פארק גואל – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
גן פסלים, פארק  | ||||
| על שם |
אאוזביגואל | ||||
| מיקום |
La Salut | ||||
| מדינה |
ספרד | ||||
| הקמה ובנייה | |||||
| תקופת הבנייה | ?–1926 | ||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1926 | ||||
| חומרי בנייה |
טרנקדיס, חומר קרמי | ||||
| אדריכל |
אנטוני גאודי | ||||
| סגנון אדריכלי |
מודרניזם קטלאני | ||||
| מידות | |||||
| שטח |
20.2 הקטאר | ||||
| קואורדינטות | 41°24′49″N 2°09′10″E / 41.413611111111°N 2.1527777777778°E | ||||
| parkguell.barcelona/ca | |||||
|
(למפת ברצלונה רגילה)
פארק גואל | |||||
  |
פארק גואל (בקטלאנית: Parc Güell) הוא מתחם גנים שתוכנן על ידי האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי. המתחם, הממוקם באזור גרסיה על גבעת אל כרמל בברצלונה שבספרד, נבנה בין השנים 1914-1900, והוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2005.
פארק גואל הוקם כמיזם נדל"ני של הרוזן ופטרונו של גאודי אזוביו דה גואל אשר התרשם ממיזמי דיור דומים שראה באנגליה (ולכן שמו ה"אנגלי" - "פארק"). תוכניתו של גואל הייתה להקים שיכון וילות באזור מרוחק מהעיר הצופה על העיר. לצורך העניין שכר גואל את האדריכל גאודי, וביקש ממנו להכין את השטח עבור המיזם. גאודי בנה את שער הכניסה למתחם, שתי וילות לדוגמה, וכן הכין את הטרסות עליהן היו אמורות להיבנות הווילות השונות. בשל כישלון המיזם, שהיה מרוחק מהעיר ועל כן לא קרץ לעשירי התקופה, לא נבנו וילות נוספות והאזור נותר עזוב במשך שנים רבות עד שנרכש על ידי עיריית ברצלונה והפך לפארק ציבורי.
רחבת הכניסה למתחם נועדה להפריד בין המולת העיר לשקט של המתחם האקסקלוסיבי. מבעד לשני ביתני שער ניתן להיכנס לשטח אשר נועד לאפשר לתושבי השכונה להתכנס בימות גשם. לשטח ציבורי זה, המצוי מתחת לשטח הציבורי העליון, תיקרה מעוטרת ועמודים הבנויים בסגנון דורי. למזרקה בכניסה למתחם צורת לטאה או דרקון - אותו ניצח גאורגיוס הקדוש - הקדוש המגן של קטלוניה.
השטח הציבורי של הפארק הוא אי רגולרי בצורתו. גאודי בנה את השטח הציבורי בצורה שאותה ראה על החול בשפת הים. צורת הספסל נועדה לאפשר לקבוצות שונות לשבת יחד ולשוחח בפרטיות. על אף היות הספסל ספסל אבן, מדובר בספסל אורתופדי המותאם לצורת הגב ומאפשר ישיבה נוחה ביותר. משטח הישיבה המוטה מאפשר למי הגשם לזרום מהספסל דרך מרזבים המצויים במקום. הטיה זו מאפשרת מחד את התייבשות הספסל במהירות אחרי גשם, ומאידך מונעת מאנשים להתיישב על חלקים רטובים של הספסל (שורה של גבשושיות מונעת ישיבה בחלקי הספסל הרטובים ויוצרת אזורי ישיבה יבשים זמן קצר אחרי גשם).
בהתאם לסגנונו של גאודי שהאמין בשילוב בין אדריכלות לאלמנטים הטבעיים המקומיים, נבנו הטרסות מאבנים מקומיות בלבד. המעברים מטרסה לטרסה נבנו בצורה טבעית (מעין זקיפים) בהם הוכנו אתרי קינון לציפורים. הטרסות נועדו להיראות כמו עצים, והצמחייה בראש כל עמוד נועדה להיראות כצמרת העץ.
הווילות בשכונה נועדו להשתלב בשטחים הטבעיים ולכן אינן בולטות בשטח. הייחוד של המבנים הוא ארובותיהם. בשטח הפארק שתי וילות בולטות: לאחת גג חרוטי כחול-ולבן שבקצהו צלב ולשנייה גג לבן בעל כיפה מעל הבסיס החום, דבר הגורם לגג המבנה להיראות כפטריות ענקיות. אלו הבתים היחידים מתוך ארבעה בפארק בסך הכל שמנהל הפרויקט אישר לגאודי לתכנן כרצונו. הוא לא היה מעוניין לאפשר לגאודי חופש יצירה מוחלט, מאחר שאותה עת סגנון הבניה המודרני של גאודי עדיין הרתיע חלק מהאנשים והיה יכול להפריע לשיווקם של הבתים לקראת המכירה. הבתים המעוצבים נועדו לשמש חדר המתנה לאורחים, ומבנה עבור צוות התחזוקה (הבית החום), ושני אלה לא היו אמורים להמכר בלאו הכי.
-
הספסל - צורתו הייחודית נועדה לאפשר לקבוצות קטנות של אנשים לשבת בפרטיות על אף גודלה של הכיכר.
-
קיני הציפורים שנבנו על ידי גאודי בדפנות הטרסות. קירות הטרסות נועדו להיראות כהמשך לעצים שנשתלו עליהם.
-
עמודים דוריים ברחבה המקורה של פארק גואל. ניתן לראות את פתחי המרזבים בדמות ראשי חיות. מרזבים אלה מרוקנים את המים מהספסל על מנת לאפשר ייבוש מהיר שלו.
-
בית השומר בכניסה לפארק - ארובתו הייחודית בולטת במבני הפארק המשתלבים עם הסביבה הטבעית.
-
המעברים בין הטאסות נועדו להשתלב בסביבה. המעברים נבנו מאבן מקומית ומהווים הד צורני לעצי האורן שבפארק. במעברים נבנו קיני ציפורים במטרה לעודד את הציפורים לקנן בפארק.
-
-
חרסים צבעוניים מעטרים את הספסל. הגבשושיות מונעות ישיבה באזור הספסל הרטובים לאחר הגשם
-
הדרקון ברחבת הכניסה
אתר האינטרנט הרשמי של פארק גואל (בקטלאנית)
- דף מידע בעברית על פארק גואל
- מדריך למטיילים בגני פארק גואל.
- גלריית תמונות של הפארק.
- מידע על הפארק ותמונות.
