרות שקוגן פרץ להכרת הציבור בתחילת הקריירה בזכות התפקידים הקומיים אותם הוא גילם, הוא נודע לימים גם כשחקן אופי בתפקידים ראשיים בסרטי דרמה.

במהלך הקריירה שלו קוגן קיבל ארבעה פרסי באפט"א והיה מועמד לפרס האוסקר ופרס גלובוס הזהב.

קוגן ייסד גם את חברת ההפקות Baby Cow Productions אשר הייתה אחראית לאורך השנים למספר רב של הפקות בטלוויזיה ובקולנוע.

קוגן נולד ב-1965 בעיירה מידלטון שבמחוז לנקשייר, אנגליה. הוריו הם קת'לין ואנתוני קוגן. הוא גדל באלקרינגטון שבמחוז מנצ'סטר רבתי והתחנך כנוצרי קתולי.

קוגן גילה יכולות חיקוי מרשימות כבר בגיל צעיר ושאף ללמוד בבית ספר לדרמה, לאחר שכשל בבחינות הקבלה לבתי הספר הנחשבים בלונדון נרשם קוגן ללימודי משחק בבית הספר לדרמה "בית הספר מנצ'סטר לתיאטרון".

קוגן החל את קריירת המשחק הקומית שלו כמנחה בתוכניות רדיו והתגלה בדמותו של המנחה אלן פרטרידג' המזוהה עמו ובזכות דיבוב בסדרה הסאטירית "Spitting Image". בתוכנית עבד קוגן עם הקומיקאי ג'ון תומאסון איתו יצר ביחד את תוכנית המערכונים "The Dead Good Show" בעבורה זכה קוגן לשבחים. במהלך שנות ה-90 הרבה לשחק בדמותו של אלן פטרידג' בסדרות הקומיות "I'm Alan Partridge" ו" Knowing Me Knowing You with Alan Partridge" ששודרו ברשת BBC. כישרונו הקומי זימן לקוגן גם הצעות לתפקידי קולנוע באותן שנים, מתוכן בחר לשחק בעיבוד הקולנועי של הקומיקאי והשחקן טרי ג'ונס לספר הילדים "הרוח בערבי הנחל" ובפנטזיה של פרנק אוז "מפתח הקסמים".

בשנת 2001 קוגן כתב ושיחק בתפקיד הראשי בקומדיה "שוטר על תנאי", על כתיבת התסריט ביחד עם הנרי נורמל הועמד לפרס באפט"א. קוגן זכה לפרוץ באופן רשמי בבריטניה בשנת 2002 בזכות הופעה בדרמה הקומית של הבמאי מייקל וינטרבוטום "אנשי המסיבות" בתור העיתונאי טוני וילסון המתעד את סצנות המוזיקה בעיר מנצ'סטר של שנות ה-70. תפקידו המרשים בסרט זימן לקוגן הזדמנויות הוליוודיות, בין היתר: תפקיד ראשי בהפקת הענק של וולט דיסני "מסביב לעולם בשמונים יום" בה שיחק קוגן בתור הממציא פיליאס פוג, תפקיד משני בפנטזיה "הקסם של אלה" והשתתפות בסרטו של ג'ים ג'אמרוש "קפה וסיגריות".

ב-2005 שיחק בעיבוד הקולנועי "A Cock and Bull Story" לרומן "טריסטרם שנדי" ובדרמה הקומית האמריקאית "סופים טובים" בתפקיד משני שזכה להערכה. ב-2006 הופיע קוגן בדרמה התקופתית של סופיה קופולה "מארי אנטואנט" בתפקיד הדיפלומט האוסטרי פלורימונד קלוד והשתתף בקומדיה של שון לוי "לילה מוטרף במוזיאון" בתפקיד הקיסר הרומאי אוקטביוס, אותו גילם גם בסרט ההמשך "לילה מוטרף במוזיאון 2 - הקרב על סימת'וניאן", וגם בסרט השלישי בסדרה לילה מוטרף במוזיאון 3: סוד הקבר.

ב-2008 שיחק קוגן בקומדיות "המלט 2" בתור המורה לדרמה דנה מרשצ'ז ו"רעם טרופי" של בן סטילר בתור דמיאן קוקבורן הבמאי הבריטי של סרט המלחמה. בשנת 2009 שיחקה בדרמה הקומית "מה שעולה למעלה" בכיכובה של הילרי דאף. בשנת 2010 שיחק קוגן בסרט ההרפתקאות של כריס קולומבוס "פרסי ג'קסון וגנב הברק" בתפקיד האל האדס ובקומדיות: "המסע" ו"החבר'ה האחרים" בתור הפושע המולטי מיליונר דייוויד הרשן. ב-2012 שיחק קוגן בדרמה הקומית "רובי ספרקס" בתפקיד הסופר הבריטי לנגדון ת'רפ ובדרמה "בעיניים של מייזי".

בשנת 2013 זכה קוגן לחשיפה עולמית ותקשורתית על עבודתו בדרמה של סטיבן פרירס "פילומנה". קוגן הפיק, כתב את תסריט הסרט וכיכב בו בתפקיד הראשי בתור העיתונאי מרטין סיקסמית' לצידה של ג'ודי דנץ'. קוגן זכה על התסריט שכתב ביחד ג'ף פופ בפרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר. הוא היה מועמד גם לשני פרסי אוסקר על התסריט ועל הסרט הטוב ביותר לשנת 2013, אך לא-זכה באף אחד משינ המועמודיות. בשנה זו חזר קוגן גם לגלם את דמותו של המנחה אלן פרטרידג' בקומדיה "Alan Partridge: Alpha Papa" ודיבב בסרט האנימציה "גנוב על המיניונים" את דמותו של סיילס ראמסבוטום.

לקוגן ילדה אחת מזוגיות שניהל עם עורכת הדין אנה קול בשנים 1992–1996. הוא נישא בשנת 2005 לקרוליין היקמן, אך הם התגרשו בשנת 2008.

במהלך שנותיו כשחקן נאבק קוגן בהצלחה באלכוהוליזם ממנו סבל בחייו האישיים.

• רגעים קטנים של אושר (2015)
• סט זוגי ‏(2022) - גם תסריטאי

שנה	פרס	קטגוריה	פרויקט	תוצאה	מקור
1995	פרס באפט"א לטלוויזיה	הופעת הבידור הקלה הטובה ביותר	Knowing Me Knowing You	מועמדות
ההופעה הקומית הטובה ביותר	Pauline Calf's Wedding Video	מועמדות
1998	פרס באפט"א לטלוויזיה	I'm Alan Partridge	זכייה
הקומדיה הטובה ביותר (תוכנית או סדרה)	זכייה
2002	הקולנוען החדש הטוב ביותר	The Parole Officer	מועמדות
2003	פרס באפט"א לטלוויזיה	ההופעה הקומית הטובה ביותר	I'm Alan Partridge	מועמדות
פרסי אמפייר	השחקן הבריטי הטוב ביותר	אנשי המסיבות	מועמדות
2005	פרס סטלייט	שחקן המשנה הטוב ביותר	הכול לטובה	מועמדות
2011	פרס באפט"א לטלוויזיה	ההופעה הקומית הטובה ביותר – גבר	The Trip	זכייה
2013	ההופעה הקומית הטובה ביותר – גבר	אלן פרטרידג'	זכייה
פסטיבל הסרטים של ונציה	התסריט הטוב ביותר	פילומנה	זכייה
פרסי אוסקר	הסרט הכי טוב	מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר	מועמדות
פרס גלובוס הזהב	התסריט הטוב ביותר	מועמדות
פרס באפט"א לקולנוע	הסרט הכי טוב	מועמדות
הסרט הבריטי הטוב ביותר	מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר	זכייה
פרס הקולנוע הבריטי העצמאי	השחקן הטוב ביותר	מועמדות
התסריט הטוב ביותר	מועמדות
2017	פרס באפט"א לטלוויזיה	ההופעה הקומית הטובה ביותר – גבר	Alan Partridge's Scissored Isle	זכייה
2018	פרס באפט"א לקולנוע	השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי	השמן והרזה	מועמדות
2018	פרס הקולנוע הבריטי העצמאי	השחקן הטוב ביותר	מועמדות
2024	פרס באפט"א לטלוויזיה	השחקן הטוב ביותר	The Reckoning	מועמדות	[1]

• סטיב קוגן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• סטיב קוגן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• סטיב קוגן, באתר AllMovie (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• סטיב קוגן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• סטיב קוגן, באתר ספוטיפיי
• סטיב קוגן, באתר Last.fm (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר AllMusic (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר Discogs (באנגלית)
• סטיב קוגן, באתר Songkick (באנגלית)
• אמיר קמינר, סטיב קוגן: "התקווה מנצחת את הציניות", באתר ynet, 20 במרץ 2014

זוכי פרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר

רות פראוור-ג'אבוולה (1983) ‏•‏‏ ברוס רובינסון (1984) ‏•‏‏ ריצ'רד קונדון וג'נט רוץ' (1985) ‏•‏‏ קורט לואדטקה (1986) ‏•‏‏ קלוד ברי וז'ראר בראש (1987) ‏•‏‏ ז'אן-קלוד קרייר ופיליפ קאופמן (1988) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון (1989) ‏•‏‏ ניקולס פילגי ומרטין סקורסזה (1990) ‏•‏‏ דיק קלמנט, רודי דויל ואיאן לה פרנס (1991) ‏•‏‏ מייקל טולקין (1992) ‏•‏‏ סטיבן זאיליאן (1993) ‏•‏‏ פול אטאנסיו (1994) ‏•‏‏ ג'ון הודג' (1995) ‏•‏‏ אנתוני מינגלה (1996) ‏•‏‏ באז לורמן וקרייג פירס (1997) ‏•‏‏ איליין מאי (1998) ‏•‏‏ ניל ג'ורדן (1999) ‏•‏‏ סטיבן גאגן (2000) ‏•‏‏ טד אליוט, טרי רוסיו, רוג'ר ס.ה. שולמן וג'ו סטילמן (2001) ‏•‏‏ צ'ארלי קאופמן ודונלד קאופמן (2002) ‏•‏‏ פיליפה בוינס, פיטר ג'קסון ופראן וולש (2003) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין וג'ים טיילור (2004) ‏•‏‏ לארי מק'מרטרי ודיאנה אוסנה (2005) ‏•‏‏ ג'רמי ברוק ופיטר מורגן (2006) ‏•‏‏ רונלד הארווד (2007) ‏•‏‏ סיימון בופוי (2008) ‏•‏‏ ג'ייסון רייטמן ושלדון טרנר (2009) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2010) ‏•‏‏ ברידג'ט אוקונור ופיטר סטראוהן (2011) ‏•‏‏ דייוויד או. ראסל (2012) ‏•‏‏ סטיב קוגן וג'ף פופ (2013) ‏•‏‏ אנתוני מקארטן (2014) ‏•‏‏ אדם מקיי וצ'ארלס רנדולף (2015) ‏•‏‏ לוק דייוויס (2016) ‏•‏‏ ג'יימס אייבורי (2017) ‏•‏‏ ספייק לי, דייוויד רבינוביץ, צ'רלי וואטל וקווין ווילמוט (2018) ‏•‏‏ טאיקה ואיטיטי (2019) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון ופלוריאן זלר (2020) ‏•‏‏ שאן הדר (2021) ‏•‏‏ אדוארד ברגר, לסלי פטרסון ואיאן סטוקל (2022) ‏•‏‏ קורד ג'פרסון (2023) ‏•‏‏ פיטר סטראוהן (2024)

זוכי פרס באפט"א לטלוויזיה להופעה הקומית הטובה ביותר
ג'ואנה לאמלי (1995) • מרטין קלונס (1996) • דייוויד ג'ייסון (1997) • סטיב קוגן (1998) • דרמוט מורגן (1999) • קרוליין אהירן (2000) • סשה ברון כהן (2001) • ריקי ג'רווייס (2002) • ריקי ג'רווייס (2003) • ריקי ג'רווייס (2004) • מאט לוקאס, דייוויד ואליאמס (2005) • כריס לנגהם (2006) • ריקי ג'רווייס (2007) • ג'יימס קורדן (2008) • דייוויד מיטשל (2009)

זוכי פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקן הקומי הטוב ביותר
פיטר קפלדי (2010) • סטיב קוגן (2011) • דארן בויד (2012) • סטיב קוגן (2013) • ריצ'רד אייאוהדיי (2014) • מאט ברי (2015) • פיטר קיי (2016) • סטיב קוגן (2017) • טובי ג'ונס (2018) • סטיב פמברטון (2019) • ג'יימי דמטריו (2020) • צ'ארלי קופר (2021) • ג'יימי דמטריו (2022) • לני ראש (2023) • מוואאן ריזוואן (2024)

פרס סטלייט לתסריט המעובד הטוב ביותר

אנתוני מינגלה (1996) ‏•‏‏ קרטיס הנסון ובריאן הלגלנד (1997) ‏•‏‏ ביל קונדון (1998) ‏•‏‏ ג'ון אירווינג (1999) ‏•‏‏ דאג רייט (2000) ‏•‏‏ רוברט פסטינגר וטוד פילד (2001) ‏•‏‏ צ'רלי קאופמן ודונלד קאופמן (2002) ‏•‏‏ בריאן הלגלנד (2003) ‏•‏‏ פול האגיס (2004) ‏•‏‏ רובין סוויקורד (2005) ‏•‏‏ ויליאם מונהאן (2006) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון (2007) ‏•‏‏ פיטר מורגן (2008) ‏•‏‏ ג'ופרי אס. פלצ'ר (2009) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2010) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין, ג'ים ראש ונט פקסון (2011) ‏•‏‏ דייוויד מגי (2012) ‏•‏‏ סטיב קוגן וג'ף פופ (2013) ‏•‏‏ גרהאם מור (2014) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2015) ‏•‏‏ קירן פיצג'רלד ואוליבר סטון (2016) ‏•‏‏ סקוט נוסטדטר ומייקל אייץ'. וובר (2017) ‏•‏‏ דיברנו מספיק וג'ף וייטי (2018) ‏•‏‏ טוד פיליפס וסקוט סילבר (2019) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון ופלוריאן זלר (2020) ‏•‏‏ שאן הדר (2021) ‏•‏‏ שרה פולי (2022) ‏•‏‏ קורד ג'פרסון (2023) ‏•‏‏ ראמל רוס וג'וסלין בארנס (2024)