he.wikipedia.org

רומאנש – ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומאנש
Rumantsch
מדינות שווייץ, אוסטריה, איטליה
אזורים גראובינדן עריכת הנתון בוויקינתונים
דוברים 50,000–70,000
שפת אם 35,000
כתב אלפבית לטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

הודו-אירופית

איטלית
רומאנית
רומאנית מערבית
גאלו-רומאנית
רומאנש
לאום שווייץ שווייץ
קוד שפה rm עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 rm עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 roh עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 roh עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רומאנש (במקור: Rumantsch) היא שפה גאלו-רומאנית – תת-קבוצה בקבוצת השפות הרומאניות, שמקורן הוא בשפה הלטינית. השפות הלטיניות הן תת-קבוצה במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

השפה מפוצלת לניבים רבים. ישנו תקן אחיד לכתיבה המכונה Rumantsch Grischun.

בקנטון גראובינדן של שווייץ מדברים כ-50,000 תושבים בשפה הרֶטו-רומנית (רומאנש). על אף שדוברי שפה זו מהווים פחות מאחוז בודד של אוכלוסיית שווייץ, היא הוכרה ב־1938 כאחת השפות הלאומיות של שווייץ. ב-1989 שווייץ שלחה שיר ברומאנש לתחרות האירוויזיון.

  • Allegra – שלום או ברוך הבא.
  • Co vai? – מה שלומך?
  • Fa plaschair – נעים להכירך.
  • Bun di – בוקר טוב.
  • Buna saira – ערב טוב.
  • Buna notg – לילה טוב.
  • A revair – להתראות.
  • A pli tard – נתראה מאוחר יותר.
  • Perstgisai – אני מבקש את סליחתך.
  • I ma displascha – אני מתנצל.
  • Perdunai – סלח לי.
  • Per plaschair – בבקשה.
  • Grazia fitg – תודה רבה.
  • Anzi – אתה מוזמן.
  • Gratulazions – מזל טוב.
  • Bun cletg – בהצלחה.
  • Ils quants è oz? – מהו התאריך היום?
  • Quants onns has ti? – בן כמה אתה?
  • !Viva – לחיים!
מיזמי קרן ויקימדיה

ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: רומאנש

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומאנש

שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות צרפתיתמונגאסקיתארפיטניתולוניתאוקסיטניתגסקוניתאראניתקטלאניתספרדיתלאדינוחכיתיהגליסית-פורטוגזיתפורטוגזיתגליסיתאסטור-לאוניתאסטוריתלאוניתמירנדזיתאיטלקיתקורסיקאיתליגוריתנפוליטניתסיציליאניתסרדיניתאיסטריתפריאוליתלדיניתרומאנשדלמטיתרומניתמולדובניתארומניתאיסטרו-רומנית
בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות שקיבלו הכרה רשמית
שפות גרמאניות אלמאניתאלזסיתגרמנית שווייצריתגרמניתלוקסמבורגיתבוואריתריפואריתסקסונית עיליתיידישהולנדיתאפריקאנסלימבורגיתסקסוניתזיילנדיתפריזיתסקוטיתאנגליתדניתשוודיתנורווגית ספרותיתאיסלנדיתפארואזיתנורווגית חדשה
שפות סלאביות אוקראיניתבלארוסיתרוסיתרוסיניתסלובקיתצ'כיתפולניתפומרניתקשוביתסורבית עיליתסורבית תחתיתבולגריתמקדוניתסרביתקרואטיתסלובניתבוסניתשלזית
שפות קלטיות ברטוניתולשיתקורניתגאלית סקוטיתאיריתשלטה
שפות הודו-איראניות סנסקריטאסאמיתבנגליתגוג'ראטיתהינדימאיטהיליתמראטהיתנפאליתאורייהפאליפנג'אבירומאניסינדיתסינהליתאורדודיבהידאמלידומאקיגאוואר-באטיקאלאשהקשמיריתחווארקוהיסטניתניגאלאמיתפאשאיפאלורהשינה (שפה)שומשתיאשקוםקמויריקאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמיוואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסיתפאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטודארי של אפגניסטןטג'יקיתאוסטיתכורדיתבאלוצ'יטאלישטאטיתג'והוריג'יהדידארי של זורואסטריאןיאגנובי
שפות בלטיות לטביתליטאית
אחר יווניתאלבניתארמנית