he.wikipedia.org

קוני בריטון – ויקיפדיה

  • ️Sun Aug 01 2021

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוני בריטון
Connie Britton
לידה 6 במרץ 1967 (בת 58)
בוסטון, ארצות הברית ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Constance Elaine Britton עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לוס אנג'לס, נאשוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • דארטמות' קולג'
  • בית הספר לתאטרון נייברהוד פלייהאוס
  • בית ספר תיכון אי.סי גלאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ון בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2010)
  • היכל התהילה של תעשיית הקולנוע בטקסס (2011)
  • New York Women in Film & Television (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוני בריטון (באנגלית: Connie Britton; נולדה ב-6 במרץ 1967) היא שחקנית אמריקאית. היא ידועה בעיר בתפקידיה בסדרות הבאות: החל מ-2012 כיכבה במשך 6 עונות בסדרת הדרמה "נאשוויל". בשנת 2018, היא כיכבה בתור אבי קלארק בסדרת הדרמה של פוקס "מוקד 911" ושיחקה בתור דברה ניואל בסדרת אנתולוגיית הפשע האמיתי של בראבו "ג'ון הנבל".[1] בשנת 2021, כיכבה בסדרת הדרמה הקומית סאטירית של HBO " הלוטוס הלבן".[2]

בריטון נולדה כקונסטנס איליין וומק בבוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית, ללינדה ג'יין (לבית קוקרן) ולאדגר אלן וומק ג'וניור, שהיה פיזיקאי ובכיר בחברת אנרגיה.[3][4][5] היא בילתה את שנותיה הראשונות ברוקוויל, מרילנד.[4]

כשהייתה בת שבע היא עברה עם הוריה ואחותה התאומה, סינתיה,[6] ללינצ'בורג, וירג'יניה, שם למדה בתיכון והופיעה בהצגות בתיאטרון EC Glass High School. היא למדה לימודי אסיה עם התמחות בסינית בדארטמות' קולג' ולמדה באוניברסיטת בייג'ינג[4] במהלך ההתמחות הראשונה שלה היא עבדה עם קירסטן ג'יליברנד, שנבחרה מאוחר יותר לסנאט של ארצות הברית.[7][8]

לאחר שסיימה את לימודיה ב-1989, עברה בריטון (אז וומאק) לניו יורק, שם בילתה שנתיים בבית הספר לתיאטרון השכונתי של שם למדה עם סנפורד מייזנר.(אנ')[9]

בריטון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2006

בזמן שלמדה ב-Neighborhood Playhouse, בריטון (אז וומאק) עשתה את הופעת הבכורה שלה בתיאטרון בניו יורק בסרט "The Early Girl at The Courtyard Playhouse." של קרוליין קאווה.[10] בריטון שיחקה את לורל עובדת מין יחד עם קופר לורנס, שגילמה את ג'ואן. לאחר שסיימה את לימודיה, בילתה בריטון שנתיים נוספות בעבודה בהפקות תיאטרון אוף ברודוויי. ב-1995, ביצעה בריטון את הופעת הבכורה שלה בסרט, בדרמה הקומית של אדוארד ברנס "האחים מקמולן".[11] היא עברה ללוס אנג'לס לאחר הצלחת הסרט.[10]

בריטון לוהקה לתפקיד הת'ר בתפקיד חוזר בסיטקום "אלן" של ABC. ב-1996, היא החלה לשחק בתור ניקי פייבר בסיטקום "ספין סיטי" של ABC לצד מייקל ג'יי פוקס.[10] היא הופיעה גם בדרמה הקומית הרומנטית "לא להביט אחור" (1998) ובדרמה הקומית המסתורית "מחפשים את קיטי" (2004), שניהם בבימויו של אדוארד ברנס. ב-2001 היא שיחקה לצד כריס אייגמן וג'יימי האריס בקומדיה הרומנטית "הדבר הגדול הבא".

בשנת 2001 היא גילמה את גרטרוד טמפל, אמה הרעה של שירלי טמפל בסרט הטלוויזיה "Child Star: The Shirley Temple Story", המבוסס על האוטוביוגרפיה של טמפל מ-1988.[12] עוד בשנת 2001 היה לבריטון תפקיד בעונה השלישית של הדרמה הפוליטית "הבית הלבן". ב-2006, היה לה תפקיד בעונה החמישית של מותחן הריגול של פוקס "24" בתור דיאן האקסלי, בת הזוג לתקופה קצרה של ג'ק באואר (קיפר סאתרלנד).

בריטון וקייל צ'נדלר ב-2008

בריטון כיכבה לצד קייל צ'נדלר בסדרת הדרמה "Friday Night Lights" בתור תמי טיילור, אשתו של מאמן הכדורגל הראשי אריק טיילור (צ'נדלר), שהופכת ליועצת בתיכון.[13] התוכנית רצה במשך חמש עונות מ-3 באוקטובר 2006 ועד 9 בפברואר 2011.[13] היא לוהקה לצד בילי בוב תורנטון בגרסה הקולנועית של הסדרה, "Friday Night Lights".[14] על תפקידה בתוכנית, היא הייתה מועמדת לפרס האמי בפריים טיים לשחקנית הראשית המצטיינת בסדרת דרמה ב-2010 ו-2011, לפרס TCA להישגים אישיים בדרמה ב-2007 ו-2008, וזכתה בפרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר - טלוויזיה סדרת דרמה ב-2010.

בשנת 2009, בריטון כיכבה לצד קארלה גוג'ינו ואדריאן פליקי בקומדיה "נשים בצרות", ושיחקה לצד ג'קי ארל היילי, קייל גאלנר ורוני מארה בגרסה המחודשת של "סיוט ברחוב אלם - 2010" בתור ד"ר גוונדולין "גוון" הולברוק.[15] ב-2011 היא שיחקה לצד פמלה אדלון בקומדיה הרומנטית "קונספשן".[16] היא הופיעה בפרק ה-429 של תוכנית הקריאה ברדיו "This American Life", "האם הם יכירו אותי בבית?", שבו ביצעה מונולוגים מתוך ספר העיון של דייוויד פינקל "החיילים הטובים".[17]

בשנת 2011, בריטון כיכבה בעונה הראשונה בדרמת האימה "אימה אמריקאית". היא גילמה את ויויאן הרמון, שעוברת עם משפחתה לקליפורניה לאחר סדרה של בעיות זוגיות ומשפחתיות טרגיות. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית הראשית המצטיינת במיני-סדרה או בסרט ב-2012.

בריטון בבכורה של This Is Where I Leave You בספטמבר 2014

ב-6 במרץ 2012, בריטון חתמה לככב ולהפיק את סדרת הדרמה המוזיקלית של ABC / CMT, "נאשוויל" שנוצרה על ידי זוכת פרס האוסקר קיילי חורי. הסדרה רצה ב-ABC וב-CMT במשך שש עונות מ-10 באוקטובר 2012 ועד 26 ביולי 2018. היא גילמה את ריינה ג'יימס, זמרת קאנטרי ידועה בת 40 שכוכבה מתחיל לדעוך.[18][19] הופעתה של בריטון זכתה לשבחי הביקורת,[20][21][22] והיא הייתה מועמדת בפעם הרביעית לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית הראשית המצטיינת בסדרת דרמה ופרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה דרמה לתפקיד הזה.[23][13] בריטון מצידה אמרה שהחלק הכי מורט עצבים בתפקיד שלה, לפחות בהתחלה, היה השירה שהתפקיד דרש ממנה. התוכנית בוטלה במאי 2016 על ידי ABC.[24] עם זאת, ביוני 2016, CMT רכשה את הסדרה לעונה חמישית.[25] בפברואר 2017, בריטון עזבה את "נאשוויל" במהלך העונה החמישית,[26] אך חזרה לפרק הסיום של הסדרה ביולי 2018 ככוכבת אורחת.[27]

בשנת 2012, בריטון כיכבה לצד אדוארד ברנס בדרמה הקומית "The Fitzgerald Family Christmas".[28] הסרט זכה לביקורות חיוביות מצד המבקרים.[29] באותה שנה, היא שיחקה בדרמה הקומית "דרושה חברה לסוף העולם" לצד סטיב קארל וקירה נייטלי.[30]

ב-2013, בריטון שיחקה לצד אוברי פלזה בקומדיה "רשימה לביצוע", שם גילמה את דמותה של אמה של פלאזה.[31]

בשנת 2015, היא שיחקה לצד תומאס מאן, ואוליביה קוק בדרמה הקומית "אני וארל וזאת שעומדת למות", בבימויו של אלפונסו גומז-רג'ון, המבוססת על הרומן של ג'סי אנדרוז מ-2012 באותו שם, סיפור התבגרות מוזר על גרג (מאן), בן נוער מוזר שנאלץ להתיידד עם רייצ'ל (קוק), חברה לכיתה עם לוקמיה. היא גילמה את אמו של גרג.[32]

ב-2016, בריטון התאחדה עם יוצר סיפורי האימה האמריקאי, ריאן מרפי, במיני-סדרה שלו "סיפור פשע אמריקאי: המשפט של או ג'יי סימפסון" בתור פיי רזניק.[33][34]

בשנת 2018, בריטון כיכבה בתור מוקדנית החירום אבי קלארק בעונה הראשונה של דרמת הפרוצדורה של פוקס "מוקד 911", שיתוף הפעולה השלישי שלה עם ראיין מרפי, אך עזבה לאחר העונה הראשונה[35] באותה שנה, היא חזרה ל"אימה אמריקאית" לעונה השמינית, אפוקליפסה, וחזרה על תפקידה בתור ויויאן הרמון. היא גם שיחקה לצד אריק באנה בתור דברה ניואל בסדרת אנתולוגיית הפשע האמיתי "ג'ון הנבל", שעליה קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה.[1] בשנת 2019, היא גילמה את אשתו של רוג'ר איילס בסרט הדרמה, "פצצה". סרטים נוספים שלה כוללים את "צעירה מבטיחה" (2020), "ג'ו בל" (2020), "נקודת שבירה" (2022) ו"הנערה הכי בת-מזל בעולם" (2022).[36][37]

בריטון כיכבה בתפקיד ניקול מוסבאכר בעונה הראשונה של סדרת האנתולוגיה של HBO, "הלוטוס הלבן" בשנת 2021, וקיבלה מועמדות לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית המשנה המצטיינת במועמדות לסדרה או לסרט (אך הפסידה לג'ניפר קולידג').[38]

בריטון ב-2012

בריטון משתמשת בשם הנישואין שלה כשם הבמה שלה. היא פגשה את בנקאי ההשקעות ג'ון בריטון בבית אלפא דלתא בדארטמות' קולג'. הם עברו למנהטן יחד ב-1989, נישאו ב-5 באוקטובר 1991 והתגרשו ב-1995.[39]

בנובמבר 2011, בריטון אימצה בן מאתיופיה.[40]

בהיותה בדארטמות' בסוף שנות ה-80, בריטון למדה סינית והתגוררה במשך קיץ בבייג'ינג עם הסנאטורית האמריקאית לעתיד קירסטן ג'יליברנד.[41][42] בראיון ב-NPR ב-2012, אמרה בריטון על החוויה: "תמיד רציתי להיות שחקנית. אבל כשהלכתי לקולג', הייתי צריך למלא דרישת שפה ולכן חשבתי שזה יהיה ממש מגניב ללמוד סינית.[43]

בריטון עברה לנאשוויל, טנסי ב-2012 כאשר החלה לככב ב"נאשוויל".[13]

בריטון היא תומכת של המפלגה הדמוקרטית. היא תמכה בפומבי בהילרי קלינטון בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 והתנגדה למועמדותו של דונלד טראמפ.[44][45][46] בריטון תמכה בסנאטורית האמריקנית קירסטן ג'יליברנד, שותפתה לחדר בקולג' בדארטמות', בפריימריז לנשיאות המפלגה הדמוקרטית ב-2020 והופיע איתה באירועי מסע הבחירות.[47]

ב-2 באפריל 2014, בריטון הפכה לשגרירה של רצון טוב של תוכנית הפיתוח של האו"ם, הסוכנות נגד עוני של האו"ם. היא מצטרפת לסלבריטאים כמו אנטוניו בנדרס, מריה שראפובה, זינדין זידאן ורונאלדו בתפקיד שגריר הרצון הטוב של UNDP. היא ממקדת את מאמצי ההסברה שלה במיגור עוני קיצוני, מאבק בהדרה והעצמת נשים.[48][49][50]

ביוני 2016, קמפיין זכויות האדם פרסם סרטון הוקרה לקורבנות הירי במועדון הלילה באורלנדו. בסרטון, בריטון ואחרים סיפרו את סיפורי האנשים שנהרגו שם.[51][52]

שנה פרס קטגוריה עבודה תוצאה
2007 פרסי TCA הישגים אישיים בסדרת דרמה אורות ליל שישי מועמדות
פרסי גותם 2007 הצוות הטוב ביותר החורף האחרון מועמדות
2008 פרסי TCA הישגים אישיים בסדרת דרמה אורות ליל שישי מועמדות
2010 פרס סטלייט 2010 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה זכייה
פרס איגוד הסרטים והטלוויזיה באינטרנט השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה מועמדות
טקס פרסי האמי ה-62 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה דרמטית מועמדות
2011 פרסי סטלייט 2011 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה מועמדות
פרס טלוויזיה בחירה של המבקרים הראשון שחקנית הדרמה טובה ביותר מועמדות
פרס איגוד הסרטים והטלוויזיה באינטרנט השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה מועמדות
פרסי הסרטים הקיץ של IGN שחקנית הטלוויזיה הטובה ביותר מועמדות
טקס פרסי האמי ה-63 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה דרמטית מועמדות
פרס היכל התהילה של תעשיית הקולנוע בטקסס כוכבת התהילה זכייה[58]
2012 טקס פרסי האמי ה-64 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה או סרט אימה אמריקאית מועמדות
פרסי סטלייט 2012 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה נאשוויל מועמדות
סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר - דרמה מועמדות
2013 פרס גלובוס הזהב ה-70 השחקנית הטובה ביותר - סדרת טלוויזיה דרמה מועמדות
פרס TV Guide השחקנית המועדפת עליכם מועמדות
אקס פרסי האמי ה-65 שחקנית ראשית יוצאת דופן בסדרה דרמטית מועמדות
פרס נשות ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה פרס מוזה זכייה[59]
2018 טקס פרסי גלובוס הזהב 76[60] השחקנית הטובה ביותר - מיני-סדרה או סרט טלוויזיה ג'ון הנבל מועמדות
פרסי בחירת מבקרי הטלוויזיה[61] השחקנית הטובה ביותר בסרט/מיני סדרה מועמדות
2022 פרס הטלוויזיה של אגודת המבקרים של הוליווד שחקנית המשנה הטובה ביותר ברשת שידור או בסדרה הלוטוס הלבן מועמדות
אקס פרסי אמי לבידור בפריים טיים ה-74 שחקנית משנה יוצאת דופן בסדרה או סרט או אנתולוגיה מועמדות
2023 פרס אמי לילדים ומשפחות[62] תוכנית יוצאת דופן לא בדיונית Mamas בהמתנה
  1. ^ 1 2 Hipes, Patrick (6 בדצמבר 2018). "Golden Globes Nominations: 'Vice', 'Versace' Lead Wide-Ranging Field – Complete List". נבדק ב-7 בדצמבר 2018.
  2. ^ Radish, Christina (2021-08-01). "Connie Britton & Steve Zahn on the Complicated Marriage at the Heart of 'The White Lotus'". Collider (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-1 באוגוסט 2021. נבדק ב-2021-12-08.
  3. ^ "Connie Britton Biography". Film Reference. נבדק ב-2012-10-22.
  4. ^ 1 2 3 Rozen, Leah (במרץ 2013). "Connie Britton on Her Risky Path to Happiness". More Magazine. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2014. נבדק ב-25 ביולי 2014.
  5. ^ "Womack-Cochran". The New York Times. 1963-12-29. נבדק ב-2012-10-22.
  6. ^ "Interview with Chris Hardwick". Nerdist Podcast #157. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2012. נבדק ב-10 בינואר 2012.
  7. ^ Ayers, Sydney (11 באוקטובר 2012). "'Nashville' star Connie Britton '89 sits down to discuss her new show". אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2012. נבדק ב-2012-10-13.
  8. ^ Caitlin, McDevitt (8 באוקטובר 2013). "Connie Britton on roomie Kirsten Gillibrand". Politico. נבדק ב-28 בנובמבר 2013.
  9. ^ Connie Britton on Off Camera with Sam Jones, November 12, 2015
  10. ^ 1 2 3 "Connie Britton Biography". Movies. נבדק ב-2012-10-22.
  11. ^ Peter Travers (1995-08-09). "The Brothers McMullen | Movie Reviews". Rolling Stone. נבדק ב-2014-06-03.
  12. ^ Mark Deming (2014). "Child-Star-The-Shirley-Temple-Story - Trailer - Cast - Showtimes". Movies & TV Dept. The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2014-06-06. נבדק ב-2014-06-03.
  13. ^ 1 2 3 4 Dominus, Susan (13 בפברואר 2013). "Connie Britton Is a Late Bloomer". The New York Times. נבדק ב-3 ביוני 2013.
  14. ^ "Connie Britton: 'The audience will feel socked in the gut'". New York Post. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2012. נבדק ב-2012-10-22.
  15. ^ "Nancy's Mother Talks 'Elm Street' Remake and Keeping it Fresh". Bloody-disgusting.com. 29 באוקטובר 2009. נבדק ב-2012-10-22.
  16. ^ "'Conception' Trailer: Connie Britton, David Arquette And More Take On The Road To Parenthood (VIDEO)". HuffPost. 27 בינואר 2012. נבדק ב-2019-11-22.
  17. ^ "Will They Know Me Back Home?". This American Life. 11 במרץ 2011. נבדק ב-2012-10-22.
  18. ^ Andreeva, Nellie (6 במרץ 2012). "Connie Britton To Star In ABC's 'Nashville'". Deadline Hollywood. נבדק ב-6 במרץ 2012.
  19. ^ Michael Ausiello (6 במרץ 2012). "Scoop: Connie Britton Heads for Nashville With Lead in ABC Musical Drama Pilot". TVLine. נבדק ב-6 במרץ 2012.
  20. ^ Goodman, Tim (5 באוקטובר 2012). "Nashville: TV Review". The Hollywood Reporter. נבדק ב-23 במרץ 2015.
  21. ^ Stasi, Linda (9 באוקטובר 2012). "'Nashville' is a smash". New York Post. נבדק ב-23 במרץ 2015.
  22. ^ "Singing its praises: ABC's Nashville is fall's best newcomer - Uncle Barky's Bytes". נבדק ב-23 במרץ 2015.
  23. ^ "Golden Globe Nominations: 'Lincoln' Leads With 7, 'Game Change' Tops TV". The Hollywood Reporter. 13 בדצמבר 2012. נבדק ב-23 במרץ 2015.
  24. ^ Hibberd, James (12 במאי 2016). "Nashville Canceled in surprise move by ABC".
  25. ^ Andreeva, Nellie (9 ביוני 2016). "'Nashville' Picked Up For Season 5 By CMT With Next-Day Play on Hulu". Deadline Hollywood. נבדק ב-10 ביוני 2016.
  26. ^ Goldberg, Lesley (23 בפברואר 2017). "'Nashville' Shocker Explained: Connie Britton Opens Up About Devastating Ending". The Hollywood Reporter. נבדק ב-24 בפברואר 2017.
  27. ^ McHenry, Jackson (27 ביולי 2018). "Why Connie Britton Came Back to Nashville for the Series Finale". Vulture. נבדק ב-25 בנובמבר 2019.
  28. ^ "'The Fitzgerald Family Christmas' Trailer: Ed Burns Returns to Long Island For The Holidays". HuffPost. 2012-10-15. נבדק ב-2019-11-24.
  29. ^ "The Fitzgerald Family Christmas". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-06-03.
  30. ^ A. O. Scott (2012-06-21). "Steve Carell in 'Seeking a Friend for the End of the World'". נבדק ב-2017-05-26.
  31. ^ Greco, Patti (2013-07-23). "To-Do List Director on Casting Connie Britton". Vulture. נבדק ב-2014-06-03.
  32. ^ Barbara Vancheri (23 ביוני 2014). "Philip Roth novel 'American Pastoral' to be filmed in Pittsburgh". Pittsburgh Post-Gazette. נבדק ב-6 באוגוסט 2014.
  33. ^ Lesley Goldberg (23 במרץ 2015). "Connie Britton Joins FX's 'American Crime Story: People v. O.J. Simpson'". The Hollywood Reporter. נבדק ב-23 במרץ 2015.
  34. ^ Denise Petski (23 במרץ 2015). "Connie Britton Cast In 'American Crime Story: The People V. O.J. Simpson' - Deadline". Deadline Hollywood. נבדק ב-23 במרץ 2015.
  35. ^ Nellie Andreeva (3 באוקטובר 2017). "'9-1-1': Connie Britton To Star In Ryan Murphy & Brad Falchuk's Fox Series". Deadline. נבדק ב-4 בפברואר 2018.
  36. ^ "Connie Britton Boards Salmira Productions Indie Drama Thriller '892'". 30 באוגוסט 2021.
  37. ^ Kroll, Justin (15 ביולי 2021). "Finn Wittrock, Chiara Aurelia, Connie Britton, Scoot McNairy & Others Round Out Cast Of Netflix's 'Luckiest Girl Alive'".
  38. ^ "Outstanding Supporting Actress In A Miniseries Or A Movie Nominees / Winners 2022". Television Academy.
  39. ^ "Connie Britton - Biography". Movies. נבדק ב-17 ביוני 2013.
  40. ^ Garcia, Jennifer (16 בנובמבר 2011). "Connie Britton Adopts a Baby Boy". People. נבדק ב-2 בפברואר 2019.
  41. ^ Ayers, Sydney (11 באוקטובר 2012). "Nashville' star Connie Britton '89 sits down to discuss her new show". אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2012. נבדק ב-8 באוקטובר 2013.
  42. ^ Caitlin, McDevitt (8 באוקטובר 2013). "Connie Britton on roomie Kirsten Gillibrand". Politico. נבדק ב-28 בנובמבר 2013.
  43. ^ "TV's Britton Fights To Stay In Nashville's Lights". NPR. 7 באוקטובר 2012. נבדק ב-7 באוקטובר 2012.
  44. ^ McDermott, Maeve. "Hillary Clinton's celeb supporters unite for 'Fight Song' DNC video". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-05.
  45. ^ McRady, Rachel (2016-01-21). "Stars Champion Stop Hate, Dump Trump Campaign Against Donald Trump". Us Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-05.
  46. ^ Delk, Josh (2017-12-09). "Actress Connie Britton endorses Doug Jones". The Hill (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-05.
  47. ^ Wise, Justin (17 במרץ 2019). "Actress Connie Britton endorses former roommate Gillibrand for president". The Hill. נבדק ב-14 באפריל 2019.
  48. ^ Raftery, Liz (2014-04-03). "Connie Britton Named U.N. Goodwill Ambassador". TV Guide. נבדק ב-2019-11-24.
  49. ^ "Connie Britton Named UN Goodwill Ambassador". E! Online UK. 2014-04-03. נבדק ב-2014-05-24.
  50. ^ "Connie Britton named goodwill ambassador for United Nations Development Program". CBS News. Associated Press. 2014-04-02. נבדק ב-2014-05-24.
  51. ^ "49 Celebrities Honor 49 Victims of Orlando Tragedy | Human Rights Campaign". HRC. 2016-06-30. אורכב מ-המקור ב-23 באוגוסט 2016. נבדק ב-1 ביולי 2016.
  52. ^ Rothaus, Steve (12 ביוני 2016). "Pulse Orlando shooting scene a popular LGBT club where employees, patrons 'like family'". The Miami Herald. נבדק ב-15 ביוני 2016.
  53. ^ "Beatriz at Dinner - 404". www.beatrizatdinnermovie.com. נבדק ב-7 בנובמבר 2017.
  54. ^ Complex, Valerie (24 באוקטובר 2022). "Emilia Jones To Lead 'Winner' Biopic From Susanna Fogel; Zach Galifianakis And Connie Britton Also Star". Deadline Hollywood. Penske Media Corporation. נבדק ב-24 באוקטובר 2022.
  55. ^ "New HBO Limited Series THE WHITE LOTUS From Mike White Debuts July 11" (הודעה לעיתונות). 10 במאי 2021. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2021. נבדק ב-10 במאי 2021.
  56. ^ Haring, Bruce (2 במאי 2022). "Roku Documentary 'Mamas', With Connie Britton, Zoë Saldaña Narration, Set For Mother's Day". Deadline Hollywood. נבדק ב-12 בנובמבר 2023.
  57. ^ Andreeva, Nellie (1 בפברואר 2022). "Jason Katims Series Dear Edward Starring Connie Britton, Taylor Schilling & Colin O'Brien Gets Apple TV+ Order, Sets Friday Night Lights Reunion". Deadline Hollywood. נבדק ב-10 באפריל 2022.
  58. ^ "Star of Texas Award - Friday Night Lights". Austin Film Society. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2011. נבדק ב-8 באוגוסט 2011.
  59. ^ Cox, Gordon (31 באוקטובר 2013). "Ellen Barkin, Connie Britton Among NY Women in Film and Television's 2013 Honorees". Variety. נבדק ב-2013-11-01.
  60. ^ "2019 Golden Globe Nominations Full List: Lady Gaga Scores for A Star Is Born". People. נבדק ב-10 בדצמבר 2018.
  61. ^ Dailly, Paul (10 בדצמבר 2018). "Critics' Choice Awards 2019: The Americans, American Crime Story Versace Lead Nominations". TV Fanatic. נבדק ב-10 בדצמבר 2018.
  62. ^ "Nominees Announced for the 2nd Annual Children's & Family Emmy Awards" (PDF). National Academy of Television Arts and Sciences. 2 בנובמבר 2023. p. 12. נבדק ב-12 בנובמבר 2023.
פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה - דרמה או ז'אנר

כריסטין לאטי (1996) ‏•‏‏ קייט מאלגרו (1997) ‏•‏‏ ג'רי ראיין (1998) ‏•‏‏ קמרין מנהיים (1999) ‏•‏‏ אליסון ג'ני (2000) ‏•‏‏ אידי פאלקו (2001) ‏•‏‏ סי-סי-אייץ' פאונדר (2002) ‏•‏‏ סי-סי-אייץ' פאונדר (2003) ‏•‏‏ לורל הולומן (2004) ‏•‏‏ קירה סדג'וויק (2005) ‏•‏‏ קירה סדג'וויק (2006) ‏•‏‏ אלן פומפאו (2007) ‏•‏‏ אנה פקווין (2008) ‏•‏‏ גלן קלוז (2009) ‏•‏‏ קוני בריטון (2010) ‏•‏‏ קלייר דיינס (2011) ‏•‏‏ קלייר דיינס (2012) ‏•‏‏ רובין רייט (2013) ‏•‏‏ קרי ראסל (2014) ‏•‏‏ קלייר דיינס (2015) ‏•‏‏ אוון רייצ'ל ווד (2016) ‏•‏‏ אליזבת מוס (2017) ‏•‏‏ ג'וליה רוברטס (2018) ‏•‏‏ זנדאיה (2019) ‏•‏‏ אוליביה קולמן (2020) ‏•‏‏ שרה סנוק (2021) ‏•‏‏ אליזבת מוס (2022) ‏•‏‏ הלן מירן (2023) ‏•‏‏ קתי בייטס (2024)