סנטה כריסטינה דה לנה – ויקיפדיה

סנטה כריסטינה דה לנה
Iglesia de Santa Cristina de Lena

כנסיית סנטה כריסטינה דה לנה
אתר מורשת עולמית
הכנסייה והאתר סנטה כריסטינה דה לנה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 2, 4, 6 שטח האתר 2,000 מ"ר שטח אזור החיץ 6.57 קמ"ר חלק מתוך המונומנטים של אוביידו וממלכת אסטוריאס
מידע כללי
סוג	כנסייה, מונומנט, hermitage church
על שם	כריסטינה מבולסנה
כתובת	Felgueras
מיקום	לנה
מדינה	ספרד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–852
תאריך פתיחה רשמי	852
סגנון אדריכלי	Asturian architecture, אמנות פרה-רומנסקית
מידות
אורך	16 מ'
רוחב	12 מ'
קואורדינטות	43°07′38″N 5°48′51″W / 43.127314°N 5.814242°W
(למפת ספרד רגילה) מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה סנטה כריסטינה דה לנה

כנסיית סנטה כריסטינה דה לנה (בספרדית: Iglesia de Santa Cristina de Lena) היא כנסייה קתולית אסטורית בעלת ארכיטקטורה טרום-רומנסקית במועצה האזורית לנה (אנ') בקהילה האוטונומית של אסטוריאס בצפון-מערב ספרד. הכנסייה מוקדשת לכריסטינה מבולסנה (אנ') קדושה מעונה, שעל פי האגדה, חיה בעיר האיטלקית בולסנה (אנ') במאה השלישית לספירה, ומתה בשל אמונתה כנערה צעירה. הקדוש המגן המקורי של הכנסייה היה כנראה טורקואטוס מאצ'י (אנ'). הכנסייה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985, ונחשבת לאחת הכנסיות החשובות בסגנון האסטורי, שנשתמרו עד ימינו.

הכנסייה ממוקמת בסמוך לכפר וגה דל ריי (Vega del Rey), גבוה מעל הנהר לנה, 36 קילומטרים דרומית לאוביידו. דרך המעבר החשובה מבחינה היסטורית עוברת בעמק הלנה מעל ההרים הקנטבריים, דרך רומאית לשעבר שחיברה את לאון עם אוביידו והחוף. תוואי זה משמש כיום לכביש המהיר 66, כביש AS 242 וקו הרכבת לאון-חיחון.

יסודות הכנסייה עשויים להיות מהמאה ה-7, מהתקופה הוויזיגותית. המבנה הנוכחי מיוחס לתקופת שלטונו של רמירו הראשון, מלך אסטוריאס (אנ') (842–850) או יורשו אורדוניו הראשון, מלך אסטוריאס (אנ') (850–866). אין רשומות כתובות שיכולות לתת אינדיקציה למועד הקמת הכנסייה. הכנסייה הייתה ככל הנראה חלק ממתחם ארמון, בדומה לזה של הר נרנקו שליד אוביידו (שם השתמרו האולה רגיה (גר'), "האולם המלכותי" לשעבר, שהפך לכנסייה סנטה מריה דל נרנקו וקפלת הארמון סן מיגל דה ליו), משום כך שם האתר בספרדית מכיל את המציין פלאסיו (Palacio), כלומר ארמון.

ב-28 בנובמבר 1793 ביקר בכנסייה גספר מלצ'ור דה חוביאנוס (Gaspar Melchor de Jovellanos‏, 1744–1811) ושרטט אותה.^[1]

בשנת 1887 החל האדריכל ריקרדו ולסקס בוסקו (Ricardo Velázquez Bosco‏, 1843–1923) לשקם את המבנה. מצב המבנה באותה תקופה היה מעורר דאגה. בשנת 1919 שוחזרה הכנסייה שוב. הבניין נפגע במרד באסטוריאס בשנת 1934. עבודות שיפוץ ושיקום קטנות יותר בוצעו בשנות החמישים של המאה ה-20, במיוחד הנמכת הקרקע סביב הבניין כדי למנוע כניסה של מי שיטפונות. בשנת 2012 שופצו הגג והחלונות.

הבניין בנוי מאבני גזית לא אחידים המורכבים יחד עם מלט. אבנים גדולות שימשו רק לפינות. הקירות החיצוניים מחוזקים על ידי 32 תומכות. האולם המרכזי מלבני ואליו מתחברים חדרים ריבועיים שתקרתם קמרון מכל ארבעת הצדדים. הרחבה המערבית משמשת כמבואת כניסה, השלוחה במזרח כאפסיס.

כנסיית סנטה כריסטינה דה לנה, בשונה מהכנסיות הטרום-רומנסקיות של אסטוריאס הבנויות מספינה מרכזית וספינות צדדיות, בנויה מספינה מרכזית בלבד ויש לה רק אפסיס אחד במקום שלושה אפסיסים. קמרון חבית משתרע על כל הספינה, קמרון האפסיס שוכן על קשתות עיוורות על הקירות הצפוניים והדרומיים. קשתות עיוורות יש גם לאורך קירות הספינה. חמשת המרחבים של הקשתות הרוחביות תחת קמרון החבית מתבססים על שישה עמודים עם כותרות בצורת פירמידה מקוטעת. מעל האפסיס יש חדר אופייני לאדריכלות הוויזיגותית המכונה "קמרה אוקלטה (Cámara occulta, "החדר החבוי"), שמטרתו לא ברורה. מעל הצד המערבי יש גלריה שמשערים ששימשה גם כגלריה המלכותית.

עיצוב הפנים דומה מאוד לבלוודרה של ארמון רמירו הראשון במונטה נרנקו באוביידו שהוסב לכנסיית סנטה מריה דל נרנקו. כמו כן בכנסיית סנטה כריסטינה דה לנה, הספנדרלים^[א] של הקשתות העיוורות מעוטרים במדליונים, עליהם מתוארים אריות, אם כי בצורה פשטנית. נשמרה רק אחת מרצועות הפילסטרים עליה ניתן לזהות רוכב עם רומח.

החלל מתחת למרחב המזרחי ביותר של הספינה, לפני האפסיס, גבוה בכמעט מטר מרצפת הספינה וניתן להגיע אליו דרך גרמי המדרגות הצדדיים. הוא מופרד משאר הספינה על ידי ארקדה בת שלוש קשתות עם שתי שורות קשתות, אחת מעל השנייה, נתמכת על ידי עמודי שיש עם כותרות קורינתיות. שתי הקשתות החיצוניות משמשות כמעבר אל בית המקהלה. מבנה הקשתות מפריד זה מכונה טמפלון (אנ'), ונועד להפריד בין החלק המקודש, מהתחום של ההדיוטות. מבנה זה תואם את הליטורגיה שהייתה בשימוש בספרד עד המאה ה-11 ודומה לאיקונוסטאזיס הנהוג בכנסיות האורתודוקסיות. בנוסף, ניתן היה לכסות את בית המקהלה על ידי וילונות על הקשתות.

בקיר בין השורה הראשונה לשורה השנייה של הקשתות מעל המעבר נקבעו חמישה מעשי סריג, שהם לוחות אבן מהתקופה הוויזיגותית בשימוש משני. שלושה קבועים במרכז הקשתות ושניים מעל שני העמודים המרכזים. בסריג המרכזי נחצבו חמישה פתחים דמויי מפתח. אחד מלוחות האבן היה במקור מצבת קבר משנת 643.

בקשת המרכזית יש מחסום אבן בגובה חצי מהקשת שנוצר בין סוף המאה ה-7 לתחילת המאה ה-9. סביר להניח שמחסום זה לא היה מיועד במקור עבור כנסיית סנטה כריסטינה דה לנה, והוא הועבר לכאן כשימוש משני. המחסום מורכב משני לוחות אבן ועמוד שטוח, מעט גבוה יותר, ביניהם. הלוחות והעמוד עשויים שיש ומעוטרים בתבליטי עיגולים, רוזטות, וגפנים. בשוליים רשומים כתובות שלא נשתמרו באופן מלא.

• A virtual tour of the church. Tourismo Asturias on Facebook (published 17 June 2017).

אתרי מורשת עולמית בספרד

המונומנטים של אוביידו וממלכת אסטוריאס: סנטה מריה דל נרנקו, סן מיגל דה ליו, סנטה כריסטינה דה לנה • הנוף התרבותי בארנחואס • איביזה • אל אסקוריאל • אלהמברה, חנרליפה ואלבאיסין בגרנדה • חורש הדקלים באלש • האוניברסיטה והרובע ההיסטורי באלקלה דה אנארס • מצודת סביליה, קתדרלת סביליה וארכיון איי הודו • מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד • האתר הארכאולוגי בהרי אטאפוורקה • העיר העתיקה של אווילה והכנסיות מחוץ לחומות • מכלול הרנסאנס בבאיסה ובאובדה • המכלול הארכאולוגי במרידה • העיר העתיקה ואמת המים בסגוביה (כולל האלקסר וקתדרלת סגוביה) • העיר העתיקה סלמנקה • דרך סנטיאגו • פלאו דה לה מוזיקה קטלנה ואוספיטל דה סנט פאו • העיר ההיסטורית של קואנקה • המרכז ההיסטורי של קורדובה • העיר העתיקה קסרס • קתדרלת בורגוס • המכלול הארכאולוגי בטאראקו • הכנסיות הרומנסקיות בעמק בואי • העיר ההיסטורית של טולדו • בורסת המשי בוולנסיה • לאס מדולס • אדריכלות מודחאר באראגון • מנזר פובלט • אמנות הסלע באגן הים התיכון באיבריה • החומות הרומיות בלוגו • המנזר המלכותי של סנטה מריה דה גואדלופה • סן קריסטובל דה לה לגונה • המנזרים סן מייאן דה יוסו וסן מייאן דה סוסו • סנטיאגו דה קומפוסטלה • גשר ביסקאיה • יצירותיו של אנטוני גאודי: פארק גואל, פלאו גואל, קאזה מילה, קאזה ויסנס, סגרדה פמיליה, קאזה באליו וכנסיית קולוניה גואל • הפארק הלאומי דוניאנה • הפארק הלאומי גרחונאי • הפארק הלאומי טיידה • הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו (בשיתוף עם הפארק הלאומי פירנאים בצרפת) • מגדל הרקולס • אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בסייגה ורדה ובעמק קואה (בשיתוף עם פורטוגל) • הנוף התרבותי של סרה דה טרמונטנה • מורשת הכספית באלמדן ובאידריה (עם סלובניה) • אתר הדולמנים של אנטקרה • יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה (עם שבע עשרה מדינות נוספות) • עיר הח'ליפות של מדינה אזאהרה • הנוף התרבותי של ריסקו קאידו וההרים הקדושים של גראן קנריה • שדרות פראדו ופארק בואן רטירו • האתרים הפרהיסטוריים של מנורקה הטליוטית