רובוט – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רובוט הוא מכונה אוטומטית בעלת יכולת תנועה הנשלטת על ידי בקר ממוחשב.

חלק מהרובוטים מחזיקים ביכולות שונות שפותחו באמצעות בינה מלאכותית המדמות יכולות אנושיות. ישנם גם רובוטים בעלי יכולת תנועה הבנויים מבחינה פיזית בדומה לבני אדם. רובוט דמוי אדם קרוי גם אוטומטון או אנדרואיד. שימוש זה היה נפוץ בעיקר בספרות המדע הבדיוני.

לעיתים נעשה שימוש במונח "רובוט" ככינוי גנאי לאדם שפועל בצורה מכנית ללא הפעלת רגש או חשיבה עצמאית.

המונח מגיע משורש סלאבי, רובוט – עם משמעויות הקשורות לעבודה.

המילה "רובוט" הוזכרה לראשונה במחזה של הסופר הצ'כי קארל צ'אפק, R.U.R. (קיצור של Rosumovi Univerzální Roboti. בתרגום לעברית: "הרובוטים האוניברסליים של רוסום"). המילה עצמה לקוחה מן המילה "רובוטה" בשפה הצ'כית שמשמעותה "עבדות" או "עבודת פרך". היא הוצעה לצ'אפק על ידי אחיו, יוזף^[1].

בשנים האחרונות תופסים רובוטים מקום הולך וגובר בחברה בת ימינו ותפקידיהם מתרחבים כאשר הם לוקחים על עצמם משימות רבות יותר ויותר. ישנם לרובוטים שימושים רבים. רובוטים יכולים לבצע היטב עבודות חוזרות ומשעממות, עבודות מלוכלכות, מסוכנות, קשות, או עבודות בתנאים שבני אדם מתקשים בהם:

• רובוטים תעשייתיים: בתעשייה משתמשים ברובוטים בקוי היצור, על מנת להרכיב מוצרים שונים או להוביל אותם, לריתוך, הדבקת תוויות, סידור מוצרים, צביעה, בדיקות מסוגים שונים ועוד. נכון ל-2022, בכל שנה מותקנים כ-500,000 רובוטים תעשייתיים חדשים ועל פי הערכה, יש למעלה משלושה מיליון רובוטים פעילים^[2][3].
• רובוטים לניקוי מערכים של תאים פוטו-וולטאיים. במהלך העשור השני של המאה ה-21, הירידה הדרמטית במחירי תאים פוטו-וולטאיים, יחד עם המגמה העולמית לנסות ולעבור למקורות חשמל שאינם מזהמים הביאו לכך שחוות גדולות של תאים פוטו-וולטאיים הופכות להיות נפוצות יותר ויותר. יש כמה וכמה "תצורות" של חוות כאלה – כולל על גגות של מבני ציבור, על גגות של בתים פרטיים, על מאגרי מים גדולים ועוד. יעילותם של התאים הפוטו-וולטאיים יורדת כאשר הם מתלכלכים ובהתאם, החלו להופיע חברות המייצרות רובוטים אוטונומיים לניקוי של מערכי תאים פוטו-וולטאיים^[4]. חברות רובוטיקה לניקוי תאים פוטו-וולטאיים פועלות גם בישראל ואולם הצלחתן טרם הובררה, בין השאר, על רקע הקשיים הכלכליים על רקע מגפת הקורונה^[5].
• רובוטים במרכזים לוגיסטיים: שימוש נפוץ מאוד ברובוטים הוא עבודה בתוך מרכזים לוגיסטיים, כאשר תפקידם של הרובוטים הוא להביא אל האורז האנושי – את "טור המדפים" שבו נמצאים הפריטים אותם הוא צריך. על פי הערכות רבות, גם נושא הסידור הסופי והאריזה צפוי להיפתר בשנים הקרובות^[6].
• רובוטים לניקוי פסולת רעילה. אחת התרומות הגדולות ביותר לתחום הרובוטיקה הגיעה מסדרה של אסונות בכורים גרעיניים. התאונה בארצות הברית, באתר "אי שלושת המייל", משנת 1979, התאונה המפורסמת מצ'רנוביל שהתרחש ב-1986 והאסון בגרעיני בפוקושימה, יפן, בשנת 2011 – הביאו לתנופת פיתוח משמעותית – שעניינה פיתוח וייצור רובוטים שמטרתם לאפשר איסוף מידע בתוך אזורים מוכי קרינה. איסוף המידע כולל צילום סרטי ווידאו לאמידת הנזקים הפיזיים, ניטור קרינה "באוויר" ואיסוף דוגמיות מהשטח במטרה לחקור אותם במעבדה, כולל דגימות קרקע, מים וסוגים שונים של חלקי מבנה וציוד שהתפוצצו. פיתוח הרובוטים נתקל בקשיים רבים, הן מכיוון שהם לא היו מוכנים מראש מההיבט התפקודי והן מכיוון שהרכיבים האלקטרוניים של הרובוטים – לא היו עמידים לקרינה. עבור מיתחם פוקושימה פותחו מספר גדול של רובוטים, כולל רובוטים עם יכולת לרדת ולעלות במדרגות, לפעול מתחת למיים, לפעול בנוכחות שטף קרינה חזק, לקדוח חורים בסוגים שונים של קרקעות ומתכות, רובוטים ייעודיים שיודעים לעבור דרך חור קטן קוטר – ולהתארגן מחדש, מצידו השני של החור – לרובוט בעל מבנה אחר לגמרי, סוג של "טרנספורמרים", רובוטים עם זרועות וחיישנים שמאפשרים איסוף ופינוי פסולת מסוגים שונים, רובוטים ייעודיים לחילוץ מוטות הדלק הגרעיני ופינויים מהאתר ועוד^[7]. ממשלת יפן, החל מ-2019, מתירה לתושבים בערים ובעיירות שפונו בהמשך לצונאמי והתאונה הגרעינית שהתרחשה בעקבותיו – לחזור לבתיהם. הרשויות ביפן מעריכות שניקוי כל ששת הכורים יימשך עוד לפחות עשר שנים, כלומר, בסה"כ, מדובר במאמץ שצפוי להימשך לפחות עשרים שנה מקרות האירוע. בנובמבר 2022, התפרסם סרטון יו טיוב שסוקר את פיתוחי הרובוטים השונים, בהקשר של יכולת התמודדות עם פסולת רעילה^[8].
• כלי רכב לתנועה על גרמי שמיים בחלל: רוברים – רובוטים המסייעים בחקר החלל. לדוגמה, לצורך חקר כוכב מאדים היה צורך לפתח רובוטים בעלי יכולת תנועה עצמאית (אוטונומית) כגון הרובר קיוריוסיטי שנשלח למאדים ב-2011, או פרסווירנס שנשלח למאדים ב-2020, זאת משום שהפעלת מכונה בשלט רחוק אינה פרקטית בשל הזמן שלוקח לאות לעבור מכדור הארץ למאדים.

• 

  "פרסווירנס", הרובר שנשלח למאדים 2020

• 

  איור אומן של פרסווירנס

• 

  פירוט טכני של פרסווירנס ומכשיריו

• 

  XM1219 - רכב רובוטי חמוש

• 

• 

  רובוטי טאלון של צבא ארצות הברית חמושים במספר אמצעי לחימה (ככל הנראה מדובר בהסבה מקומית ועצמאית, ולא בייצור סדרתי).

• רכבים אוטונומיים, כלי שיט בלתי מאוישים וכלי טיס בלתי מאוישים גם הם סוג של רובוטים. נכון ל-2022, יש עשרות חברות שמנסות לבנות כלים כאלה בארצות הברית, סין ובמקומות רבים נוספים.

  

• רובוטים לניקוי רחובות המשתמשים במטאטים מסתובבים.

• רובוטים לשימוש בחקלאות, ההשקעות העצומות בניסיונות לפתח כלי רכב עצמאיים, ביחד עם אוכלוסיית כדור הארץ (שהגיעה לשמונה מיליארד בני אדם במהלך 2022) הביאו להתפתחות של מגוון רובוטים לשימושים חקלאיים, החל מטרקטור "רגיל" ועד כלים מאוד ייחודיים כמו קטפות תפוחים או קטפות עגבניות.
• רובוטים לעבודות במשק בית, כגון כיסוח דשא, שאיבת אבק וניקוי בריכות שחייה. חברת מיטרוניקס הישראלית היא יצרנית בולטת של רובוטים לניקוי ברכות.
• רובוטים לניקוי רחובות המשתמשים במטאטים מסתובבים.
• רובוטים לשימושים רפואיים, כגון: ניתוחים בסיוע רובוט (חברת מזור רובוטיקה היא מובילה עולמית בתחום זה), שיקום בסיוע רובוט, וסימולציה רפואית. אחת המערכות הרובוטיות לביצוע ניתוחים ידועה בשם מערכת כירורגית דה וינצ'י ונכון ל-2017 יש כבר למעלה מ-4,500 מערכות כאלה, בבתי חולים ברחבי העולם, כולל בישראל.

• 

  "מערכת כירורגית דה וינצ'י" – מבט אל הכירורג שמפעיל את הרובוט

• 

  "מערכת כירורגית דה וינצ'י" בזמן הדרכה על "בובה"

• רובוטים לתמיכה באנשים עם מוגבלויות: כיסא גלגלים רובוטי, משלב טכנולוגיות איסוף מידע (חיישנים) ובינה מלאכותית, מערכות הכיסא אוספות מידע על היושב בו כגון משקל האדם, הלחץ שמופעל בישיבה, דופק ומאפייני הנשימה של היושב, טמפרטורת הגוף ומדדים נוספים. המערכות מחשבות את המדדים המסמנים מצוקה והכיסא הרובוטי מגיב בהתאם לחישוב הנתונים, משנה את מנח גופו של היושב וגורם ליושב לשבת בתנוחה אחרת, נוחה יותר ומונעת פצעי לחץ ופגעים הנוצרים מישיבה ממושכת^[9][10].
• צעצועים: רובוטים משמשים גם כצעצועים יקרים. רובוט בשם Aibo של חברת סוני, לדוגמה, הוא רובוט אוטונומי בעל יכולת לימוד המחקה התנהגות של כלב. רובוט צעצוע נוסף, המסוגל להתקשר עם הסובב אותו, הוא הפליאו.

רובוטים שיש להם ארבע רגליים, בדרך כלל מכונים גם "רובוכלבים" או כלבים רובוטיים. רובוטים כ"חיות מחמד" החלו להופיע מסביבות 1998 ואילך, אם כי היו גם ניסיונות מוקדמים יותר לייצר כאלו. Hasbro's Furby ו Sony's AIBO הם דגמים שהתפרסמו כבר אז. החל מ 2005 חברת בוסטון דיינמיקס החלה לפתח ולייצר "כלבים רובוטיים" וביניהם את ה Bigdog וה־Little dog. התחום זכה לתנופה בהמשך לקפיצת המדרגה בתחום הבינה המלאכותית שאותה נכון לייחס לשנה 2012 ואילך.

נכון ל־2025, התחום מתפתח לכיווני השוק הצרכני והמסחרי, לתחום התעשייה, לתחום האבטחה ויישומים צבאיים ולתחומי מחקר ופיתוח מגוונים.

נכון ל־2025, ארבעת הכלבים הרובוטיים היותר מוכרים הם מתוצרת:

• Unitree Roboticsנכון ל־2025, הכלב-רובוט של יוניטרי רובוטיקס בולט ככזה שיש לו יכולת תנועה גמישה, הכוללת יכולת התגברות על מכשולים מסוגים רבים.
• כלבים רובוטיים מתוצרת בוסטון דיינמיקס.
• ANYbotics, לחברה יש יכולות מובילות בתחום מודלי בינה מלאכותית המאפשרים תנועה ב"שטח", הליכה על סלעים, במדרונות תלולים וכדומה.
• Ghost Robotics, ככל הידוע, החברה מכוונת לשוק הצבאי.

ערך מורחב – רובוט דמוי אדם

רובוטים דמויי אדם, משמשים חוקרים רבים ברחבי העולם בהבנת הנדרש מרובוט כאשר הוא יחיה בינינו^[11]. בין השאר במיפוי סביבה ביתית, עזרה לקשישים, הוראה, ניקוי וסידור הבית ופעולות דומות הדורשות מהרובוט תפקוד אופטימלי בסביבת בני אדם. במהלך 2024, "בבת אחת", חברות רבות החלו לפתח רובוטים אנושיים בשילוב בינה מלאכותית. חלק מרובורטים אלו כוללים:

• אטלס: אטלס הוא רובוט הומנואידי חשמלי לחלוטין. בניגוד לדורות קודמים של הרובוט, גרסה זו אינה מסתמכת על מפעילים הידראוליים והיא קלה יותר וקומפקטית יותר, בעודה חזקה יותר וזריזה יותר. מסוגל לתנועות דינמיות, הרובוט יכול לנוע ולכופף את גופובדרכים העולות על יכולות האדם. (IEEE). אטלס הוא תוצרת חברת Boston Dynamics האמריקא

• דיג'יט: דיג'יט הוא רובוט הומנואידי שתוכנן לנוע באופן דינמי יותר מאשר רובוטים רגילים. יש לו גפיים זריזות וגוף מלא בחיישנים שיאפשרו לו לנווט בסביבות מורכבות ולבצע משימות כמו משלוח חבילות. (IEEE). רובוטים מסוג זה מופעלים כבר במרכזים הלוגיסטיים של חברת אמזון. דיג'יט מיוצר על ידי חברת אג'יליטי.
• מנטיבוט: מנטיבוט מפותח הן למחסנים והן למשקי בית. הוא משופר עם טרנספורמציית Sim2Real מתקדמת המצמצמת את הפער בין סימולציה למציאות. הדגש של רובוט זה הוא על תפיסה סמנטית מתקדמת של הסביבה וממשק המבוסס על מודל שפה גדול (LLM). (מנטי רובוטיקס)^[12]
• נאו: גופו של נאו מתוכנן עם אנטומיה דמוית-שריר, דבר שגורם לו לחוזק ועדינות הדומים לבני אדם. זהו אחד הרובוטים ההומנואידיים הבודדים המכוסים במלואם בכיסוי בד. נאו יכול ללכת, לרוץ, לטפס במדרגות ולנווט במרחב באופן טבעי. ככל שהוא נע ומבצע משימות, הוא נעשה יעיל עוד יותר. (1X)
• אופטימוס: אופטימוס הוא רובוט הומנואידי דו-רגלי לשימוש כללי, המסוגל לבצע משימות מסוכנות, חזרתיות או משעממות. השגת מטרה סופית זו מחייבת בניית מערכות תוכנה המאפשרות שיווי משקל, ניווט, תפיסה ואינטראקציה עם העולם הפיזי. אופטימוס מיוצר על־ידי חברת טסלה
• פיגור 02: F-02 הוא גרסה משופרת של F-01 עם "פאנלים" משולבים יותר וחוטי חשמל מוסתרים היטב. פיגור משלב את הזריזות של הצורה האנושית עם בינה מלאכותית מתקדמת כדי לעבור מעבר לרובוטים חד-תפקודיים ולתמוך בתחומי הייצור, הלוגיסטיקה, האחסון והקמעונאות. מיוצר על ידי חברת Figure AI. במהלך 2024, החברה הדגימה יכולת של הרובוט מתוצרתה "להכין קפה". החברה מפעילה, בין השאר, רובוטים מתוצרתה, במפעלי חברת BMW. בינואר 2025, החברה הוודיעה שהיא מפסיקה את שיתוף הפעולה עם חברת OpenAI והיא מתכוונת לייצר את מודלי הבינה המלאכותית - בעצמה^[13].
• G1: רובוט של חברת יוניטרי רובוטיקס הסינית. הרובוט כולל יכולת תנועה ודרגות חופש, יותר מרוב הרובוטים האחרים ויש לו "עבירות" מרשימה, כולל יכולת לרוץ "בשטח", על שיפועים וכיוצא באלה. זה גם אחד הרובוטים הבודדים שניתן לרכישה בשוק הקמעונאי במחיר התחלתי של 16,000 דולר. המחיר הזה בעל משמעות ניכרת מכיוון שהתמחור של רובוטים אלה, ככל הנראה, יקבע עד כמה מהר ועד כמה בכלל - הם יצליחו להיכנס לשוק, בתפוצה רחבה^[14].
• Apollo: רובוט של חברת apptronik, ככל הידוע, נבנה במקור לטובת סוכנות החלל "נאס"א".

בתחום הננו-רפואה מיועדים רובוטים זעירים לביצוע פעולות פנימיות ללא צורך בניתוח או בפעולות חודרניות אחרות.

מחקרים רבים נעשים בתחום הרובוטיקה, בניסיון לשכלל את הרובוטים הקיימים^[15]. כדי לעודד ולקדם מחקר בתחום הרובוטיקה נערכות בין השאר גם תחרויות משחקי כדור בין רובוטים. מדי שנה נערכות תחרויות רובוטיקה כגון אלו של ארגון FIRST, המאגדות רבבות של נבחרות תלמידי בית ספר, או רובונר, שבה הקבוצות מתכננות בניית רובוטים שיכבו אש בתוך בית בוער (בסביבת התחרות עצמה הן מכבות רק נר).

ב-30 בספטמבר 2022, הכריזה חברת טסלה על תחילת הפיתוח של רובוט דמוי אדם. על רקע המשאבים העומדים לרשות החברה, המצוינות הטכנולוגית שלה וה"אשראי הטכנולוגי" שיש למנהל החברה, רבים מייחסים חשיבות רבה לאירוע זה.^{[דרוש מקור]}

בדצמבר 2022, פרסם הוושינגטון פוסט מאמר הטוען כי תחום הרובוטיקה נמצא ב"נקודת תפנית" – מכיוון שהתעשייה הצליחה להגיע לרובוטים שמסוגלים לקחת בעדינות, מוצרים ולארוז אותם ברמת מיומנות של בני אנוש^[16].

הרעיון של יצור דמוי אנוש מעשה ידי אדם קיים עוד מימי המיתולוגיה היוונית. אחד הסיפורים הידועים ביותר המתארים יצירת יצור דמוי אדם הוא סיפור הגולם מפראג מהמאה ה-16. אלמנט "הגולם הקם על יוצרו" בסיפור הגולם מפראג חוזר גם בסיפורה של מרי שלי, "פרנקנשטיין", שפורסם לראשונה בשנת 1818. בשני סיפורים אלו מודגש העיקרון לפיו יצירת חיים שמורה לאל ולא לאדם, וניסיון של האדם ליצור חיים בעצמו הוא חילול הקודש וסופו לשלם על כך מחיר כבד. צ'אפק שקל לקרוא ליצורים בסיפורו R.U.R "גלמים", אך בסופו של דבר בחר ב"רובוטים"^[17].

סופר המדע בדיוני אייזק אסימוב ששאף לשבור עיקרון זה היה אחד הראשונים שטיפל בשאלת היחס בין האדם לרובוט בסדרת ספרי הרובוטים שלו, שהמפורסם בהם הוא "אני, רובוט". בספרים אלו הוא טובע את המושג "תסביך פרנקנשטיין", המתאר את הרתיעה והפחד של האדם מפני המכונה שתקום על יוצרה.

הפתרון שמתאר אסימוב למניעת תסריט זה הוא ניסוח "שלושת חוקי הרובוטיקה" שכל רובוט חייב לציית להם באופן מוחלט:

1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

כעבור 40 שנה הוסיף אסימוב חוק נוסף, המשלים חוקים אלה – חוק האפס, הקובע: "לא יפגע רובוט באנושות, ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע." שאר החוקים עודכנו בהתאם.

בספרו של דאגלס אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", חברת "סיריוס קיברנטיקה" מגדירה רובוט כ"ידיד הפלסטיק שלך, שכיף לשהות במחיצתו".

המאבק בין האדם למכונה הגיע גם אל מסך הקולנוע. סדרת הסרטים "שליחות קטלנית" מתארת מלחמה עקובה מדם בין הרובוטים לבני האדם. סדרת סרטים מצליחה נוספת המתארת מלחמה שכזו היא סדרת המטריקס.

סופרי מדע בדיוני רבים אחרים התייחסו לרובוט כאמצעי לבחון את השאלה "מהו בן אדם". אחד הסיפורים הידועים בנושא הוא סיפור קצר של סופר המדע הבדיוני פיליפ ק. דיק בשם "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?", סיפור שעובד מאוחר יותר לסרט קולנוע מצליח בשם בלייד ראנר.

חזון הרובוט דמוי האדם המתואר בספרות המדע בדיוני לא הגיע עד היום למימוש. ישנן מספר רב של בעיות טכנולוגיות לא פתורות הדרושות כדי ליצור רובוט אוטונומי דמוי אדם. חלקן של הבעיות הללו ברמה המכנית (לדוגמה, יצירת מכונה הפועלת כמו כף יד אנושית^[18]) וחלקן אלגוריתמיות (לדוגמה, היכולת לעבד תמונות ולהתמצא במרחב).

סיווג רובוטים במדע הבדיוני

• מכה (Mecha): זהו רובוט מלחמה ענקי הננהג כרכב מלחמה בידי בני אדם היושבים בתוכו, בעל מבנה של זוג רגליים, גוף עליון שעליו תא פיקוד, שתי זרועות קצרות והרבה חימוש, מקלעים, תותחים וטילים. דוגמה ל-Mecha הוא הרובוט ED-209 מהסרט "רובוקופ" אך הם הרבה יותר נפוצים בסדרות האנימה היפניות.
• דרואיד (Droid): רובוט בעל אינטליגנציה מלאכותית המסוגל לקבל פקודה כללית ולבצעה, כאשר את הפרטים הוא מעבד לבד. דוגמה לדרואיד הוא R2D2 ממלחמת הכוכבים.
• אנדרואיד (Android): דרואיד דמויי אדם. דוגמאות: בלייד ראנר או דאטה ממסע בין כוכבים: הדור הבא מחסל 1000 וטי אקס.
• סייבורג (Cyborg): שילוב בין חי למכונה. זהו אדם שמשולבים בו הרבה חלקים מלאכותיים או לחלופין, רובוט שמשולבים בו הרבה רקמות חיות. דוגמאות לסייבורג הן סטיב אוסטין, רובוקופ, דארת' ויידר והבורג מחסל 101. המדע העוסק בסייבורגים נקרא קיברנטיקה.

• חיישנים הרובוט, מעצם הגדרתו כ"מכונה" שיודעת להגיב לסביבה, מצויד בחיישנים. נכון ל 2025, אלו יכולים לכלול מצלמות, מצלמות אינפרה-אדום, מכ"ם לייזר (לידאר,Lidar), מכ"ם, חיישנים אולטרה-סוניים, מצלמות עם יכולת חישת עומק וסוגי חיישנים נוספים. נכון ל 2025, תחום החיישנים זוכה לעדנה על רקע ההשקעות העצומות בשוק הטלפונים הסלולריים והשקעות העתק שהושקעו שם, בגלל תפוצתם העצומה של הטלפונים הניידים. נושא החיישנים משרת גם את תחום הרכבים העצמאיים (מכונית אוטונומית) ואת "מערכות העזר לנהיגה (ADAS) כך שבסה"כ, זורמות אליו השקעות עתק וצפוי שהוא ימשיך להשתפר, להתמזער ולהפוך להיות זול יותר בעתיד הנראה לעיין.

• אקטואטורים (מפעילים). רכיב החומרה שממיר אנרגיה לתנועה מכנית. יש כאלה מסוגים רבים ועקב ההשקעות הגדולות בתחום הרובוטיקה - התחום צפוי להשתפר בהתמדה, בעתיד הנראה לעיין ובמגבלות הפיזיקה. חברות גדולות במיוחד (כמו למשל טסלה) מפתחות אקטואטורים יעודיים לרובוטים שלהם.

• מרכיבי חומרה כל רובוט זקוק למרכיבי חומרה ספציפיים שמשמשים אותו (כמו ידיים, רגליים, זרוע מכנית וכיוצא באלו).

• מקורות אנרגיה נכון ל 2025, רוב המערכות הרובוטיות נשענות על בטריות (סוללות) ויכולת טעינה חשמלית. מכיוון שהבטריות משמשות גם את עולם הטלפונים הניידים, המחשבים הניידים והרכבים החשמליים, צפוי שיזרמו לנושא פיתוח הבטריות השקעות עתק ויש תקווה שהן ישתפרו בהרבה ובמיוחד בתחום היכולת של מטען חשמלי צבור ליחידת משקל של הבטריה. חוקרים רבים מעריכים שתהיה פריצת דרך משמעותית בתחום, עם המעבר לבטריות מצב מוצק ויש חברות הטוענות שכבר יש להן מוצר כזה. בטריה מצב מוצק אמורה להיות עם יותר מטען חשמלי ליחידת משקל, בטוחה בהרבה ולאפשר הרבה יותר מחזורי טעינה ופריקה.

• מימשקים לבני האדם לרוב סוגי הרובוטים יש יחידת "שלט רחוק" שדרכה המפעיל האנושי מתממשק אל הרובוט. ככל שהרובוט נעשה יותר אוטונומי וככל שמודלי השפה הגדולים (LLM) נכנסים לתחום - מתפתחת מגמה ולפיה המימשק יישען על דיבור בדומה לאופן שבו בני האדם מתקשרים. הנושא תלוי מאוד ביישום, בשאלות הקשורות לסביבת הפעולה, לרמת הבטיחות הנדרשת, ליכולת לספוג "חוסר הבנות" וכיוצא באלו.

• תקשורת מרכיב התקשורת קריטי לרובוטים. ראשית, יש תקשורת פנימית בין מרכיבי החומרה השונים. תקשורת זו בד"כ מתבצעת על גבי חוטים והיא עולם ומלואו בהקשר למניעת הפרעות תאלמ"ג, התקפות סייבר, אבטחת אמינות התקשורת והסנכרון של ההודעות וכיוצא באלה. שנית, הרובוט בד"כ יכלול יכולת לתקשר עם בני אדם (למשל באמצעות מיקרופן ורמקול) ויכולת לתקשר "עם בני מינו" והאינטרנט באמצעות תווכי תקשורת מקובלים כמו "ווי פיי" ו"שן כחולה". סוגים מסוימים של רובוטים ובפרט כאלה המחייבים הפעלה מרחוק בסביבות מסוכנות מחייבים תקשורת RF ייעודית לטווחים ארוכים - למשל, ברחפנים, בכלי טייס לא מאויישים, ברכבים המופעלים מרחוק באתרים מסוכנים כמו אתרי תשתית שיש בהם קרינה מסוכנת, רובוטים צבאיים וכדומה.

• מעבדי מחשב הרובוטים, מעצם הגדרתם, כוללים יכולת "חישוב" פנימית משל עצמם, לטובת זה יש להם מעבדי מחשב מסוג CPU וככל שמכניסים אליהם מרכיבים של בינה מלאכותית, יהיו בהם גם מעבדים גרפיים - GPU.

• חישוב - חישת המיקום העצמי רובוטים שיש להם יכולת לנוע צריכים לחשב את המסלול שבו הם רוצים להתקדם ולבנת היסוד לצורך זה, היא היכולת למקם את עצמם במרחב ("פתרון המיקום העצמי"). רובוטים צבאיים בד"כ עושים שימוש במערכת ניווט אינרציאלית המשולבת עם יכולת נווט לוויינית - GNSS. פתרון זה יקר להרבה שימושים אזרחיים. פתרונות נוספים כוללים חישוב מיקום עצמי על בסיס משואות רדיו מקומיות, שימוש ברשתות "ווי פיי" ו"שן כחולה", שימוש בפתרון מיקום עצמי על בסיס תאים סלולריים מקומיים, נווט לפי תמונת הכוכבים, נווט אופטי לפי הסביבה התלת-ממדית, פיזית, בקרבת הרובוט ועוד. בשנת 2025 - החלו גם פיתוחים שעניינם פתרון המיקום העצמי על בסיס השדה המגנטי של כדור הארץ ועל בסיס שדה הכבידה של כדור הארץ, ככל הידוע, גישות אלה נשענות על חיישנים קוונטיים והם ברמת מדגימים בלבד (נכון לפברואר 2025).

• יכולת ניווט הרובוט מעצם הגדרתו צריך להיות מסוגל לנווט את דרכו ממקום למקום. בשביל לנווט, צריכה להיות לרובוט יכולת חישה של העולם הפיזי בקרבתו הקרובה, יכולת זיהוי של רמת העבירות של פני השטח, יכולת זיהוי מכשולים נייחים וניידים ויכולת לתכנן מסלולים ולבחור את התכנון המיטבי (או, למצער, תכנון ישים ורלוונטי). ברוב סוגי הרובוטים, נדרשת גם יכולת לתכנן בהתייחס למפה. נושא הניווט הוא נושא גדול ורחב מכיוון שהצורך בו קיים כבר מ"קידמת האנושות" - לטובת תכנון מסלולים להליכה ברגל, רכיבה על אופניים, נסיעה ברכבים, בחירת מסלול לאוניות ומטוסים, מיסלול (חישוב המסלול הרצוי) לטילים וכיוצא באלו. תנאי בסיס ליכולת נווט היא היכולת לחשב/ לחוש את המיקום העצמי, את המרחב שבקרבת הרובוט ואת המכשולים.

• התמודדות עם מכשולים הרובוט צריך לדעת לעקוף מכשולים נייחים (כמו למשל, כסא בר במטבח טיפוסי) כמו גם מכשולים ניידים, כמו כדור שמתגלגל לעבר הרובוט ועד לישויות דינמיות שיש להן "רצונות והתנהגויות" משל עצמן - כמו למשל, במקרה של מכוניות, אופנועים, אופניים, הולכי רגל וכיוצא באלו - בהתייחס לרכב עצמאי (אוטונומי).

• אלגוריתמיקה ותוכנה. הרובוטים מחייבים אלגוריתמים שונים, תוכנות רבות - הן בזמן אמיתי והן מערכות הפעלה "רגילות", יישומים שונים וכדומה. נהוג לחלק את מרכיב החומרה ברובוטיקה למספר שכבות/ עולמות תוכן.

• ""דרייברים" של חומרה - מנהלי התקן. מנהלי התקן (דרייברים) הם מכלולי התוכנה שמקשרים בין החומרה למערכות ההפעלה.
• Perception - תפישה. מרכיבי התוכנה שמעבירים את המידע הגולמי של החיישנים לישויות ווקטוריות שאפשר להתייחס אליהן - כמו למשל, העברת פיקסלים בתמונה לייצוג של עצמים כמו "כסא", "שולחן", "אדם", "מכונית" וכיוצא באלו - ישויות שמרכיבי היישום של התוכנה יכולים להתייחס אליהן, בכדי, למשל, להימנע מהתנגשות, להימנע ממכשולים, להעריך את גודל העצם ומשקלו וכיוצא באלו "מידעים/ תובנות" שאינם במידע הגולמי (הפיקסלים) אלא שהם נובעים מהיכולת "להבין מה רואים". תוכנות כאלה עושות שימוש ביכולות מהסוג של "ראייה ממוחשבת" וככל שהזמן עובר, הן נשענות יותר ויותר על אלגוריתמים של בינה מלאכותית.
• מערכות הפעלה, מרכיבי תוכנה שבדומה למחשבים "רגילים" מהווים את התשתית שמאפשרת למרכיבי החומרה השונים לתקשר בינהם - אבל בצורה מותאמת לתחום הרובוטיקה. ב 2025, מערכת ההפעלה הנפוצה לצרכי רובוטיקה היא Robot Operating System - ROS.
• תוכנות זמן אמיתי. מרכיבי תוכנה שמתאפיינים בצורך להבטיח יכולת תגובה מהירה, להבטיח היתנעות ממצבים של "דריסת זיכרון" וכיוצא באלו.
• תוכנות לתכנון ניווט/ פעולות. מקובל לחלק את מרכיבי התוכנה האלה ל"תכנון בסביבה המיידית של הרובוט" - למשל, ברכב אוטונומי, התחום שבו החיישנים יכולים "להרגיש את הסביבה". "תכנון לטווח ארוך" - למשל, תכנון ניווט ברכב לטווחים ארוכים, כולל שימוש באלגוריתמים מיוחדים לעיצוב מסלול כמו למשל Model predictive control - MPC. פעמים רבות, לצרכי פתרון המיקום העצמי, נעשה שימוש באלגוריתמים מתמחים כמו SLAM.
• תוכנות לניהול "משימה שלמה. מרכיבי תוכנה שיכולים לתכנן משימה שלמה - למשל, בהקשר לרכב אוטונומי, לקלוט את נקודת היעד הרצויה, לחשב את המיקום העצמי ולהצליח לתכנן את המסלול מהמיקום הנוכחי אל נקודת היעד (דומה למה שתוכנות כמו "וויז" או "גוגל מאפס" יודעות לעשות).
• סימולציה. מרכיבי תוכנה שיכולים לשמש לטובת אימון מודלים של בינה מלאכותית ו/או "לתחזק תמונת עולם" שמאפשרת לרובוט לתכנן מספר חלופות פעולה ולהעריך את השאלה עד כמה התוכניות השונות יותר או פחות טובות.
• יישומים סביר להניח שהרובוטים יתפתחו כך שיוכלו לממש מגוון גדול של יישומים. בהנחה שזה יקרה, אפשר לצפות שבדומה לעולם הטלפונים הניידים, יהיה אפשר לפתח "אפליקציות" שונות לאותו רובוט ע"י מפתח תוכנה צד שלישי. נושא זה פחות פשוט, בהשוואה לטלפונים ניידים, בגלל היבטי הבטיחות הפיזית.
• ארכיטקטורה מבוזרת. מכיוון שהרובוט הוא בדרך כלל, מערכת מאוד מורכבת שחלקים שונים שלה מיוצרים על ידי חברות שונות, יש צורך לאפשר עדכון רכיבים/ מכלולים, מבלי שיהיה צורך לשנות את כל מרכיבי התוכנה של הרובוט וזאת מכיוון שכל עדכון כזה מחייב הוכחת בטיחות "מהתחלה". מכיוון שכך, מקובל לתכנן רובוטים כך שיש הפרדה בין מרכיבי התוכנה שמטפלים בפונקציונליות של תנועת הרובוט והיבטי הבטיחות שלו - לבין מרכיבי התוכנה שעוסקים במשימה לבין מרכיבי התוכנה שעוסקים בתקשורת עם רובוטים אחרים. על רקע זה, בד"כ, יש העדפה לארכיטקטורה מבוזרת שמאפשרת העברת הודעות בפרוטוקולים של Publish-subscribe והסתכלות על ארכיטקטורה מבוזרת של שירותים וכך, להתנתק ככל האפשר מתלות במחשב יחיד ובפיתוח גרסאות תוכנה "כבדות". נכון ל 2025, יש עיסוק נרחב הטכניקות ייעודיות לאיפשור עדכוני תוכנה מהירים וגמישים, עדכוני תוכנה מהירים - בלי לפגוע בבטיחות הרובוט או בפגיעותו לתקיפות סייבר והנושא זוכה לעניין רב והשקעות עצומות (Dev-Ops).
• בטיחות והגדרת "מרחב ההפעלה". מכיוון שהרובוט בהגדרתו, נע במרחב הפיזי, יש לתת את הדעת על בטיחותו בהפעלה. במכונית אוטונומית, מקובל שקריטריון המינימום הוא להוכיח שהסיכוי שהיא תגרום למוות נמוך יותר מהסיכוי שנהג אנושי יגרום לתאונה כזו וכך, בכל ענף וענף תעשייתי. בתעשיית הרובוטים מקבול להגדיר "מרחב הפעלה" (Operational Design Domain) - אוסף הפרמטרים ותנאי הסביבה שבתוכם הרובוט מתוכנן לפעול (לדוגמה, ברכב, מה מגבלת הראות, תנאי התאורה, מגבלת המהירות, סוג הכבישים שבהם יהיה מותר לרכב לפעול). הגדרת "מרחב ההפעלה" מכניסה לתחום הרובוטים עולמות חדשים שלא היו קודם ובכללם השאלה האם נכון "להנדס" מרחבי הפעלה ייעודיים (כמו למשל - נתיב ייעודי לרכבים אוטונומיים), איך נכון לשחרר גרסאות רובוטים "לשוק" - עם "מרחב הפעלה מוגבל" - ואחר כך, בתהליך איטרטיבי, לשחרר גרסאות מתקדמות יותר של הרובוט, או של מרכיבי התוכנה שלו, תוך שבהדרגה, מגדילים את "מרחב ההפעלה" וכיוצא באלו "שאלות חדשניות". אחת הדרכים שמתפתחות בימים האלה (2025), זה מנגנון "ארגז החול הרגולטורי" שבמסגרתו מוסדות המדינה מאפשרות הקלות רגולטוריות לטובת ניסויים מתוחמים ו/או תמיכה במרכיבי חדשנות שלמדינה יש אינטרס לקדם.

• ננורובוטיקה
• מכונית רובוטית
• רובוט תת-ימי
• רובוט צבאי
• בוט
• אוטומטונופוביה
• אוטומציה
• הפרדוקס של מורבק
• אוטומטון

• אורלי ליבל, מכונת השוויון - בינה מלאכותית למען עתיד טוב יותר לכולנו, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "אתה, אני ומשפחת המכונות שלנו", עמ' 251–279.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: רובוט
ערך מילוני בוויקימילון: רובוטי
ציטוטים בוויקיציטוט: רובוט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רובוטים

• פיתוח: רובוט שיודע לשכפל עצמו, באתר ynet, 16 במאי 2005
• יותם פלדמן, משואבי אבק לחיילים אלקטרוניים בצה"ל, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
• סיני גז, מתחברים למכונה: האדם והרובוט הופכים לשותפים, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2010
• שי אספריל, הרובוט שבטנק ינצח, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2010
• אופיר דור, רובוטיקה, מקצוע מתפתח, באתר כלכליסט, 9 במאי 2013
• ענבל אורפז, שדה הקרב העתידי: כך ימנע צה"ל הרוגים ופצועים במלחמה הבאה, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2014
• מסע בזמן: הרובוטים ששינו את פני ההיסטוריה, באתר גלובס, 9 באפריל 2018
• יום בחיי הרובוט הישראלי, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2022
• טל סוקולוב, השאלות הקשות על הרובוטים הטובים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 במרץ 2024
• רובוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רובוטים, דף שער בספרייה הלאומית