he.wikipedia.org

עלמא א-שעב – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עלמא א-שעב (כפר)
علما الشعب
מדינה לבנון לבנון
מחוז דרום לבנון
נפה צור
שליטה ישראל ישראל
שטח 1.954 קמ"ר
גובה 380 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,487 (2013)
קואורדינטות 33°06′17.2″N 35°10′52.2″E / 33.104778°N 35.181167°E
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלמא א-שעבערבית: علما الشعب, בתעתיק מדויק: עלמא אלשעב) הוא כפר לבנוני, ששייך לנפת צור במחוז הדרום בלבנון. הכפר סמוך לגבול ישראל–לבנון והוא מצוי כ-1.5 קילומטר מצפון לקיבוץ חניתה שבשטח ישראל. הכפר צופה על מישור החוף הלבנוני ועל העיר צור ונמצא על כביש הרוחב הלבנוני בין א-נאקורה ורמיש.[1]

רוב האוכלוסייה בכפר היא נוצרית[2] והוא נחשב ליישוב הנוצרי היחיד באזור שכולו שיעי. באוקטובר 2013 התגוררו בכפר 1,428 לבנונים ו-59 פליטים.[3] נכון ליוני 2024 מתגוררים כ-900 תושבים בקביעות, והאוכלוסייה מגיעה ל-1,500 כאשר בני הכפר שהיגרו ממנו באים לשהות בו בקיץ.[4]

ב-1875 מצא ויקטור גרן במקום כפר שבו כ-350 תושבים, נוצרים מרונים ויוונים אורתודוקסים. ב-1881 דיווחו קלוד קונדר והורשיו קיצ'נר מהקרן לחקר ארץ ישראל על כפר ובו כ-500 תושבים, שבתיו בנויים היטב וסביבת הכפר נקייה. בכפר שני מבני כנסייה, מטעים, מעין ובורות מים רבים.

במשך מספר שנים לאחר עליית קיבוץ חניתה על הקרקע ב-1938, היו קשרים טובים בין הכפר הלבנוני והקיבוץ העברי, בין היתר הודות למאמציו של "מוכתר" חניתה, יוסף פיין.[5] היחסים פסקו לאחר הקמת מדינת ישראל.[6]

ב-1977, בעת שלישראל היה קשר עם הנוצרים בדרום לבנון, שימשה עלמא א-שעב בסיס יציאה לפעולה של צבא לבנון החופשית נגד הכפר השיעי הסמוך, א-נאקורה. הפעולה הייתה ביוזמתו של אלוף פיקוד הצפון, יאנוש בן גל. הכוח הנוצרי, שכלל גם תושבים מהכפר והיה בפיקודו של סאמי שידיאק, נכשל בפעולתו ושידיאק אף נפצע בה.[7]

במהלך מלחמת חרבות ברזל רוב תושבי הכפר התפנו ממנו, עקב הנזקים החמורים שנגרמו מהלחימה.[4] ב-16 בנובמבר 2024 לקראת הערב כבש צה"ל את הכפר.[8] לפי ניתוח תצלומי לוויין שנערך בדצמבר 2024, במהלך המלחמה נהרסו לחלוטין כ-8% מהמבנים בכפר (33 מבנים מתוך 417), וכ-2% נהרסו חלקית (8 מבנים).[9]

הגידול החקלאי השולט בכפר הוא מטעי זית. ב-2008 תרם גדוד איטלקי של יוניפי"ל, שאייש את מוצב יוניפי"ל הסמוך לכפר, ציוד תעשייתי לכבישה קרה של זיתים ויצירת שמן זית.[10]

בכפר מצויות שלוש כנסיות: כנסיית מאר אליאס העתיקה, כנסיית א-סיידה וכנסיית אל-בשארה האוונגליסטית.[11]

  1. ^ מאיר הראובני, יהודים מישראל בלבנון באזכרה למפקד פלנגות, מעריב, 19 בספטמבר 1977
  2. ^ אפרים סנה, ‏אזור דרום לבנון דגם לאזור ביטחון ישראלי, מערכות 288, ינואר 1983
  3. ^ List of cadastral zones in Lebanon ranked by most to least vulnerable, באתר נציבות האו"ם לפליטים, קובץ אקסל, גיליון South, שורה 154
  4. ^ 1 2 Why 800 people fled a sun-kissed Mediterranean village, BBC
  5. ^ מיכאל אסף, משני עברי הגבולות, דבר, 27 בדצמבר 1942
  6. ^ יהודה אריאל, שלושה סיפורים על חניתה, הארץ, 5 בספטמבר 1958
  7. ^ תום שגב, המלך דורש חקירה (ב) - נקורה, כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986
  8. ^ ציוץ של אור פיאלקוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), "לפי צילום לווין מהבוקר - צה״ל התקדם משמעותית בגזרה המערבית", 16 בנובמבר 2024. – המקור הוא עיתונאי רשמי
  9. ^ ציוץ של Ben Tzion Macales ברשת החברתית אקס (טוויטר), "עלמא א-שעב... אחוז ההרס בכפר: כ-10%", 11 בדצמבר 2024
  10. ^ THE OLIVE PRESS OF ALMA CHAAB, באתר יוניפי"ל, 2 בדצמבר 2013
  11. ^ עלמא א-שעב, באתר לקידום תיירות כפרית בלבנון (באנגלית)