קרב מחנה רעים – ויקיפדיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בקרב בבסיס צה"ל מחנה רעים. אם התכוונתם לקרב בקיבוץ רעים, ראו קרב רעים.
 | ||||||||||
| מערכה: טבח שבעה באוקטובר | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחנה רעים, ישראל | |||||||||
| ||||||||||
  |
קרב מחנה רעים התרחש ב-7 באוקטובר 2023 במחנה רעים, המהווה מפקדה של אוגדת עזה, כאשר חמאס פתח במתקפת פתע על ישראל. כוח של חמאס שמנה לפחות 120 מחבלים חדר לבסיס.[1] לאחר שעות של לחימה חזר צה"ל לשלוט בבסיס.
לפי התחקירים הראשוניים, בתחילת מתקפת הפתע פרץ חמאס את גדר המערכת סביב רצועת עזה במוקדים רבים, ותוך כרבע שעה הגיעו מחבלים רבים, רכובים על טנדרים ואופנועים וחמושים היטב, אל מחנה רעים. לאחר קרב של 40–60 דקות 30 מחבלים הכניעו את השומרים ועשו דרכם פנימה. בחמ"ל הגיפו חיילי צה"ל את דלת הברזל שבכניסה אליו, והנותרים בחוץ המשיכו בלחימה במחבלים. מספר קצינים ששהו בחמ"ל החליטו אף הם לצאת ולהילחם על הבסיס ונפלו בקרב, ביניהם סא"ל סהר מכלוף, קצין התקשוב האוגדתי, וסרן ניתאי אמר. סרן אמר, קצין הנדסה, התריע במהלך השבועות שלפני הפלישה על חפצים חשודים שהונחו לאורך הגדר והציע להוציא סיורים לבדיקתם, ללא הצלחה. לאחר מספר חילופי אש במוקדים שונים בבסיס, המחבלים התמקמו ברחבה המרכזית בבסיס והשתלטו עליה. הם אף הורידו את דגל ישראל והניפו במקומו דגל חמאס.[1]
במקביל לקרב, בזמן שהמחבלים תקפו את בסיס האוגדה, בחמ"ל האוגדה המשיכו לנהל את הלחימה האוגדתית אל מול מתקפת המחבלים בכל הגזרה. תת-אלוף אבי רוזנפלד מפקד אוגדת עזה הבין את היקף המתקפה בשלב מוקדם ושידר לבור בקריה את פקודת "פרש פלשת", פקודת חירום צה"לית ומשטרתית למקרה של חדירה עוינת.[2] בהתאם לכך הזניקה חטיבת המבצעים את כלל כוחות הכוננות של צה"ל, כולל יחידות מובחרות, בהן שייטת 13 ויחידת שלדג, גדודי הצנחנים וביסלמ"ח. בנוסף עוד חיילים נהרו דרומה, חלקם על דעת עצמם.[3]
מהתחקירים הראשוניים עולה כי רוזנפלד הורה במהירות לפתוח את המפקדה החליפית של אוגדת עזה. צעד לשעת חירום זה תורגל שבועיים קודם. אך הדרכים למפקדת האוגדה ברעים נחסמו על-ידי מחלקות רתק של הנוחבה. חדרי מלחמה נוספים במפקדה ברעים הועלו באש או נפגעו ממטחי פצמ"רים מרוכזים. גם התשתיות המבצעיות בבסיס נפגעו. מפקדים מהמטה המבצעי שהוקפצו מהבית הועברו בעקבות כך למפקדה החליפית.[3]
בשעה 11:00 לוחמי יחידת שלדג הגיעו ראשונים לסייע לבסיס המותקף וניהלו קרב קשה בנחיתות מספרית ובשעה 13:00 הגיע כוח נוסף מיחידת שלדג וכן כוח אחר מיחידה מובחרת, ודחקו את המחבלים אל אולם הספורט של הבסיס, וריתקו אותם שם עד להגעת מסוק קרב של חיל האוויר שירה לעבר הבניין והרג את המחבלים שבו.[4] לפי הדיווח מיום הקרב, הקרב הסתיים לאחר שש בערב, לאחר 13 שעות של לחימה.[5]
במהלך הקרב קצין הגששים של אוגדת עזה, סא"ל עראמשה, ביצע תרגיל הונאה למחבלים. הוא הורה לגשש צעיר להסיר את מדיו ולקרוא למחבלים בערבית להתקרב אליו, תוך שהוא גורם להם לחשוב שהוא אחד המחבלים. כשיצאו ממקומות המסתור והיו קרובים אליו, ירה בהם סא"ל עראמשה מטווח קצר, והרג כמה מהם.[6][7]
- יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- גלי וינרב, הקצין הבדואי שהתחזה למחבל והציל חיים של בסיס שלם, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2023
- לירן כוג'הינוף, "אתה מבין שזאת מלחמה": שלדג בקרב לשחרור אוגדת עזה ומחנה רעים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- אורי לוי, המפקד שהציל את משפחתו מטבח - בתוך בסיס אוגדת עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "אוגדת עזה נכבשה", עמ' 64–72
- ^ פקודת פרש פלשת - הביטחוניסטים, באתר הביטחוניסטים, 21 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 יואב זיתון, 7/10 של מפקד אוגדת עזה הפורש: הרגע בו הכריז "פרש פלשת", האורות שכבו בחמ"ל המבוצר, באתר ynet, 10 ביוני 2024
- ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, סיפור גבורה בלתי נתפס: קצין הגששים שהגן על ה"סמל" של פיקוד דרום, באתר וואלה, 14 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, גבורת הגשש: גרם למחבלים לחשוב שהוא אחד מהם - והם חוסלו, באתר וואלה, 16 באוקטובר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |
