שושנה חן – ויקיפדיה
שושנה חן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| לידה |
1951 (בת 74 בערך)  |
|---|---|
| כינוי |
שושנה חן |
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
המודיע, ידיעות אחרונות |
  |
שושנה שֶנְקֶר[1] (נולדה ב-1951), הידועה בשם העט שושנה חן, היא עיתונאית חרדית ישראלית, כתבת לענייני צרכנות בעיתון ידיעות אחרונות.
שושנה חן נולדה בתל אביב למשפחה חסידית, בת יחידה לאמה בלה ולאביה מרדכי, ניצולי השואה[2]. חן החלה את דרכה בעולם העיתונאות ככתבת בעיתון החרדי המודיע בו כתבה בנושאי חברה ופוליטיקה, בשנים 1972–1978. לאחר מכן עברה לכתוב בעיתון ידיעות אחרונות, תחילה כמחליפתה של לאה אתגר, ככתבת צרכנות[3].
ב-2014 הוציאה את ספרה "את נשארת שם – מכתבים לאחותי שלא הכרתי", שבו כתבה על משפחתה בשואה ועל אחותה הנספית, שעל קיומה נודע לה רק בגיל שמונה[4].
ב-2017 קיבלה מאגודת העיתונאים בתל אביב פרס על מפעל חיים[5].
ב-2020 הייתה שותפה בקבוצה שהתמודדה במכרז להפעלת ערוץ רדיו חרדי[6].
חן מתגוררת בבני ברק.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
- עירית נחמני, סבינה בירן ושושנה חן - בנשות הקריירה של "ליידי גלובס", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2003
- חגית ברונסקי, אני לא צדיקה, אני מתפרנסת מתרבות הצריכה, באתר גלובס, 23 במרץ 2010
שושנה חן, מכתב לאחותי החילונית, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בדצמבר 2011 (הקישור אינו פעיל)- חיים ביאור, בטח לא פראיירים, באתר אגודת העיתונאים בתל אביב, 22 בנובמבר 2017
- ^ ישראל כהן, עיתונאית 'ידיעות אחרונות' חשפה: למה שמה 'שושנה חן'?, באתר כיכר השבת, 5 ביוני 2018
- ^ שלמה זינגר, "את נשארת שם" • ספר חדש בהוצאת 'גנזך קידוש השם', באתר JDN, 9 במאי 2014
- ^ ברכה לנצח בודקת, באתר גלובס, 23 במרץ 2010
- ^ אהרון קריב, "יד ושם החרדי": כך הם זוכרים את השואה, באתר וואלה, 28 באפריל 2014
- ^ יונתן כיתאין, אגודת העיתונאים: פרס מפעל חיים לרינה מצליח ולשושנה חן, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2017
- ^ נתי טוקר, לראשונה ברדיו חרדי: הצעה לרוב נשים בדירקטוריון, באתר TheMarker, 8 בינואר 2020
ענת ביין-לובוביץ', "אושר עד" מצטרפת לקבוצת "משפחה-מור" במכרז הרדיו החרדי, באתר גלובס, 7 בינואר 2020