פשפש (דלת) – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פִּשְׁפָּשׁ הוא כינוי לפתח קטן, בדרך כלל בתוך חומה, קיר או דלת.[1]
הפשפש שימש לרוב כדלת לכניסה ויציאה, ללא צורך לפתוח את הדלת הראשית, שלרוב הייתה גדולה וכבדה והצריכה יותר מאדם אחד כדי לפתוח אותה.
המילה מוזכרת מספר פעמים במשנה בהקשר של שערי בית המקדש. כך לדוגמה במסכת מידות:
שְׁנַיִם שְׁעָרִים הָיוּ לְבֵית הַמּוֹקֵד, אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה שֶׁהָיָה פָתוּחַ לָעֲזָרָה, פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ, שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה
ובמסכת תמיד:
נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה
וכך גם מסופר במדרש כי משה ירד מהשמים דרך פשפש מתחת כיסא הכבוד:
פָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּשְׁפֵּשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְאָמַר לֶךְ רֵד...
רש"י ורמב"ם כתבו כי הפשפש הוא פתח או שער קטן בצד שער גדול.[2]
שאול טשרניחובסקי כתב באחד משיריו: ”יוֹם הַשִּׁשִּׁי הִתְחִילוּ הַשְּׁעָרִים וְהַפִּשְׁפָּשׁ צְרִיחָתָם...”.[3]
- ^ על המילה פִּשְׁפָּשׁ באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ רש"י, ספר יחזקאל, פרק מ"ד, פסוק ב', משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק ד', הלכה ו'
- ^ שירת התחייה העברית: אנתולוגיה היסטורית ביקורתית, כרך 1, עמ' 258, "שבת צום פארשפיל".