פורטל:אמנות – ויקיפדיה

אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? מהו ייצוג של יופי? ומהו טבעה של יצירת האמנות? המונח עצמו נוצר בשנת 1750, על ידי הפילוסוף אלכסנדר גוטליב באומגרטן ופירושו ביוונית: "להיות מודע".

אסתטיקנים רבים ראו את הצורך במתן הגדרה של האמנויות השונות ובחלוקתן בהתאם לאופיו השונה של כל מדיום ומדיום. ביוון העתיקה, למשל, הייתה נהוגה חלוקה בין אמנויות שנתפשו כמחקות וכבעלות אופי מימטי, אמנויות שנתפשו כמשמרות אובייקטים כגון שימור הגוף בגימנסיון, ואמנויות היוצרות אובייקטים. לעומת זאת, בתקופת ימי הביניים הייתה נהוגה חלוקה בין שבע "האמנויות החופשיות", שכללו אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, לוגיקה, רטוריקה ודקדוק, לבין "אמנויות מכניות" כגון חקלאות ונפחות, לצד ציור ופיסול.

חיבור אסתטי נבחר

• "היסטוריה קצרה של צילום מקומי" מאת גיא רז, הוצאת סל תרבות ארצי, 2010. סקירה תמציתית של תולדות הצילום בישראל, עד לשנות ה-90 של המאה ה-20.

• "חיים סוריאליסטיים, פרקי חיים: 1917-1945" מאת רות ברנדון, הוצאת עם עובד, 2010. סקירה ותיעוד של התפתחות התנועה הסוריאליסטית באמצעות סיפורי החיים של הדמויות המרכזיות בתנועה.

• "מודרניזם בשלוש תנועות: על הקוביזם, הפוטוריזם האיטלקי והסוריאליזם" מאת אמוץ גלעדי, הוצאת סל תרבות ארצי, 2010. הספר מציג סקירה של שלוש תנועות האוונגרד האירופי המרכזיות של תחילת המאה ה-20.

• "אמנות ללא נחת, הרצאות על פסיכואנליזה ואמנות" מאת רות רונן, הוצאת עם עובד, 2010. קריאה פסיכואנליטית של האמנות, של מושג היופי והאסתטיקה בהתאם להגותו של זיגמונד פרויד

• "100 שנות אמנות ישראלית" מאת יגאל צלמונה, הוצאת מוזיאון ישראל, 2010. הספר מציג סקירה היסטורית של האמנות הישראלית, ונכתב לרגל חנוכת הקמפוס החדש של המוזיאון וכינון תצוגת קבע של אמנות ישראלית בו. הספר דן באופנים שבהם האמנות שואבת את משמעותה מן המציאות החברתית והפוליטית הארץ-ישראלית והישראלית.

• "חיינו מחייבים אמנות: מוזיאונים לאמנות בקיבוץ, 1930-1960" מאת גליה בר אור, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010. בספר נבחן הרקע האידאולוגי והחזון ההיסטורי של הקיבוץ המאוחד ושל השומר הצעיר (הקיבוץ הארצי) על תפישת האמנות ומקומו של האמן בחברה, תוך התייחסות להקמת המוזיאונים בקיבוצים השונים.

• "שער לאמנות המודרנית" מאת זיוה עמישי-מייזלש, הוצאת מאגנס, 2010. מקראה המציגה את אמנות המאה ה-19. פרקי הספר מציעים התבוננות באידיאליזם ששלט באסכולה הנאו־קלאסית, ברומנטיקה ובנטורליזם והריאליזם הצרפתי.

• "אמנות מינורית – אמנות בישראל בשחר שנות האלפיים" מאת גדעון עפרת, הוצאת אמנות ישראל, 2010. הספר מציג תיזה המאבחנת את האמנות של ראשית המאה ה-21 באמנות הישראלית כפועלת במצב של ריבוי ובינוניות "מינורית".

• "אמנות בשדות הכוח: היסטוריה קטנה של ציות ומרד" מאת לאה דובב, הוצאת סל תרבות ארצי, 2009. פרקי הספר עוסקים באופני ניתוח חברתיים של האמנות החזותית וב-"ערמת הציור" ביחס לסדר החברתי, כפי שהם מתבטאים בהיסטוריה של תולדות האמנות המערבית.

• "הכד מטנסי, מבחר מאמרים על אמנים, אמנות והתבוננות 1997-1983" מאת מאיר אגסי, הוצאת עם עובד, 2008. הספר מאגד מבחר מאמרים של האמן ומבקר האמנות הישראלי מאיר אגסי. במאמרים סוקר אגסי אמנים שונים וביניהם בוֶרמיר, פרידריך, מונק, סזאן, פיקאסו, מגריט, לוסיאן פרויד, וורהול, ג'ונס, אנט מסאז'ה, בולטנסקי, סינדי שרמן, הֶרסט ואחרים.

• "בתוך ומחוץ לתמונה" מאת מרתה רוסלר, הוצאת פיתום, 2006. קובץ מאמרים על צילום ועל שיח הצילום מנקודת מבט סוציולוגית-פמיניסטית מאת האמנית האמריקאית הידועה.

• "אמנות ישראלית בת-זמננו" מאת מרדכי עומר, הוצאת עם עובד, 2006. קובץ מאמרים של נושאים ואיקונוגרפיה באמנות הישראלית, וכן סקירות ביקורתיות על מבחר אמנים כגון אריה ארוך, אביבה אורי ואחרים.

• "ביקורי אמנות: פרקים על אמנים ישראלים", מאת גדעון עפרת, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית, 2005. קובץ מאמרים ומחקרים של המחבר הדן באיקונוגרפיה של אמנים ישראלים ויצירותיהם.

• "אל אחרון האלים, על מזרקות רומא" מאת אריאל הירשפלד, הוצאת כתר, 2004. פרקי הספר מתארים בכתיבה חופשית את המזרקות של העיר רומא, בעיקר מתקופת הבארוק, ואת הקשר שלהן אל העולם הקלאסי.

• "ברברי בגן" מאת זביגנייב הרברט, הוצאת כרמל, 2004. המשורר הפולני הרברט מתאר בפרקי ספר לא-אקדמי זה את סיורו באתרי אמנות ותרבות בצרפת ובאיטליה, מן האמנות הפרהיסטורית במערת לסקו ועד לאדריכלות והציור בסוף ימי הביניים.

• "שישה מבטים על ציור-מוזיקה" מאת לאה דובב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2003. ששת פרקי הספר דנים בביטויים ויזואליים של מוזיקה בציור. הניתוח שעושה דובב קושר את הדימויים אל הפילוסופיה והאסתטיקה של המוזיקה והאמנות הוויזואלית, בתוך המסגרת של תולדות האמנות.

• "שורו הביטו וראו, איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית" מאת אליק מישורי, הוצאת עם עובד, 2000. מבחר מאמרים על התפתחות האיקונוגרפיה הציונית בתרבות הציונית מראשית המאה ה-20 ועד להקמת המדינה.

• "מבחר מאמרים בתולדות האמנות" מאת מאיר שפירו, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, 2003. הספר מכיל מבחר מאמרים של היסטוריון האמנות שפירו.

• "פיסול בקו ובחלל" מאת רות מרקוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003. הספר מציג את הפיסול של תחילת המאה ה-20 כעסוק בהגדרה מחודשת של היחס אל הצופה דרך מושגים של 'קו' ו'חלל'.

• "תחייתו של הפיסול המונומנטלי באירופה" מאת נורית כנען קדר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002. ספרה של כנען-קדר סוקר את התפתחות הפיסול הרומנסקי במאה ה-11 וה-12, ואת הקשר שלו אל נתיבי העלייה לרגל בצרפת ובספרד.

• "צילום בפלסטין / ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים" מאת רונה סלע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000. הספר, המשמש גם כקטלוג של תערוכת צילום שהוצגה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מציג את הצילום העברי והפלסטיני שהתקיימו בארץ ישראל בשנים שלפני קום מדינת ישראל. הספר מציג כשלוש מאות תצלומים מן התקופה.

• "תולדות הצילום" מאת מייקל לנגפורד, הוצאת פוקוס, 1994. הספר מתאר את התפתחות הצילום, החל מראשיתו במאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20. הספר מלווה בצילומים ואיורים רבים.

• "הגיונות על חיקוי יצירות יווניות באמנות הציור והפיסול " מאת יוהאן יואכים וינקלמן, מוסד ביאליק, 1992. הספר מהווה דוגמה לחשיבותו של וינקלמן כחוקר המודרני הראשון של תחום תולדות האמנות. הספר, שחובר בשנת 1756, הציג את החזרה למודלים של האמנות הקלאסית כאלטרנטיבה ביקורתית לסגנון אמנות הבארוק אשר שלט באותה עת.

• "פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק", מאת משה ברש, הוצאת מאגנס, 1989. הספר מציג את התפתחות תחום תולדות האמנות והאסתטיקה דרך כתביהם של אלברטי, לאונרדו דה וינצ'י ואחרים.

• "אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול", הוצאת כתר, 1988. אנציקלופדיה מקיפה, בת ארבעה כרכים, הסוקרת את ההיסטוריה של האמנות ומציגה יסודות להבנתה.

• "אמנות הרנסאנס באיטליה", מאת אליק מישורי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1986. סדרת ספרים הסוקרת את התפתחות הציור והפיסול ברנסאנס האיטלקי ומלווה ברפרודוקציות רבות.

• "אמנות בעידן הטכנולוגי", מאת זיוה עמישי-מייזלש, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1982. סדרת ספרים הסוקרת את התפתחות האמנות המודרנית החל מן האימפרסיוניזם ועד לאקספרסיוניזם המופשט של המאה ה-20.

• "הצילום כראי התקופה", מאת סוזן סונטג, הוצאת עם עובד, 1979. הספר מציע דיון בבעיות מוסריות ואסתטיות המתעוררות בעולם בו הופכת המצלמה לכלי עיקרי בתיעוד המציאות.

• "מחשבת האמנות בדורות האחרונים", מאת משה ברש, הוצאת מוסד ביאליק, 1977. הספר מציג את ההוגים המרכזיים בתולדות האמנות עד למחצית המאה ה-20 ואת משנתם ההיסטורית-אסתטית.

• "תולדות האומנות הקלאסית" מאת מיכאל אבי יונה, הוצאת מוסד ביאליק, 1978. ספרו הקלאסי של אבי יונה בוחן את האמנות הקלאסית על רקע החברה שבה התפתחה אמנות זו. הספר, שהיה הראשון שסקר את האמנות הקלאסית בשפה העברית, זכה עד כה לתשע מהדורות.

• "מושגי יסוד בתולדות האמנות" מאת היינריך ולפלין, הוצאת מוסד ביאליק, 1973. ספרו של וולפלין, שראה אור בשנת 1915, מנסח שפה צורנית לתיאור האמנות והפרשנות של יצירת האמנות. מאז תרגומו לעברית יצא הספר בחמש מהדורות.

• "תולדות הציור המודרני", מאת הרברט ריד, הוצאת הוצאת מסדה, 1967.

• "דמות האדם בתולדות האמנות", מאת משה ברש, הוצאת מוסד ביאליק, 1967. הספר דן באופנים השונים של תיאור דמות האדם באמנות כביטוי לתרבות בה נוצרה.

• "אמנות ואשליה: הפסיכולוגיה של הייצוג התמונתי", מאת ארנסט גומבריך, 1959.

• "קורות האמנות", מאת ארנסט גומבריך, הוצאת הוצאת עם עובד, 1956. אחד מספרי תולדות הפופולרים ביותר, שפורסם לראשונה בשנת 1950 ויצא בישראל במהדורות רבות במשך השנים. הספר מתאר את האמנות מנקודת מבט מערבית, ושם דגש על תרומתה של קבוצה קטנה יחסית של אמנים בולטים.

• "האמנות: מראשיתה ועד ימינו", מאת הלן גארדנר, הוצאת הוצאת מסדה, 1953. הספר שפורסם לראשונה בשנת 1926, היה הספר הראשון שסקר את התפתחות האמנות מראשיתה. מהדורותיו החדשות והמורחבות של הספר בגרסתו האנגלית משמשות כטקסט לימוד בסיסי בחוגים רבים לתולדות האמנות.